שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חתונה בפרק ב' - לפעמים הפנטזיה מתגשמת
    בגיל שלי אנשים מספיקים להתחתן ולהתגרש ולהבין את הנוסחה: זוגיות זה נהדר, אבל לא בכל מחיר, לא חייבים לגור באותו בית, אין ילדים משותפים (זה לא אתה, זה אני והביציות שלי), נמצאים ביחד כשטוב ולא נמצאים ביחד כשזה מפסיק להיות טוב. אבל כשהייתי בחתונה של זוג חברים שלי, בכל זאת התרגשתי
    חברים טובים שלי התחתנו השבוע. כל אחד מהם חגג את פרק ב' שלו בחתונה אינטימית, מצומצמת, בלי יותר מדי דודים ודודות וקולגות שחייבים להזמין מהעבודה. אם הייתי בת עשרים פלוס שלושים מינוס לא היה בזה שום דבר מיוחד, אבל אני בת עשרים פלוס שלושים (בלי המינוס), ובגיל שלי אנשים כבר לא מתחתנים.

     

    בגיל שלי אנשים מספיקים להתחתן ולהתגרש ולהבין את הנוסחה: זוגיות זה נהדר, אבל לא בכל מחיר, לא חייבים לגור באותו בית, אין ילדים משותפים (זה לא אתה, זה אני והביציות שלי), נמצאים ביחד כשטוב ולא נמצאים ביחד כשזה מפסיק להיות טוב.

     

    אז חתונה עכשיו? למה לקחת זוגיות מוצלחת ולחרב אותה? לא למדתם מטעויות? בא לכם להתגרש עוד פעם?

     

    בזמן שחברים שלי מיסדו את אהבתם, חגגתי שנה וחצי לקשר הזוגי שלי. (רגע, פתח סוגריים: פתאום אני קולטת את המונח הזה, קשר זוגי, כמה אני מקללת כשאני באה לפרום קשר ולא מצליחה, או כשאני מגלה קשר באוזניות בדיוק כשאני מתחילה אימון. המילה קשר קשורה לקונוטציה שלילית, לכן מעתה אמרו: תקשורת זוגית, כי הכל מתחיל בתקשורת טובה, לא בקשר שמחזיק אותנו באופן מלאכותי).

     

    מאושרים. גם בפרק ב' (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    מאושרים. גם בפרק ב'(צילום: Shutterstock)

     

    ביחד אבל קצת גם לבד

    אז כן, חגגתי שנה וחצי לתקשורת הזוגית, וישבנו בבר נחשק שמצידו האחד ישראל מהאח הגדול ומצידו השני אנשי תקשורת, זמר מפורסם, וכמה זוגות שניסיתי לנחש אם זה דייט ראשון שלהם והאם יהיה לזה המשך. עשיתי שורש, לבשתי מיני, עליתי על עקבים דקיקים, ובעיקר ניסיתי לא לקחת את מה שיש בינינו כמובן מאליו.

     

    בכלל לא מובן לי איך הגעתי לשנה וחצי. הקשרים שלי (יותר נכון, פלונטרים) הסתיימו אחרי מספר דייטים ולא האמנתי שאחזיק מעמד יותר מכמה שבועות, ואחר כך כמה חודשים. זוגיות נתפסה בעיניי כמקום לוחץ וצר, מעכב צמיחה אישית וקריירה. סיפרתי לעצמי שאני משתוקקת לזוגיות אבל פחדתי לאבד את עצמי בתוכה.

     

    אני עדיין מפחדת שזה יקרה ועושה הכל כדי לשמור על עצמי לבד ועל שנינו ביחד. אני מעדיפה שכל אחד יגור בדירה שלו גם אם זה לא כלכלי, כי אני לא בונה זוגיות שמבוססת על כסף, אני בעד שהוא ייצא עם חברים כשאני נפגשת עם חברות כדי לתת מרחב נשימה, ואני לא מתכוונת להתחתן שוב כדי שלא אצטרך להתגרש שוב.

     

    "בקרוב אצלכם", אמרו לנו החברים שהתחתנו וכל החברים מסביב. "למה לקלל?" עניתי. בין דר, דאן דאט, אם אני רוצה אירוע שבו חברים ירימו לי, ירקדו וישתו כמו שצריך אני עושה מסיבת יומולדת, השקה, או כל תירוץ שמתחשק לי.

     

    אבל בחתונה האחרונה שהיינו בה הרגשתי דגיגון בלב, כמו שמרגישים בבטן בתחילת ההיריון. "אני קולט את המבט הזה שלך", צחק בן הזוג שלי, "בא לך קצת להתחתן". הוא צדק, החופה ריגשה אותי, כמו הידיעה שאנשים מאמינים בנישואים גם כשהם יודעים שכנראה זה לא לנצח.

     

    "אתה יודע מה, אני מוכנה להתחתן", הודעתי לבן הזוג שבכלל לא הציע. "נעשה חתונה על החוף במלדיבים, כשאהיה בת 65".

    'נשמע טוב', הוא אמר, 'סגרנו'.

     

    סופ"ש שמח,

    גאיה קורן, מרצה 'אני מלכה' להערכה עצמית, מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר ", ועתונאית בידיעות אחרונות

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים