שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תקרת הזכוכית לנשים בהיי-טק לא נפרצה: פני ההשכלה הגבוהה בישראל
    כ-306 אלף סטודנטים וסטודנטיות יפתחו ביום ראשון את שנת הלימודים האקדמית בעשרות אוניברסיטאות ומכללות. איך השתנה מספרם בעשורים האחרונים? למה הרוב הנשי לא הגיע למקצועות המדעיים ולהיי-טק? כל הנתונים

     

    סטודנטים סטודנטיות השכלה גבוהה אקדמיה אוניברסיטה אוניברסיטאות  ()

    שבע שנים לאחר ההכרזה של המועצה להשכלה גבוהה על תכנית לשילובנשים במקצועות טכנולוגיים - הנתונים מראים כי היעד עוד רחוק. גם לאחר הצבת היעדים השאפתניים - אחוז הנשים שלומדות בחוגים להנדסה ומדעי המחשב נותר זניח, והדומיננטיות הנשית בחוגי מקצועות הסיעוד והחינוך - נותרה בעינה.

     

    לרגל פתיחת שנת הלימודים מפרסת היום (ג') מל"ג נתונים עדכניים על מערכת ההשכלה הגבוהה ועל המגמות והשינויים שחלו בה בשנים האחרונות. כך למשל, בהמשך לפרסום אתמול ב-ynet על עלייה של 82% במספר הסטודנטים הערבים תוך עשור, נרשמה מגמה דומה בקרב סטודנטים דרוזים, כאשר בעשור האחרון נרשמה הכפלה במספרם: מכ-2,800 ב-2007 ל-4,865 בשנה שעברה.

     

    לאחר הקפיצה בשנות ה-90: התייצבות במספר הסטודנטים

    על פי הערכות המל"ג, כ-306 אלף סטודנטים צפויים לפתוח ביום ראשון הקרוב את שנת הלימודים האקדמית במוסדות השונים. 230 אלף ילמדו לתואר ראשון, 63,400 לתואר שני, 11,400 לתארים שלישיים וכ-1,000 ללימודי תעודה.  

     

    מהנתונים עולה כי לאחר שנים של עלייה מתמדת במספר הסטודנטים לתואר ראשון, בשנים האחרונות נרשמה התייצבות ואף האטה. בין השנים 2016 ל-2017 אף נרשמה ירידה קלה (ראו גרף). במל"ג מסבירים שהסיבות לכך הן שינויים דמוגרפיים והתייצבות במספר הזכאים לתעודות בגרות, אולם הסבר נוסף הוא תעשיית הקורסים והלימודים המקצועיים שמתרחבת ונתפסת במקרים רבים כחלופה ללימודים אקדמיים.

     

    אינפו אינפוגרפיקה סטודנטים סטודנטיות השכלה גבוהה אקדמיה אוניברסיטה אוניברסיטאות  ()

     

    גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה מעריכים כי בשנים הקרובות מגמה זו תתחזק: יותר יפנו ללימודים מקצועיים ולקורסים ייעודיים, על חשבון הלימודים האקדמיים.

     

    ההתייצבות נמשכת לא רק במספר הסטודנטים, אלא גם בחלוקה לסוג המוסד האקדמי. לאחר קפיצה באמצע העשור הקודם, זה כעשור עומד שיעור הסטודנטים במכללות הפרטיות על בין 18 ל-19 אחוזים. עם זאת, לצד היציבות באחוז הסטודנטים באוניברסיטאות, בראייה היסטורית הן רשמו ירידה משמעותית במעמדן על רקע פתיחת עשרות מכללות פרטיות וציבוריות בשנות ה-90. ב-1994 למדו כמעט 73% מהסטודנטים באוניברסיטאות, כאמור לעומת 39% כיום.

     

    מה קרה לנשים באקדמיה?

    עוד עולה מהנתונים כי בהמשך למגמת העלייה במספר הסטודנטיות שהחלה בשנות ה-90, בשנת הלימודים הקודמת עמד שיעור הנשים מקרב הסטודנטים לתואר ראשון על כ-59%. עם זאת, בניגוד לעלייה הכללית באחוז הנשים הלומדות באקדמיה, מציין המל"ג כי "במקצועות המדעים וההיי-טק, שילובן של נשים בתואר הראשון ופועל יוצא מכך, בתארים מתקדמים אינו מספק".

     

    אינפו אינפוגרפיקה סטודנטים סטודנטיות השכלה גבוהה אקדמיה אוניברסיטה אוניברסיטאות  ()

    אינפו אינפוגרפיקה סטודנטים סטודנטיות השכלה גבוהה אקדמיה אוניברסיטה אוניברסיטאות  ()

    אינפו גרפיקה- אחוז הסטודנטים בחוגי הלימוד ()
    שבע שנים לאחר שהכריזה המל"ג על שורת צעדים שמטרתם להגדיל את שיעור הנשים במקצועות אלו, ב-2016 עדיין 74% מהלומדים היו במקצועות המדעים וההיי-טק היו גברים.

     

    על פי הנתונים, רק 33% מהסטודנטים לתואר ראשון במקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב הן סטודנטיות. בהנדסה האחוז אך נמוך מכל ועומד על 28.5%. ייצוג הסטודנטיות נמוך עוד יותר בתואר השני במקצועות אלו: 26.7% בלבד במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה לעומת 26.2% בהנדסה. על פי הנתונים, רק 24.2% אחוז מהדוקטורנטים במקצועות מדעי המחשב הן נשים, אחוז נמוך במיוחד.

     

    מספר ה סטודנטים ה ערבים ב מוסדות ל השכלה גבוהה אוניברסיטה מכללה קמפוס לימודים  ()

    אינפו גרפיקה- אחוז הסטודנטים בחוגי הלימוד ()

    אינפו גרפיקה- אחוז הסטודנטים בחוגי הלימוד ()

    רק 7.5% מהסטודנטים מישובים חלשים

    מנתוני המל"ג עולים גם הפערים העצומים בנגישות להשכלה גבוהה בכלל. רק 7.5% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מיישובים המשתייכים לאשכול חברתי 2-1, כלומר החלשים בישראל. מיישובים באשכולות 4-3 מגיעים כ-29% מהסטודנטים ומאשכולות 8-7 כ-40% (מאשכולות 10-9 מגיעים רק 2.7% מהסטודנטים אולם מן הסתם מדובר על מספר יישובים מצומצם במיוחד).

     

    באוניברסיטאות הפער חד אף יותר: 7% מאשכולות 2-1 לעומת 45% מאשכולות 8-7. גם החרדים נותרים מאחור: בשנה החולפת רק 13 אלף סטודנטים היו מהמגזר החרדי, מתוכם 10,000 למדו לתואר ראשון. היעד שהציבה המל"ג לשנת 2022 הוא 19 אלף סטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה.

     

    המשבר בסגל הזוטר

    לאחר שנים של התייצבות ואף ירידה במספר חברי הסגל הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה, בשנים האחרונות נרשמה דווקא מגמה הפוכה: ב-1989 עמד מספרם על 3,884, ואילו בשנה שעברה היו 5,426 חברי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות.

     

    עם זאת, זה שנים מתמודד מערך ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה עם בעיות קשות הנוגעות לתנאי ההעסקה של הסגל הזוטר. לקראת פתיחת שנת הלימודים הכריזו חברי הסגל הזוטר בשמונה מכללות ציבוריות (ספיר, כנרת עמק הירדן, המרכז האקדמי רופין, סמינר הקיבוצים, המכון הטכנולוגי חולון, אחווה, אשקלון ותל חי) על סכסוך העבודה. באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב הודיעו כי לא יפתחו את שנת הלימודים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים