זוועה במפעל

הדו־קיום התנפץ ברגע אחד: במשך 35 שנים היה אזור התעשייה ברקן אי של שפיות, מקום שבו יהודים וערבים עבדו זה לצד זה בידידות ובהרמוניה. אבל אתמול בבוקר הכל השתנה כשמחבל חמוש נכנס למפעל אלון ופתח בירי לכל עבר, משאיר אחריו גופות מדממות, משפחות הרוסות – ותקווה שנגוזה.

מסע ההרג החל בשעה 7:35 בבוקר. בשעת בוקר מוקדמת זו היו במפעל אלון לייצור מוצרי תברואה רק עובדים ספורים. המחבל, אשרף נעאלווה (23) המתגורר באזור טול־כרם, החל לעבוד במפעל כחשמלאי לפני כארבעה חודשים והיה מצויד באישור עבודה, אבל בשבועיים האחרונים הוא לא הגיע למפעל.

"התקשרנו אליו לברר למה הוא לא מגיע", סיפר מנהל המפעל, רפי אלון, "והוא אמר שיש לו בעיות בבית ושהוא יבוא בעוד כמה ימים - ואכן אתמול הוא הגיע".

נעאלווה נשלח לקומה השנייה של המפעל, היא קומת המשרדים, כדי לתקן תקלת חשמל במשרדי ההנהלה. אף אחד לא ידע שבתיק הגב שנשא הוא הסתיר רובה מסוג קרל גוסטב.

החדר של קים: המחבל עולה בחזרה, ניגש למזכירה קים לבנגרונד־יחזקאל שיושבת ליד שולחן בסוף המסדרון, כופת אותה ויורה בה | צילום: יריב כץ

לא ברור אם המחבל ביצע את התיקון או לא, אבל בשלב מסוים הוא ירד בחזרה לקומה הראשונה, ניגש למחסן וביקש מהמחסנאי חבילת אזיקונים. כשקיבל את מבוקשו עלה שוב לקומת המשרדים, שם התקדם במסדרון לעבר שולחנה של מזכירת סמנכ"ל הכספים, קים לבנגרונד־יחזקאל.

מסיבה כלשהי המחבל אזק את ידיה של קים באזיקונים שהביא, ואז ירה בה למוות בדם קר. לאחר מכן המחבל המשיך למתחם משרדים נוסף באותה קומה וירה למוות במנהל החשבונות זיו חג'בי.

בשלב זה הוא התחיל ללכת חזרה במסדרון בדרכו החוצה, אך נתקל בעובדת ששמעה את הרעש ויצאה מחדרה לברר את פשר העניין. המחבל ירה בה ופצע אותה, אך היא הצליחה להימלט ולהתחבא מתחת לשולחן.

"שמעתי המולה במסדרון של המשרד", סיפרה העובדת, כבת 54, שאושפזה בבית־החולים בילינסון במצב בינוני. "יצאתי החוצה ואז המחבל ירה לעברי. מיד רצתי פנימה והתחבאתי מתחת לשולחן. ראיתי שהוא נכנס לחדרון ומיד אחר כך יצא".

החדר של זיו: המחבל נכנס לאזור משרדים סמוך שבו יושב מנהל החשבונות של המפעל, זיו חג'בי, ויורה למוות גם בו | צילום: יריב כץ

שניות ספורות אחר כך נקלט המחבל נעאלווה במצלמות האבטחה של המפעל כשהוא יורד בריצה במדרגות ונמלט מהדלת הראשית. על פי מצלמות האבטחה, חלפו לא יותר מעשר דקות מהרגע שנכנס ועד שיצא ונעלם.

עובדים שהיו בסביבת המפעל הבחינו במחבל הנמלט, אבל בתחילה לא הבינו שמדובר בפיגוע. יוגב פריד, עובד המפעל שבדיוק הגיע לעבודה, הבחין במחבל, ולטענתו פתח לעברו באש אך החטיא. "תוך כדי בריחה ראיתי אותו רץ לכיוון אחד הרחובות", שיחזר. "הספקתי לירות כדור אחד בקושי לעברו והוא נעלם מהעין".

כוחות הביטחון פתחו במצוד אחרי המחבל, אולם עד אמש הוא טרם נלכד (על המצוד אחרי המחבל – ראו עמוד 6).

"קרה לנו אירוע קשה מאוד", אמר לאחר הפיגוע מנהל המפעל רפי אלון. "נקטפו לי שני פרחים. אנחנו כואבים ואני לא יודע איך להמשיך מכאן. באנו לפה לפני כחמש שנים בתקווה לפתוח פה מפעלים עם דו־קיום, עם שלום אמיתי, עם אחווה. אנחנו מתייחסים לכל עובד כאל שווה, עובדים כתף אל כתף, פלסטינים ויהודים, כמו משפחה.

היציאה: המחבל מתחיל להימלט. במסדרון הוא נתקל בעובדת ששמעה את היריות ויצאה מחדרה. הוא פוצע אותה - ובורח

"אני דואג לעובדים הפלסטינים שלי בדיוק כמו ליהודים, ואפילו יותר, והיום אני מרגיש שבגדו בי. ליבי עם משפחות ההרוגים".

בתחילה נבדק החשד שהמחבל פוטר מעבודתו במפעל וביקש לנקום, אולם בהמשך הודיע דובר צה"ל, תת־אלוף רונן מנליס, כי העובד לא פוטר. גם במפעל דחו את הטענות על פיטורים.

"מדובר באירוע ביטחוני קשה מאוד באזור שהוא גשר של דו־קיום", אמר ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. "יש באזור התעשייה הזה יותר מ־8,000 פועלים, כמחציתם יהודים ומחציתם פלסטינים".

גם נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס לפיגוע ואמר כי "זו לא הייתה רק התקפה על אנשים חפים מפשע החיים את חיי היומיום שלהם, זו הייתה גם התקפה על האפשרות של ישראלים ופלסטינים להתקיים יחד, בדרכי שלום".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר כי "התשובה ההולמת לפיגוע הרצחני בברקן היא המשך חיזוק אזורי התעשייה המשותפים. לא ניתן למחבלים מתועבים לפגוע בדו־קיום".