שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שקד נגד שופטי בג"ץ: "התערבות מסוכנת, פסילת חוקי יסוד – חלם"
    בביהמ"ש מונחות 8 עתירות נגד חוק הלאום, ושרת המשפטים מזהירה שהתערבות של העליון "עלולה למוטט כל יסוד משטרי". בכנס קהלת בנושא היא אמרה: "מנסים להציל אותנו באמצעות תרופה שלא תועיל ממחלה שלא תבוא". השר לוין הוסיף: "אני קורא לשופטי בג"ץ: תתעשתו". המשנה ליועמ"ש: "החוק לא פוגע בשוויון"

     

    שקד, לבני ולוין בפורום "קהלת"    (צילום: אלי מנדלבאום)

    שקד, לבני ולוין בפורום "קהלת"    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שרת המשפטים איילת שקד שוב הזהירה את שופטי בג"ץ שאם יתערבו בחוקי יסוד - ובעיקר בחוק הלאום העומד על הפרק – התערבותם תהיה "מסוכנת ועשויה על הדרך למוטט כל יסוד משטרי". בנאומה בכנס של ארגון "קהלת" שהתקיים הבוקר (ג') בירושלים אמרה שקד כי פסילת חוקי יסוד על ידי בג"ץ כמוה כחלם. בפני בית המשפט העליון מונחות כיום שמונה עתירות לביטול חוק הלאום, ושקד כבר התבטאה בעבר בעניין וטענה כי התערבות בג"ץ תוביל למלחמת רשויות ולרעידת אדמה.

     

    בכנס היום היא אמרה: "דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי - יותר משהיא חלמאית היא מסוכנת. בדמוקרטיה בית המשפט לא שותף לחוקה". בנאומה היא השיבה לטענות שהושמעו כלפי עמדתה המתנגדת נחרצות לפסילת חוקי יסוד בידי בית המשפט העליון, לדבריה משום שפסילה שכזו חותרת תחת אושיות המדינה הדמוקרטית ועקרון הפרדת הרשויות, "וזאת למען אשליה חוקתית, משהו שאינו קיים, והכול כדי להציל אותנו באמצעות תרופה שלא תועיל ממחלה שלא תבוא".

    איילת שקד (צילום: ששון תירם)
    השרה איילת שקד, הבוקר(צילום: ששון תירם)
     

    היא הוסיפה בציניות: "על פי התפיסה שרואה בדוקטרינה הזו כלי חיוני לשימורה של שיטתנו הדמוקרטית - העם יושחת. נציגיו בכנסת אולי יושחתו גם הם. אולי אפילו הממשלה תושחת, ואיתה גם הצבא שסר למרותה, וכוחות המשטרה שיאכפו ברחובות את הפקודות החדשות. המדינה שלנו תשנה את פניה לחלוטין וכל מה שהכרנו יאבד. הקטסטרופה תשתולל. אך אין מקום לדאגה. גם בלילה אפל שכזה בית המשפט ידע להציל אותנו. כל תחלואי החברה שהובילו אותנו יום אחד לאבד את צלמנו הדמוקרטי לא ייגעו בבית המשפט. מבחוץ יהום הסער, אך בית המשפט, יאיר לנו הסהר. השתקפות אור הירח תזכיר לנו את מה שהיינו עד ליום שבו דמותנו הדמוקרטית הושחתה. 15 השופטים בגבעת רם יספיקו כדי להציל את המצב. זו הרי בדיוק המשימה שלשמה נבחרו.

     

    "ואולי לא נצטרך את כל ה-15. אור גדול יפרוץ מהחביות ויאיר מחדש את הלילה האפל. בית המשפט יפסוק כי חוקתנו החדשה אינה חוקתית, ואנחנו – מיד נחזור לעצמנו; העקוב יהפוך למישור וחיש קל תקיץ אומתנו מן הסיוט החוקתי אותו חלמנו. כמה פשוט. וכמה חלמאי".

    ציפי לבני (צילום: אוליביה פיטוסי)
    יו"ר האופוזיציה ציפי לבני(צילום: אוליביה פיטוסי)

    בכנס נאמה גם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, שעלתה אחרי השרה שקד ותקפה אותה: "שקד אומרת שלא הגענו להסכמות. היה רגע אחד בהיסטוריה של עם ישראל שכן הגענו - מגילת העצמאות. מה שהיה טוב אז צריך להיות טוב גם לממשלת ישראל היום, ואם הממשלה לא מסוגלת להצביע על כך אז באמת איבדנו את הציונות.

     

    "מי שלא מקבל את מגילת העצמאות - שלא יעסוק עכשיו בשאלה מה בית המשפט רוצה. אבל גם סביב השאלה מהי דמוקרטיה יש לנו ויכוח: כששרת המשפטים טוענת שדמוקרטיה זה שלטון רוב וזהו - יש לנו בעיה מהותית בתפישה של מה היא דמוקרטיה".

    שקד התייחסה לדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שאימץ לדבריה את מכשיר פסילת חוקים מהמשפט האמריקני: "למצב זה אין אח ורע בעולם. לא כך היה בארה"ב בפסק הדין מרבורי נגד מדיסון, שאליו ברק מרבה להפנות כמקור להצדקת מעשהו, ולא כך היה במדינות אחרות שבהן הונהגה ביקורת שיפוטית ללא הסמכה מפורשת בחוקה. בכל המדינות האחרות הייתה חוקה מוסכמת, והסמכות החדשה שאותה נטל לעצמו בית המשפט הייתה לפסול על פי אותה חוקה מוסכמת חוקים הסותרים אותה. אצלנו מעולם לא התקיימה חוקה מוסכמת".

     

    השר יריב לוין אמר בכנס: "המאבק הקשה ביותר שניהלתי במהלך השנים שניסינו לקדם את החוק הזה היה המאבק שנועד להבטיח שבחוק לא יוזכרו מונח השוויון ועקרונות מגילת העצמאות. אם היינו מכניסים את הדברים האלו בחוק, בג"ץ היה עושה בהם שימוש כך שנזקו של החוק היה גדול מתועלתו. אם עד היום נטלו לעצמם השופטים סמכות לא להם לפסול חוקים, ונתלו באופן שאין לו כל אחיזה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כבסיס לסמכותם, הרי שעתה אנו עדים לשלב חדש שהוא בבחינת הפיכה של ממש על ידי מיעוט השם עצמו מעל הציבור ומעל כל מנגנוני המשטר הדמוקרטי. אני קורא לשופטי בית המשפט העליון תתעשתו, דחו את העתירות נגד חוק הלאום על הסף ומיד".

    יריב לוין ()
    השר יריב לוין

    יולי אדלשטיין ()
    יולי אדלשטיין

    יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בפתח הכנס: "קמו לחוק הזה מתנגדים רבים וקולניים. מצאו בו פשיזם, לאומנות וגזענות. אבל האמת הפוכה ב-180 מעלות. אני יודע את זה כי גדלתי במדינה שבה כבוד האדם נרמס ברגל גסה. אי אפשר לחשוד בי שאתן יד להרס הדמוקרטיה".

     

    הוא התייחס לבג"ץ שאמור לדון בחוקיות החוק ואמר: "אם בג"ץ לא היה דוגל בביטול חוקים מתוך רצון 'לעזור' ו'לחזק'. התורה שדיברה על איזונים ובלמים החליפה תורה משפטית חדשה שניתן לקרוא לה חיזוקים וקשרים. בית המשפט חושב שתפקידו לעזור לכנסת למלא את תפקידה".

     

    בהמשך הכנס נאם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, שאמר כי "חוק הלאום לא היה עובר את מנחם בגין". לדבריו, "החוק לא נועד להפוך את מדינת הלאום למדינת העם היהודי, אלא להתריס נגד אזרחיה הלא יהודים. החוק מציע כאילו פתרון קסם איך לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומבטל אותה כיהודית ודמוקרטית. לא החוק ישמור את המדינה כיהודית אלא רק הרוב היהודי בין הנהר לים".

     

    בכנס נאם גם השר לשעבר חיים רמון, שאמר כי "חוק הלאום לא בא לבטל את חוק יסוד כבוד האדם, אלא להוסיף את החלק היהודי-לאומי. אם יש משהו שבגללו גוש המרכז-שמאל יפסיד בבחירות בגדול, זה יהיה כתוצאה מכך שטשטשו את הגבול בין שמאל ציוני לשמאל הלא-ציוני. הם ישלמו על כך מחיר כבד בקלפי".

     

    המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי סבור ש"ראוי היה שהזכות לשוויון הייתה נכללת בחוק הלאום - זאת בשל משמעותו הסמלית כלפי פנים וחוץ". אף על פי כן, סבור נזרי שחוק הלאום כפי שהוא אינו פוגע בשוויון - שכבר מוגדר בחוקים אחרים. עם זאת, הוא חושש מגרימת נזק אסטרטגי למדינה בגלל המחלוקת הקשה על היותה יהודית ודמוקרטית.

    לדעתו, הזכות הקולקטיבית של העם היהודי במדינת ישראל אינה סותרת את זכויות הפרט המוקנות לכל אזרח ללא הבדל דת גזע ומין ואת הזכות לשוויון. 

     

    חוק יסוד הלאום מסעיר את המערכת הפוליטית מאז אושר בקיץ. הוא מעגן מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.

     

    כמו כן הוא שם דגש על פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.

     

    לקראת אישורו ולאחר מכן התקיימה מחאה ענפה נגדו מצד האופוזיציה ובעיקר על ידי המיעוטים בישראל ובראשם העדה הדרוזית, משום שנוסח החוק לא הזכיר את מעמדם השווה בפני החוק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים