דו"ח: כלכלת עזה מתמוטטת, החרפה במצב ברצועה
על רקע ההסלמה המתחדשת והזינוק בשיגור בלוני התבערה יציג הבנק העולמי דו"ח שלפיו הוחרף המצב ברצועה עקב הקיצוץ האמריקני בכספי הסיוע. מנהל התוכנית הכלכלית של הבנק: "שיעור הנושרים מבתי הספר גדל, כך שההחמרה במצב הכלכלי צפויה להימשך אם לא יחול שינוי משמעותי"
כשברקע ההסלמה המתחדשת בעזה והקיצוץ בסיוע האמריקני לפלסטינים, ייפגשו ביום חמישי נציגי המדינות התורמות לרשות הפלסטינית בשולי כינוסה השנתי של העצרת הכללית של האו"ם. במהלך הכינוס צפוי הבנק העולמי להציג דו"ח פסימי במיוחד באשר למצב הכלכלי המידרדר ברצועה. כותרתו של הדו"ח היא שהכלכלה בעזה מתמוטטת כתוצאה מהמצור. הבנק מצביע על כך שלאחרונה יש החרפה משמעותית במצב הכלכלי בשל משבר נזילות ומחסור במזומנים.
בראיון ל-ynet אומר מארק אהרן, מנהל התוכנית הכלכלית של הבנק העולמי בעזה ובגדה המערבית, כי כלכלת רצועת עזה נמצאת בצניחה חדה. "ברבעון הראשון של 2018 הכלכלה רשמה צמיחה שלילית של 6 אחוזים. זה משמעותי מאוד. היא ממשיכה לצנוח מאז".
אהרן צופה כי גם ברבעון השני תחול התכווצות בצמיחה. הוא הסביר כי בעוד הסגר על עזה נמשך כבר יותר מעשור ומהווה גורם מרכזי לכך, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על המצב. "החלטת הרשות הפלסטינית לצמצם את ההעברה החודשית לרצועה בהיקף של 30 מיליון דולר, צמצום תוכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב בהיקף של 60-50 מיליון דולר, והקיצוצים בסיוע של אונר"א".
אהרן הצביע גם על כך ששיעור הנושרים מלימודים בבתי הספר גדל, דבר שמצביע על כך שההחמרה במצב הכלכלי תימשך גם בעתיד במידה שלא יחולו שינויים משמעותיים שימריצו את כלכלת עזה.
גם המחאות האלימות על גבול הרצועה במסגרת קמפיין צעדת השיבה מדאיגות את כלכלני הבנק העולמי וגם הם, בדומה למערכת הביטחון, רואים קשר ישיר בינן לבין המצב הכלכלי הקשה. "לא מפתיע שההחמרה במצב הכלכלי מובילה לתגובות אלימות. ככלכלן זה לא מפתיע, המצב כעת הוא שאנשים מרגישים נואשים ולא חשים שהולך להגיע שינוי במצבם". הבנק, אגב, אינו לוקח חלק בשיחות ההסדרה בקהיר שכוללות גם היתכנות של מיזמים כלכליים ברצועה, ואנשיו לא מעודכנים בנוגע להן.
הדו"ח קובע שכבר לא ניתן לעצור את ההידרדרות הכלכלית - גם בגדה המערבית וגם ברצועת עזה - באמצעות סיוע חוץ, שרמתו הולכת ומצטמצמת, וגם לא באמצעות המגזר העסקי שעדיין סובל ממגבלות בתנועה ובגישה לחומרי גלם ולמסחר.
הידרדרות המצב הפיסקלי אינה מאפשרת לרשות הפלסטינית לספק סיוע לעזה. במקביל כזכור השית אבו מאזן בעצמו סנקציות על הרצועה, שמחמירות את מצבה. הרשות סובלת מירידה בכספי התרומות ומגרעון שנתי של 1.24 מיליארד דולר, וצפויה להגיע לפער מימון של 600 מיליון דולר.
על רקע זה, ההחלטה הישראלית האחרונה למנוע העברת הכנסות ממסים לרשות, שהיקפם מוערך ב-350 מיליון דולר בשנה, בגין המשך התשלום של אש"ף לאסירים פלסטינים ולמשפחות שהידים, מהווה גורם סיכון משמעותי נוסף שעליו מצביע הבנק.
באשר לפתרונות האפשריים, הבנק העולמי מבהיר בדו"ח כי יש צורך לנקוט גישה מאוזנת המשלבת מענה מיידי למשבר עם צעדים ליצירת אווירה הולמת לפיתוח בר-קיימא. לפי הדו"ח, בטווח המיידי יש להבטיח את המשך אספקת השירותים החיוניים: חשמל, מים, חינוך ובריאות.
"השירותים הבסיסיים הללו חיוניים הן לרווחת האוכלוסייה והן לתפקוד המשק. יש גם צורך דחוף להגביר את כוח הקנייה של משקי הבית כדי לאפשר את החזרה לפעילות כלכלית בסיסית, ולתגבר את מקורות הפרנסה המסורתיים בהרחבת תחום הדיג מעבר לאזור המוגבל של שלושה מייל לטווח של 20 מייל כפי שהוסכם בשנות ה-90. מעבר לצעדים במענה למשבר, על ממשלת ישראל לתמוך בסביבה המקדמת צמיחה כלכלית על ידי הסרת הגבלות על הסחר ועל תנועת סחורות ואנשים, שבלעדיהן לעולם לא ישתפר המצב הכלכלי בעזה". כך נכתב בדו"ח.
בנוסף נקבע בו כי על הרשות הפלסטינית ליזום מדיניות ומיזמים הדרושים לפיתוח כלכלי בר קיימא, ובכלל זה תמיכה בשירותי סחר דיגיטליים, מוסדות לגיטימיים שימשלו בעזה באופן שקוף ויעיל. רפורמות שיובילו ליצירת סביבה עסקית חיובית דרושות גם הן כדי להביא להתאוששות כלכלית.
לפנייה לכתב/ת 
