שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התרמית הגדולה של אסד ופוטין באידליב
    ההסכם של רוסיה עם ארדואן על ביטול המבצע במעוז המורדים האחרון בסוריה הוא רק אחיזת עיניים: רוסיה לעולם לא תתפשר על אידליב, וכשתגיע השעה – היא תסתער עליו עם צבא אסד ותכבוש אותו

    בחצי הראשון של חודש ספטמבר היו עסוקים הרוסים, הצבא הסורי והאיראנים בהכנות לקרב המכריע שהיה צפוי להיערך באידליב שבצפון סוריה – הקרב שאמור היה לסיים את מלחמת האזרחים. אבל אחרי שבועות של איומים והכנות התבשר לפתע העולם על הסכם בין רוסיה לטורקיה שבמסגרתו תימנע היציאה למבצע הצבאי שם. מה גרם לשינוי, והאם האופציה הצבאית באמת ירדה מהשולחן?

     

    עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    פוטין ואסד. הם לעולם לא יתפשרו (צילום: AP) (צילום: AP)
    פוטין ואסד. הם לעולם לא יתפשרו(צילום: AP)
    הדרך של אסד לניצחון: המטרה – אידליב ()

    תהיה זו תמימות להאמין כי רוסיה ויתרה על ההשתלטות על אידליב, מחוז הנמצא קרוב כל כך לשני בסיסיה הצבאיים – בסיס חיל האוויר בלאד'קייה והבסיס הימי בטרטוס. רק לפני כמה חודשים הצליחו המורדים לשגר מל"ט שהגיע עד ללאד'קייה, ולא מן הנמנע כי צעדם הבא יהיה לשגר מהמחוז טילים על הבסיסים הרוסיים. רוסיה ערכה לאחרונה תמרון ענק לקראת המבצע, וקשה להאמין שמטרתו הייתה אך ורק להפגין כוח מול האמריקנים והטורקים. אם כן, מה באמת מתכננים הרוסים?

     

    לפי עיקרי ההסכם בין רוסיה לטורקיה, בגבולה הדרומי של אידליב יוקם שטח מפורז של 20-15 קילומטרים, והוא יפריד בין כוחות האופוזיציה שם לכוחות המשטר. הרוסים יהיו אחראים על שמירת ההסכם בצד שבשליטת המשטר, וטורקיה תהיה אחראית לשמור עליו בצד שבשליטת המורדים. הפיקוח ייעשה באמצעות סיורים קבועים של שני הצדדים. ההסכם ייכנס לתוקף ב-15 באוקטובר, וטורקיה התחייבה כי עד אז יפונה מהאזור המפורז הנשק הכבד – טנקים, תותחים, מרגמות ומשוריינים. עוד הוחלט כי עד סוף 2018 ייפתחו מחדש לתנועה הצירים M4 ו-M5 העוברים דרך המחוז ומחברים את העיר חלב שבצפון ללאד'קייה שבחוף המערבי ולעיר חמאת שבדרום.

    העיר ג'סר א-שורור מחוז אידליב סוריה (צילום: MCT)
    הרס וחורבן באידליב. מכאן כבר אין לאן לפנות את הג'יהאדיסטים(צילום: MCT)

    המפגש בין הנשיאים ולדימיר פוטין ורג'פ טאיפ ארדואן שבו הושג ההסכם התקיים בעיר הרוסית סוצ'י שליד הים השחור ב-17 בספטמבר. בפסגה סיכמו השניים למנוע מבצע צבאי בתמורה לפירוק קואליציית "הייאת תחריר א-שאם", קבוצה של ארגוני מורדים המתנגדים למשא ומתן עם רוסיה שבראשה עומדת "חזית פתח א-שאם" (שבעבר נודעה כג'בהת א-נוסרה, שלוחת אל-קאעידה בסוריה). ההסכם היה בגדר חידוש, מאחר שבפגישה משולשת שנערכה בתחילת ספטמבר בשיתוף איראן סירבה רוסיה להפסקת האש שהציעה טורקיה, הפסקת אש שבמסגרתה יגויסו המורדים "המתונים" למאבק נגד הקיצונים. רוסיה דחתה את ההצעה ההיא מאחר שמוסקבה אינה מכירה בהפרדה בין המורדים אלא רואה בהם כולם טרוריסטים.

     

    על כל פנים, יש לשים לב היטב לאמירה אחת של שר החוץ הרוסי: זו שלפיה ההסכם באידליב אינו פתרון הקבע.

     

    מיד אחרי פרסום ההסכם בשבוע שעבר יצאו אלפי אזרחים ותלמידים בבתי הספר באידליב בתהלוכות המוניות, נושאים את דגלי השחור-לבן-ירוק של המהפכה וקוראים להפיל את משטר אסד. אלה מראות שלא נראו מאז השנה הראשונה למרד בסוריה. פרשנים סעודים מיהרו לחגוג ולציין כי ההסכם נכרת בין טורקיה לרוסיה ללא שיתופה של איראן ולמורת רוחה, אולם הנהגת האופוזיציה הסורית, שפיתחה חושים טובים במהלך מלחמת האזרחים, הביעה חוסר אמון בצבא הסורי וטענה כי לא שמעה ממנו שום התחייבות לעמוד בהסכם.

     

     

    מורדים בסוריה מחוז אידליב  (צילום: MCT)
    כוחות המורדים באידליב. מבחינת מוסקבה אין דבר כזה "מתונים"(צילום: MCT)

    החשש הוא כי הצבא הסורי ינצל את פירוז השטח על מנת לחדור אליו ולכבוש אותו בהזדמנות הראשונה. האופוזיציה הסורית מקווה שהחסות הטורקית תאפשר בעתיד להקים באידליב אוטונומיה אזרחית שתהיה כפופה לשלטון הסורי בדומה למחוז הכורדים הסמוך, אבל אין ספק שרעיון כזה יידחה על הסף על-ידי משטר אסד ורוסיה. טורקיה מקווה כי בכך שקנתה זמן ודחתה את המבצע הצבאי היא תשיג תמיכה מארגוני אופוזיציה נוספים שיפרשו מ"תחריר א-שאם" ויעברו למחנה המורדים "המתונים" הנתונים לחסותה, זה המכונה "צבא סוריה החופשי". בנוסף מקווה טורקיה להרגיע את המצב באידליב כדי להגביר את הלחץ של הרוסים והמשטר הסורי על המחוזות הכורדיים השכנים, שהם הבעיה המרכזית של סוריה לטענתה.

     

    העבודה השחורה

    פרשנים טוענים כי רוסיה ויתרה על המבצע הצבאי כדי לשמור על יחסים טובים עם טורקיה, לנצל את המשבר הדיפלומטי בין אנקרה לוושינגטון ולקרב את הטורקים אליה. אחרים טוענים כי פוטין חשש מהתלקחות אזורית בשל איומי ארה"ב לתקוף את הצבא הסורי אם ישתמש בנשק כימי. אולם נראה כי התשובה לשאלה מה עומד מאחורי ההסכם פשוטה בהרבה. רוסיה כנראה מתכוונת להמשיך במדיניותה הקבועה, אשר הוכיחה את הצלחתה בשלוש השנים האחרונות והשיבה לידי משטר אסד יותר מ-60% משטחה של סוריה.

     

    הסדר הקבוע במדיניות הרוסית בסוריה היה ונשאר כדלקמן: חתימת הסכמי הפסקת אש עם האופוזיציה בחסות טורקיה (כך היה בסוצ'י ובאסטנה שבקזחסטן); גרימה לפיצול במחנה המורדים ("מורדים מתונים" נגד מורדים ג'יהאדיסטים); התקפות ממוקדות המופנות רק נגד ארגונים סוררים; הפרת הפסקת האש עם המורדים "המתונים" בטענה שפג תוקפם; הרס מוחלט ע"י הפצצות אוויריות; פינוי כל החמושים בהסכם כניעה; ואז חיסול החמושים הנותרים וכיבוש השטח. אלה שלבי הלחימה של רוסיה וסוריה מול המורדים בשנתיים האחרונות בכל רחבי סוריה, ולאחרונה הם נראו בפרברי דמשק, בדרעא ובקוניטרה.

     

    מכיוון שאידליב היא זירת הקרב האחרונה יש בעיה בנושא הפינוי: לאן יפונו המורדים מאידליב לאחר האיום הרוסי על חייהם? אין מדינה בעולם שתסכים לקלוט את עשרות אלפי הלוחמים הג'יהאדיסטים, ואירופה חוששת מאוד מחזרתם לשטחה של אלפי המתנדבים שיצאו בשנים האחרונות לסוריה והצטרפו לארגוני הטרור. על כן האופציה היחידה היא שאלה יצטרפו ל"אופוזיציה המתונה" או יחוסלו על-ידי הצבא הטורקי.

     

    המשמעות בשטח היא שטורקיה תעשה את העבודה הקשה במקום הצבא הסורי והמטוסים הרוסיים. צבא טורקיה יהיה זה שייאלץ להתמודד עם סרבני המשא ומתן ולהילחם ב"חזית פתח א-שאם", אחרי שזו האחרונה תסרב לסגת מהאזור המפורז. לפי ההסכם אמור הצבא הטורקי לאפשר לכלי רכב לחצות את המחוז דרך שני הצירים במשולש חלב-חמאת-לאד'קייה, מה שבפועל יפצל את אידליב לשלושה חלקים ויקל את כיבושה בבוא השעה. עד אז, צירים אלה יהיו עורק כלכלי חשוב בצפון סוריה עבור משטר אסד, הזקוק לסיוע כלכלי דחוף, וסחורות יזרמו ללא ספק מטורקיה דרך חלב. בה בעת יהיו הצירים גם נקודות חיכוך רגישות: לרוסים יהיה קל לטעון כי ההסכם הופר ברגע שהמורדים ינסו לפגוע בשיירות של נאמני אסד שיעברו בשטח אידליב – תרחיש צפוי ביותר.

    הפצצות נרחבת של רוסיה וסוריה על מעוז המורדים האחרון בשטח סוריה  מחוז אידליב (צילום: AFP)
    במלחמה הזאת התקדמות לא מושגת במשא ומתן. אזור הפצצות באידליב(צילום: AFP)

    ההסכם אינו אלא אחיזת עיניים. רוסיה לעולם לא תתפשר על אידליב, וטורקיה אינה מתכוונת באמת להתמודד אי פעם עם הצבא הרוסי כדי להגן על תושבי אידליב או על המורדים. מוסקבה ניצלה את מלחמת האזרחים בסוריה כדי להקים בקיץ 2015 שני בסיסי קבע בצפון-מערבה ולחזור למזרח התיכון כגורם אסטרטגי בעל השפעה המתחרה בארה"ב. היא אינה יכולה להפקיר אזור השוכן קילומטרים אחדים מבסיסיה בידי חמושים שנשבעו להילחם נגדה מלחמת ג'יהאד עד חורמה.

     

    מחוז אידליב הוא המעוז האחרון של המורדים, ורק אחרי כיבושו תסתיים מלחמת האזרחים, יוכרז ניצחונו של אסד ויחל המשא ומתן על חבל הכורדים בצפון. על כן, אין לאף צד בקואליציה של רוסיה, איראן והמשטר הסורי כוונה כלשהי להשאיר את אידליב בידי שארית המורדים ובחסות טורקית. הפתרון הצבאי היה ונותר על השולחן, כי שום התקדמות במלחמה בסוריה לא הושגה באמת במשא ומתן מדיני.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים