שתף קטע נבחר

סכנה על המדרכה

הבעיה עם האופניים החשמליים לא נגמרת בכביש: סקר חדש שהגיע לידי "ממון" מגלה עד כמה חוששים הולכי הרגל בתל־אביב מהכלים החשמליים שדוהרים על המדרכות

מותו של השחקן הצעיר ארי נשר ז"ל, שנדרס בעודו רוכב על אופניים חשמליים בשדרות רוקח בתל אביב, מיקד את תשומת הלב ביחסים המסוכנים שבין הרוכבים לנהגים. אבל הבעיה של הכלים החשמליים לא נגמרת שם.

סקר חדש, שהגיע לידי "ממון" מגלה עד כמה הפכו האופניים והקורקינטים החשמליים למקור לפציעות ולחששות בקרב תושבי ת"א בשל הרכיבה הלא זהירה על המדרכות.

 

 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
(צילום: מוטי קמחי)

 

מהסקר עולה שתושבי העיר לא מרגישים בטוחים על המדרכות וזאת בשל המחסור בתשתיות שיאפשרו לרוכבים לנוע בנפרד מהולכי הרגל והמכוניות, ועקב המחסור באכיפה נגדם. ולא מדובר רק בסיפור הנוגע לעיר השנייה בגודלה בארץ: תושבי ת"א וסביבתה הם המובילים בשימוש בכלים החשמליים, אך נוכחות הכלים האלה והבעיות המלוות את השימוש בהם בולטת גם בשאר הערים הגדולות. רק לפני כשבוע נדרסה תושבת ירושלים בת 60 על ידי רוכב אופניים חשמליים ונפצעה באורח בינוני.

 

לפי הסקר שערכה חגית אוריין, פעילה חברתית למען הולכי הרגל המפעילה את דף הפייסבוק הפופולרי "מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל", 32.5% מהתל־אביבים נפגעו בצעידה על מדרכה או כשחצו כביש במעבר חצייה על ידי כלי חשמלי כזה, בעוצמה קלה עד קשה. 13% העידו כי עוצמת הפציעה הייתה כזאת ששינתה את חייהם לאחריה. 63% העידו כי הם מכירים אישית תושב שנפצע מהכלים.

 

התוצאה: 75% מהתל אביבים שינו את הרגלי ההליכה שלהם, ו־38% מעידים שצימצמו את כמות ההליכה. "אני מפחדת ללכת במדרכה", אמרה אחת הנשאלות, "אני מזהירה את ילדיי לעצור בקצה הבניין לפני יציאה למדרכה. אין ביטחון. הפסקתי גם לרכוב על אופניים רגילים כי כמעט נדרסתי ברחובות". הבעיה קיימת כאמור לא רק על המדרכות. רק 22% מרגישים בטוחים כשהם חוצים את מעברי החציה לנוכח נטיית רוכבים רבים שלא לתת זכות קדימה להולכי הרגל ולא לציית לרמזורים. 76% לא מרגישים שמעברי החציה ליד גני הילדים ובתי הספר בטוחים.

 

"יש חיכוך גבוה עם רוכבי אופניים בשבילים שנבנו על המדרכות, לעיתים ללא הפרדה אמיתית, כמו באמצעות שינוי מפלס, למשל. דוגמה בולטת: רחוב אבן גבירול, שבו השבילים הם סכנה של ממש להולכי הרגל בשל הצמדתם בפועל למדרכת הולכי הרגל; בירידה מהאוטובוס, שהתחנות שלו ניצבות בדרך כלל בקדמת שבילי האופניים אך בצמוד אליהם. מי שיורד מהאוטובוס חייב לסובב את ראשו ולוודא שאף רוכב לא חוצה בדיוק את השביל".

 

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ארי נשר ז"ל הוא ההרוג ה-16 מתחילת 2018 בתאונות אופניים חשמליים, זינוק של 130% לעומת 2017, שבכולה נהרגו בתאונות כאלה שבעה בני אדם בלבד אולם הנתונים האלה לא מספרים את כל הסיפור: הם אינם כוללים למשל את תושב ת"א שנפטר מהתקף לב אחרי שהתעמת עם רוכב אופניים חשמליים. אף שבת"א רשת שבילי האופניים הארוכה בארץ, 130 ק"מ (כולל מדרכות ושבילי פארקים המשמשים בצוותא הולכי רגל ורוכבים), מהסקר עולה בעיה קשה של מחסור בתשתיות מתאימות.

 

 87% מהנשאלים טוענים שאין די הפרדה בין הרוכבים להולכי הרגל. בעיית התשתיות כוללת גם מחסור במקומות קשירה מוסדרים לאופניים, וכך 63% מוטרדים מקשירת אופניים על מדרכות, שלעיתים חוסמת אותן ושולחת את הולכי הרגל לרדת אל הכביש כדי לעקוף את המכשול. "הבעיה היא שנבחרי הציבור לא הולכים ברגל ולא משתמשים בתחבורה ציבורית בעיר. אם היו עושים זאת, היו רואים את הסכנה הגדולה בהליכה ברגל ברחובות יפו. ילדים קטנים נוסעים על אופניים חשמליים, אין אכיפה, אין פיקוח. כלום", סיפר נשאל אחר.

 

כ־900 איש, מספר גבוה יחסית של נשאלים, מילאו את השאלון של "מחזירים את הבטיחות לתושבי תל־אביב". "התוצאות יכלו להיות הרבה יותר קשות אם הגמלאים, מגזר העומד בראש רשימת נפגעי התאונות, היו משיבים לפי שיעורם באוכלוסייה. רבים מהם אינם מחוברים לרשתות", אומרת אוריין. "גם שנה לתחילת האכיפה על ידי פקחי הרשויות המקומיות, לא מורגש שינוי. העיר לא ערוכה לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת מספר הפקחים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
רוכבי אופניים חשמליים ב תל אביב חוק הגבלה הגבלת מהירות מירבית 30 קמ"ש
צילום: מוטי קמחי
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים