פיפ"א 2019: מציאותי יותר, כיפי יותר
ליגת האלופות סוף סוף בפנים, פני השחקנים נראים ריאליסטיים מבעבר והשליטה בכדור דורשת יותר מיומנות. פיפ"א החדש מצדיק רכישה גם אם יש לכם את כל המשחקים הקודמים בסדרה
אז עכשיו ליגת האלופות נמצאת בפיפ"א, וההשתלטות של חברת אלקטרוניק ארטס על הזיכיונות הגדולים בעולם הכדורגל כמעט הושלמה. יש חוסרים כמו ושם - אי אפשר לייצג את קאמפ נואו, חסרות ליגות על של מדינות כמו ברזיל (וישראל!) - אבל רוב רובם של הזיכיונות הבולטים כבר כאן. וב-EA עושים בהם שימוש מרהיב. פני השחקנים נראים כמעט ריאליסטיים, האצטדיונים נראים חיים וייחודיים. זו לא השנה הראשונה בה אפשר לעצור את המשחק והתמונה שתתקבל תיראה אמיתית, אבל הפעם קל יותר להשיג את האפקט הזה, עם פחות תמונות שנראות ממוחשבות.
אך עם כל הכבוד לאריזה הגרפית, זהו אינו השינוי המהותי ביותר בפיפ"א 19. מדי שנה, מנסים המפתחים להפוך את הכדורגל בפיפ"א למציאותי יותר בלי להקריב את הכיפיות. הפעם, הדגש הוא על השליטה בכדור ועל מאבקים בין שחקנים. והשיפורים כאן די בולטים - הכדור במשחק מתנהג "נכון" יותר. את אותו הדבר אפשר לומר על המקרים בהם שני שחקנים רבים בכדור. זה מאבק שמרגיש פיזי יותר מבעבר, עם מנצחים ומפסידים שנקבעים על ידי יכולות השחקן ולא יד המקרה.
סע לאט
פיפ"א הפך בשנים האחרונות לאיטי יותר מבעבר, וטכני יותר מבעבר - מגמה שרק ממשיכה כאן. אך בניגוד למשחק הקודם בסדרה, האיטיות הזו מרגישה מוצדקת, כי אתם צריכים את הזמן הנוסף כדי לבצע מהלכי שליטה בכדור. למהירות השחקנים שלכם יש פחות משמעות, ואילו לתנועות ודריבלים יותר חשיבות מאי פעם.
זה הופך את המשחק לקשה יותר עבור אנשים שרק רוצים לשחק בגרסה ארקיידית ופשוטה של כדורגל עם הכוכבים שהם מעריצים. אך מנגד, כמה כבר אפשר לבוא בטענות למשחק כדורגל על זה שהוא מדמה כדורגל בצורה מציאותית יותר? לפחות את האפשרויות הטקטיות החדשות המשחק לא דורש לנצל, אם כי חובבי סימולציות הניהות מביניכם ייהנו מהיכולת לתכנן מראש תוכניות משחק שונות אותן ניתן להחליף בכל רגע.
סוד המסירות הגרועות
מה שכן, אי אפשר לומר שהמשחק כבר ריאליסטי לחלוטין. בפיפ"א עדיין לא הצליחו לפצח את סוד המסירות הגרועות - איך מאפשרים לשחקנים לא למסור את הכדור בצורה טובה, בלי להרוס את ההנאה מהמשחק. אז גם הקבוצות החלשות ביותר שתפגשו יידעו למסור כדור כאילו כל שחקן שלהן הוא עילוי.במבנה המשחק עצמו, אין הרבה שינויים. ליגת האלופות היא חלק ממצב הקריירה, והמצב העלילתי אמנם כולל עכשיו שלוש דמויות שונות (אלכס האנטר, אחותו וחברו דני), עם שלוש עלילות שונות, אבל גם היכולת לבצע בחירות בדיאלוגים לא עוזרת למצב הזה להיות מעניין במיוחד. הוא סביר, ותו לא.
השינוי המשמעותי ביותר עבור אלה מכם שמשחקים במצבים לא מקוונים של פיפ"א, הוא במצב ה-Kick Off שמאפשר לכם לשחק מול שחקן אחר על הקונסולה שלכם. עכשיו תוכלו להחליט לשחק בלי חוקים, לשחק צמד של משחקי בית-חוץ, או לבחור במצב בו לאחר הבקעת שער, אחד השחקנים של הקבוצה המבקיעה יורד מהמגרש (כדי להקל על מי שחטף שער).
גולת הכותרת של המשחק החדש, כמו של כל משחק פיפ"א בשנים האחרונות, היא מצב ה-Ultimate Team. זה מצב שהביא ל-EA אשתקד 800 מיליון דולר משחקנים שרכשו קלפים דיגיטליים כדי לשפר את הקבוצה שלהם ולהתחרות באנשים אחרים ברחבי האינטרנט.
לסיכום, פיפ"א 19 מצליח לעבור את הרף שמצדיק רכישה גם אם כבר קניתם את המשחק הקודם (והזה שבא לפניו, והזה לפניו), אבל לא בהרבה. אלא אם אתם ממש, ממש אוהבים את ליגת האלופות, השינויים שתמצאו בו יהיו אולי מבורכים ברובם, אבל לא כאלה שישפרו את חוויית המשחק מהקצה לקצה.
