שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    באנו להתמודד מול שלטון החמולות במגזר: הכירו את הנשים בבחירות ברשויות הערביות
    מתוך החברה הפטריארכלית יוצאות עשרות נשים המוחות נגד המציאות שבמסגרתה פוליטיקה היא עניין גברי שנקבע על פי מפתח חמולתי. שלוש מהן - זיינב אבו סוויד (35) מכעביה-טבאש-חג'אג'רה, ברוין עזב מחאמיד (41) מכפר קרע וסמירה רדא עמרן (45) מעין קנייא - מייצגות שינוי במגזר

     

     

    סוגיית הייצוג וההשתתפות של נשים בבחירות לרשויות המקומיות היא נושא רגיש ומורכב גם בחברות הרבה פחות שמרניות ודתיות מהמגזרים הערבי, הבדואי והדרוזי בישראל. ולמרות זאת, לקראת הבחירות שיתקיימו בסוף החודש ניתן לראות ברשימות השונות עשרות נשים, אף שכרגע רק מיעוטן עומדות בראש ומציבות עצמן כמועמדות לראש הרשות. רובן מסתפקות בשלב זה בריצה לחברות במועצות.

     

    לאחרונה יזמו פורום דב לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה כנס במשרד בן חורין אלכסנדרוביץ' ובו התקיים פאנל שריכז מועמדות שונות. הן סיפרו על הייחודיות של ההתמודדות כאישה במגזר הערבי, על הקשיים שמציבה החברה ועל השינוי שייתכן שמתחיל עכשיו, ובתקווה יגיע לשיא בבחירות 2023.

     

    "אני חלוצה במגזר הבדואי"

    זיינב אבו סוויד (35), תושבת כעביה-טבאש-חג'אג'רה, היא הבדואית הראשונה שמתמודדת לחברות המעוצה המקומית. בוגרת תואר ראשון בשפה וספרות ערבית, תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית למנהלים, בעלת תעודת הוראה בחינוך מיוחד. עובדת ברשות הממשלתית שמטפלת ומרכזת את ההתנדבות לפרויקט השירות האזרחי לאומי. אני אימא לדודו וסלאח

     

    "אני חלק ממיזם חדש במגזר הבדואי. הקמנו לראשונה ביישוב רשימת צעירים שלא מניפה את הדגל של החמולתיות. אנחנו חלוצים בשיח של שותפות אמיתית. לפני כל שיקול אחר, אכפת לנו מהאינטרס של התושבים בשלושת היישובים שנמצאים תחת מועצת כעביה טבאש חג'אג'רה". 

    זינת אבו סוויד מתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות ()
    זינת אבו סוויד. לא מניפה את דגל החמולה

    - איך התושבים מגיבים אליכם?

    "הכנו את עצמנו לתגובות קשות ואגרסיביות כלפינו וכלפי המשפחות שלנו. הזירה הפוליטית נחשבת מאוד גברית. נשים לא מדברות פוליטיקה ולא מתערבות בשיח הפוליטי. חששנו שיגידו לנו 'מה אתן עכשיו מתערבות בעבודה הגברית המסורתית?'. אבל קיבלנו תמיכה מלאה מההורים, האחים ומהסביבה הקרובה. הגענו בזמן הנכון. אנשים מברכים את העשייה שלנו".

     

    - את מכוונת לתפקיד בכיר?

    "לא. אני אהיה חברה במועצה. זה תפקיד התנדבותי ולא אועסק במשרה. יש לנו קהילת נשים בתוך היישוב שפועלת כבר כמעט תשע שנים, אבל אנחנו מתנדבים ורוצים להעצים את השיח ההתנדבותי על עשייה למען כל התושבים. נשים רגילות לעשות כמה דברים במקביל. עבדתי במשרה מלאה ועדיין אימא לשני ילדים, אחד עם צרכים מיוחדים שדורש הרבה תשומת לב, השגחה וטיפול, ובכל את הצלחתי להכניס אותו לכל הפעילויות החברתיות שאני עושה".

     

    - מה מעמדה של האישה הבדואית בחברה ערבית?

    "בתחתית הפירמידה. היא מיעוט בתוך מיעוט בתוך מיעוט. אנחנו חיות בחברה בדואית פטריארכלית שלה יש יחסים מורכבים עם החברה הערבית, שבכללה נמצאת בתוך החברה הישראלית".

     (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    (צילום: אבי רוקח)

    - את פעילה בתחום השירות הלאומי, נושא רגיש בחברה הערבית.

    "השירות האזרחי-לאומי הוא נושא מורכב שאין עליו קונצנזוס בחברה הערבית. לצערי רוב המנהיגים הפוליטיים והחברתיים מתנגדים. אבל בחברה הבדואית בצפון מעולם לא הייתה התנגדות. קיבלו את הפרויקט בחום ואהבה, ידעו לנווט אותו למקומות הנכונים, להיעזר בו, לנצל אותו באופן חיובי. יש בחברה הערבית גם צעירים שמצביעים ברגליים, מתנדבים בשירות לאומי ומקבלים הטבות אחרי זה. רואים את התוצאות: הצעירים שמתנדבים מתפתחים, משתלבים בחברה הישראלית, מתקדמים בחיים הפרטיים שלהם וזה פשוט מחמם את הלב. אני אתמוך בכל פרויקט חברתי שיקדם את הנוער הערבי".

     

    - מה לגבי גיוס לצה"ל? את בעד?

    "צריך להבדיל אותו מהשירות הלאומי, שזה פרויקט חברתי לחלוטין. אני באה מקהילה שבה כן מתנדבים לצבא. אבל אני לא שופטת ואני גם לא משכנעת אנשים ללכת לצבא. אני מכבדת בחירה של כל אחד".

     

    "לשבור את שלטון החמולות"

    ברוין עזב מחאמיד (41) מכפר קרע היא יועצת חינוכית, בוגרת תואר ראשון בייעוץ פסיכולוגי, שחקנית תיאטרון ופעילה חברתית. נשואה ואם לילד

     

    "החלטתי להתמודד משתי סיבות. הראשונה כדי לשבור את הקרח בכל מה שקשור לשלטון החמולות והמשפחות בתוך הכפר. בדרך כלל רק מי שבא ממשפחה גדולה יכול להתמודד. לתושב ממשפחה קטנה יהיה קשה לרוץ. הסיבה השנייה היא הרצון לעודד את הצעירים והנשים להתמודד ולהיות שותפים בשותפות הדמוקרטי".

     

    - כמה קשה לאישה להתמודד?

    "בהתחלה ראיתי שיש דווקא נשים שמהוות מחסום לאישה שרוצה להתמודד. אני לא יודעת אם סה מתוך קנאה או מסיבות אישיות. לא הצלחתי להבין. זה צריך להיות הפוך: תעודדי נשים אחרות כדי שגם את תוכלי להגיע לאותו מקום. המציאות החמולתית מקשה עלינו להתמודד, זה תהליך קשה אבל השינוי יגיע לאט לאט".

    ברוין עזב מחאמיד מתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות ()
    ברוין עזב מחאמיד. גם בתיאטרון שברתי מחסום

    - אילו מאבקים ניהלת?

    "נתקלת בהרבה קשיים. גם בעצם הפנייה שלי לתיאטרון שברתי מחסום. קיבלתי הרבה ביקורת על כך שרציתי להיות שחקנית, אבל בסוף עשיתי את הדברים שבהם אני מאמינה ואותם אני אוהבת. גם אחרי הבחירות אני לא אוותר על התיאטרון או על העיסוק שלי כיועצת פסיכולוגית או על העשייה חברתית.

     

    ,לקח לי הרבה זמן עד שהגעתי למעמד הזה. אחרי שאגיע למועצה אני מתכננת להציע להקים תיאטרון ביישוב. זה החלום שלי. אני רוצה להיות חלק מאנשים שמקבלים את ההחלטות. בבחירות של 2023 אני מקווה לרוץ לראשות הרשות. לא אוותר".

     

    "יש נשים שלא יסתכנו בחרם"

    סמירה רדא עמרן (45), תושבת עין קנייא בגולן, היא בנקאית, יועצת ארגונית ויועצת זוגית. הדרוזית הראשונה שמתמודדת על ראשות המעוצה

     

    "המסר שלי הוא שינוי ושוויון ושינוי. שוויון סביב שולחן קבלת ההחלטות. עד היום היו באזור רמת הגולן מועצות ממונות, ועדות קוראות שלא פעלו לטובת התושב, שלא קיימו את הבסיס של מה שמועצה מקומית אמורה לעשות - ולבצע ולשרת. השנה ניתנה לנו הזדמנות לבחור וגם להיבחר".

    סמירה רדא עמר מתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות ()
    סמירה רדא עמר. "הנשים תומכות ומפרגנות"

    היא הוסיפה: "אני מאמינה בלבנות את האדם דרך חינוך – זה מתחיל בבית וממשיך בבית ספר. זה לאו דווקא מכוון לחינוך הפורמלי. אני מאמינה גדולה בחינוך הבלתי פורמלי, שבעיניי הוא בסיס לעיצוב אישיות של בני נוער. בנוסף אני מתכוונת לקדם את הפוטנציאל התיירותי בכפר, שלא מנוצל כרגע".

     

    - כמה קשה לאישה להתמודד?

    "לצערי במגזר זה תמיד נוטה לכיוון החמולה והמשפחה, מה גם שכל ההתעסקות זה עדיין 'בעד או נגד הבחירות'. עוד לא הגענו לדבר על 'כן אישה לא אישה'. הנשים תומכות ומאוד מפרגנות, אבל לצערי חלק גדול מהן מסורתיות ודתיות והן לא יסתכנו בחרם כדי להתמודד בבחירות. זה לופ מסובך.

     

    "אני לא הייתי עושה את זה בלי בעלי אמג'ד. הוא מדהים, תומך, מפרגן, עוזר, עובד יד ביד איתי. הוא המלאך שלי. אם אני מאחרת, הוא זה שפותח את המרכז ומדבר עם אנשים. חשוב לי שנשים ישתתפו וידעו שזה אפשרי כי הן יכולות וכי הן חזקות. אישה שמגדלת 7-6 ילדים במקביל לקריירה, יכולה גם לשבת ליד שולחן המועצה המקומית ולהיות שותפה לקבלת ההחלטות על עניינים גם שקשורים בתוכניות מתאר, בבית שלה ובחינוך של הילדים שלה".

     

    מנהלת פורום דב לאוטמן לני מילוא : "תשתית המחקרים של הפורום בשנתיים האחרונות הצביעה על הזירה של השלטון המקומי ועל כוחן של נשים להוביל שיח ערכי משמעותי ונוקב על סוגיות מרכזיות שנוגעות לתחום של חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. השנה - 2018, שנת הנשים במובנים רבים, מצאנו הזדמנות ייחודית במקום שבו חינוך ודמוקרטיה נפגשו בזירת הבחירות של השלטון המקומי. שנה שבה הגענו כבר למספר שיא של מתמודדות לרשויות המקומיות וההערכה כי כמות הנשים שתבחרנה, תכפיל את עצמה.

     

    "באירוע 'מקדמות יחד' פגשנו מַנְהִיגוֹת אחרות. נשים מכל קצוות הארץ ומכל המגזרים של החברה בישראל. נשים חזקות, אמיצות, רגישות לנושאים חברתיים, קשובות לצורכי השטח, מאמינות בעבודה משתפת שמחברת ולא מפלגת את הקהילות והקבוצות השונות ברשויות שלהן. אחת המטרות של הפורום היא לעורר שיח ערני בנושאים של חינוך לערכים וחיים משותפים , ליזום מהלכים ולהגיב לנושאים בוערים בציבוריות הישראלית. פורום דב לאוטמן מייחל כי נשים אלו יצליחו במשימתן לשבור את תקרת הזכוכית, למען חברה יותר שוויונית ויותר דמוקרטית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים