שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    ככה לוזון לא יסיים את העונה בבית"ר

    כשחוגג רכש את המועדון הוא השווה את לוזון ליורגן קלופ, לא פחות. אחרי פתיחת העונה החלשה ולמרות הניצחון על סכנין, גם הבעלים כבר מבין שהוא תקוע עם יורגן פלופ. אין דרך, אין שיטה, אין מאמן

    לא ברור מה גורם לבעלי קבוצות כדורגל, שהם לרוב אנשי עסקים טובים, להתאהב פעם אחר פעם במאחזי עיניים, שטוענים שהם מאמנים ולתת להם את המפתחות לקבוצה שלהם. אותם בעלי קבוצות שבעסקים שלהם בוחרים מנכ"לים ומנהלים בפינצטה, אחרי שהציגו דרך ועברו בעצמם דרך, מתגלים כפראיירים גדולים כאשר הם באים לבחור את המאמן שלהם.

     

    פתאום כשמדובר במאמן ולא במנהל לא צריך להציג אסטרטגיה ארוכת טווח, לא תוכנית עבודה, לא בידול בדרך, לא פילוסופיית משחק, לא מתווה לפיתוח צעירים, לא אסטרטגיית רכש, רק תבוא. וגם אם לא נראה שום דרך תקבל את התפקיד לפחות לעונה שלמה ונחליף את כולם חוץ ממך.

     

    משה חוגג בית
    משה חוגג וגיא לוזון(צילום: עוז מועלם)

     

    כשמשה חוגג רכש את בית"ר, הוא שיתף באג'נדה הניהולית שלו: "כשהגעתי למועדון גילתי אסטרטגיה ניהולית שונה ממה שאני רגיל מהחברות שלי ובכוונתי לשנות זאת. מועדון רציני וחזק חייב שדרה ניהולית חזקה ולכן נעבה אותה. כמו כן, נשקיע משאבים במחלקת הנוער וגם שם נעבה את הצוות". חוגג הביע אמון במאמן גיא לוזון, כשאמר: "אני מאוד אוהב את יורגן קלופ וגיא מביא איתו המון מהרוח הזאת. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים בבית"ר". אז איך זה, שמשה חוגג לא רואה את מה שכולם כבר הבינו? זה לא קלופ, זה פלופ.

     

    יעקב שחר הגדול, אחד שכבר עבר לא מעט בכדורגל, לא רואה אצלו בבית כבר שנים, את מה שחוכמת ההמונים של שלל אוהדיו כבר הבין מזמן, וחוגג נופל בזאת בדיוק, אם חוגג רוצה שינוי בשדרה הניהולית, וגם בתוצאות לאורך זמן, עליו לשאול את עצמו 4 שאלות בנוגע לקלופ שיושב אצלו על הספסל, כי ההמונים כבר יודעים את מה שחוגג יבין אולי בעוד מחזור או שניים (בכל זאת היה ניצחון על סכנין), אי אפשר למנוע את הבלתי נמנע, לוזון לא יסיים את העונה בבית"ר, ויפה שעה אחת קודם (אלא אם באמת יבוא שינוי בעיקר בדרך):

     

    1. פילוסופיית משחק. כי בלי זה לפעמים מגיעים אל היעד, גם אם לא יודעים מהי הדרך לשם: יורגן קלופ: הדבר הכי חשוב במאמן או במנהל, פילוסופיית משחק או פילוסופיית ניהול. אצל קלופ זה קל – התקפה התקפה התקפה, להגיע דרך האגפים עם כמה שיותר שחקנים לכמה שיותר מצבים, ככה בהתאם לפילוסופיה יהיו אולי הרבה החמצות אבל גם הרבה שערים, כי זה חוק המספרים הגדולים.

     

    יורגן פלופ: הייתה התחלה של משהו בפתח תקווה..ובבלגיה (אחחח לעזעזל אם לא היה קיזוז), נכון זה היה מזמן, נכון זה לא הוביל לשום דבר, אבל היי, הייתי מועמד לנבחרת אז אני בטח שווה משהו. (אני חושב שלוזון לא יודע בעצמו מהי הפילוסופיה שלו, או של בעלי הקבוצה שלו). בטח שלא התקפה ובטח שלא פילוסופיה שמתאימה למי שרוצה להיות גדולה כמו בית"ר.

     

    2. מבחן המנהיגות. כי גם השחקנים רוצים מישהו שיראה את הדרך וייקח אותם לשלב הבא בקריירה ולא יחפש פתרונות מחוץ לבית. יורגן קלופ: בחר את ליברפול, למעשה יכול היה לבחור בכל קבוצה, אבל בחר נכון, שתתאים לפילוסופיה שלו. ואז לא החליף את השחקנים שהיו לו, אלא שיחק עם מי שהיה ועיבה עם הזמן את הסגל במקומות שרצה, הכל תוך כדי תנועה ותוך מימוש פילוסופיית המשחק שלו.

     

    יורגן פלופ: בכה שאין סגל (למרות שהיו לו בתחילת העונה ועדיין יש לו סגל של אליפות), בדיוק כמו שהיה במכבי חיפה. אח"כ שלא היה מספיק זמן, ובסוף מייבש את כל מי שמייצג את הקבוצה הזאת שקוראים לה בית"ר. (וארן, סילבסטר, ערן לוי ושות'..).

     

    3. מבחן השחקנים. תאמין בשחקנים, הם יאמינו בך. יורגן קלופ: ליורגן המקורי יש ביטחון עצמי שופע, מספיק לראות אצלו ראיון. יש לו כל כך הרבה ביטחון, בעיקר בדרך (כי הוא יודע לאן הוא הולך), שהוא מבין שהוא לא ממש צריך לקנות כוכבים כדי להצליח, הוא בונה את הכוכבים, תשאלו את כל מי שגדל בדורטמונד ואת כל מי שמשחק היום בליברפול. השחקנים שלו ילכו אחריו באש ובמים וזה מתחיל בזה שהוא קודם כל הולך אחריהם.

     

    יורגן פלופ: אין ביטחון (למרות הדוד) ואין גם דרך, כבר אמרנו, לכן הוא הולך על בטוח. (תראו כמה כוכבים נחתו אצלו במכבי חיפה, וכמה עברו עכשיו בית"ר. וכולם נכשלו תחתיו, כי וארן לא מספיק טוב, צריך כוכבים וכמה שיותר - איינבינדר, בוזגלו, לוי, והרשימה עוד ארוכה. והשחקנים, הם לא איתו, רק מחכים לשמוע על מי שינהיג אותם ועל מי שיבוא אחריו, הם מכירים את חוכמת ההמונים.

     

    4. מבחן ההתאמה לקבוצה. אי אפשר לשחק על מתפרצות במנצ'סטר יונייטד, גם לא בבית"ר. יורגן קלופ: בניגוד למוריניו, שהגיע למנצ'סטר והחליף את כולם חוץ משיטת המשחק שלו שפשוט לא מתאימה לקבוצה כמו מנצ'סטר, יורגן האורגינל העדיף לבחור קבוצה שתתאים לשיטה שלו, והוא לא הסתכל על היריבות, לא על סיטי ולא על באיירן כשהוא היה בגרמניה. הוא פשוט היה נאמן לפילוסופיה שלו ואיתה הוא הצליח או נכשל.

     

    יורגן פלופ: אצל יורגן פלופ, מה שהיה טוב בפתח תקווה היה טוב מבחינתו גם לחיפה, להפועל תל אביב ולבית"ר. אלא שהמציאות נראית אחרת. אין התאמה לקבוצה, אין את ההבנה הבסיסית שבמיוחד כשאין לך דרך, אולי כדאי לשנות משהו? ומהר. בית"ר צריכה מאמן התקפי, שני חלוצים בהרכב, ומשחק התקפה שיוביל לכמה שיותר מצבים.

     

    אז נכון, בית"ר ניצחה אתמול, אבל זה היה בלי מאמן, ובלי דרך, ובזכות הקהל והשחקנים, שכנראה מוכשרים מספיק בשביל אליפות. את העונה הזאת עוד אפשר לתקן, או בדרך נס, שהמאמן לוזון, יבין לאן הוא הגיע, וישנה דרכיו. הדרך השנייה והריאלית יותר היא שמשה חוגג יבין איפה הוא טועה, כי ברור שהוא מבין טוב מאוד לאן הוא הגיע, אבל הוא עדין לא מבין שלפעמים, רק לפעמים כדאי לשמוע להמונים (לדעתי עמוק בפנים גם חוגג יודע איפה הפלופ).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים