"30 שנה, לך תזכור": על משחק הנבחרת האחרון בבאר שבע
מי החליף בסיום חולצה עם שחקן יריב והתחרט? למי מבין האחים ששיחקו יחד בהרכב גנבו את הווקמן? ואיזה שחקן שכח את המשחק? 30 שנה פחות ארבעה ימים עברו מאז שהנבחרת הלאומית שיחקה בבירת הנגב בפעם האחרונה. רגע לפני המפגש מול אלבניה בטוטו-טרנר (ראשון, 21:45), חזרנו אל כמה מגיבורי הערב ההוא
מחר (ראשון, 21:45) תארח נבחרת ישראל את אלבניה למשחק במסגרת המחזור השלישי של ליגת האומות, שייערך באצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע.
מדובר בהיסטוריה של ממש. תושבי העיר חיכו שנים ארוכות להזדמנות לארח משחק בינלאומי של הנבחרת הבוגרת. ליתר דיוק, 30 שנה פחות ארבעה ימים חלפו מאז המשחק האחרון שקיימה הנבחרת בבאר שבע. אז, ב-18 באוקטובר 1988, היא אירחה את נבחרת מלטה וניצחה אותה 0:2. לרגל חזרתה של הנבחרת לבירת הנגב, החלטנו לחזור אל המשחק ההוא.
לפני שהאשימו את הש"ג
לאחר קדנציה לא מוצלחת במיוחד תחת המאמן מילנקו מיחיץ' הסרבי, החליטו אנשי ההתאחדות לכדורגל למנות במקומו את צמד המאמנים יצחק שניאור ז"ל ויעקב גרונדמן ז"ל, שהיו מוכרים בכינוי ש"ג. המשחק הראשון שלהם כהכנה למוקדמות גביע העולם מהבית האוקיאני נערך בווסרמיל נגד מלטה החלשה.
לפי דיווחי העיתונים מאותו משחק, השניים נראו לחוצים מאוד לקראת אותו מפגש, שהסתיים כאמור בניצחון. ההמשך, אגב, היה גם הוא חיובי מאוד עם קמפיין מוצלח שהסתיים במרחק נגיעה מהמונדיאל. את התסריט הזה ודאי יקנו היום גם צמד האוסטרים, אנדי הרצוג ו-וילי רוטנשטיינר – ה"ר אם תרצו.
עבור מספר שחקנים המשחק ההוא היה מרגש במיוחד עם הופעות בכורה בנבחרת. למשל, הקשר מרקו בן ברוך לבש את החולצה עם המספר שמונה, שהייתה לאורך שנים מזוהה עם אורי מלמיליאן. או המגן השמאלי יפתח הלוי. אבל עם כל הכבוד להם, מי שיצר עניין רב בקרב הקהל המקומי הוא שחקן אחר בהופעת בכורה, מדובר בשלמה אילוז, הבלם של הפועל באר שבע, שהיה הנציג היחיד של קבוצתו בסגל. ההפתעה הייתה שצמד המאמנים בחר דווקא בו ולא במי שנחשב ל"תאום" שלו במרכז ההגנה הבאר שבעי, אפרים דוידי, שכבר היה חלק מהנבחרת מספר שנים. אילוז קיבל בסיום הרבה מחמאות על ההופעה שלו.
בשער הנבחרת פתח בוני גינצבורג. בהגנה שיחקו יהודה עמר, אילוז, ניר אלון, ירון פרסלני והלוי. בקישור עלו אלי כהן, בן ברוך ומשה סיני. בהתקפה הוצבו ניר לוין ויגאל מנחם. מלבד הדקה הראשונה והאחרונה, המשחק היה די משעמם. כבר 40 שניות לאחר הפתיחה מצא סיני את הרשת בבעיטה חופשית אופיינית מקצה הרחבה לאחר עבירה על ניר לוין. בדקה האחרונה יהודה עמר העביר ליגאל מנחם שהגביה הישר אל ראשו של אלי דריקס, שהחליף את לוין בפתיחת המחצית השנייה וקבע 0:2.
שבע דקות לסיום הגיע החילוף המרגש ביותר, כששמעון מנחם עלה במקום בן ברוך, וכך לראשונה מאז האחים עודד וגד מכנס, גם הם מגן וחלוץ ממכבי נתניה, שיחקו במדי הנבחרת יחד שני אחים: שמעון ויגאל מנחם.
הלך הווקמן, אבל מי זוכר
בסיום המשחק סיפר יגאל שהוא הביא איתו לבאר שבע מכשיר ווקמן כדי להאזין למוזיקה בדרך, וגם כי תיאר לעצמו שיוחלף ואז יוכל להאזין למכשיר גם בזמן המשחק. בסופו של דבר הוא לא הוחלף, אבל את הווקמן הוא כבר לא ראה יותר, גם לא את הנעליים. את שניהם הוא השאיר בשקית ליד הספסל והשקית נעלמה. יו"ר ההתאחדות דאז, שאול סווירי, הבטיח לו פיצוי בסכום שווה לערך הווקמן, אז מכשיר אלקטרוני יקר ונדיר. האח שמעון החליף מיד בסיום המשחק חולצה עם שחקן מלטזי, אך אז חבריו לנבחרת הסבירו לו שנהוג ששחקן בהופעת בכורה שומר על חולצתו למזכרת. מנחם ניגש למלטזי והעניק לו חולצה של שחקן אחר.
שחקנים מאותה נבחרת שאיתם דיברנו השבוע לא ממש זוכרים את המשחק ההוא. גם לא כובשי השערים. משה סיני אמר לנו: "כבשתי בקריירה איזה 100 שערים, לצערי אני לא יכול לזכור את כולם". כובש השער השני, דריקס, אמר: "אני באמת לא זוכר שהיה משחק כזה". לניר לוין הזכרנו שהוא הוחלף במחצית והוא אמר בהומור: "האמת היא שאני זוכר שהיה משחק כזה, כי זה היה די נדיר שפתחתי בהרכב. הוחלפתי במחצית? הגיוני, כי תמיד כשפתחתי בנבחרת גם הוחלפתי. היו לי 15 הופעות בנבחרת, אבל במצטבר היו לי רק 270 דקות".
מי שדווקא כן זוכר את המשחק הוא, אך מסרב בתוקף כבר שנים לדבר על עברו ככדורגלן, הוא אילוז, כיום איש דת שרחוק מאוד מעולם הכדורגל: "אני ממש מבקש סליחה, אבל אני כבר לא חלק מהעולם הזה", הוא אומר.
באופן מפתיע, גם בקרב אנשי הספורט בבאר שבע, לא ממש זוכרים את המפגש. רק 3,000 צופים נכחו באצטדיון שאז עוד נקרא "האצטדיון העירוני", חודשיים לפני סיום השיפוץ הנרחב שלאחריו הוחלט לקרוא לו על שם הילד ארתור וסרמיל, שנספה בשואה.
אוהד הכדורגל הבאר שבעי הוותיק, חיים אבוטבול, דווקא כן זוכר את המשחק: "כמובן שהייתי בו, אבל הוא לא באמת עניין. זה לא היה במסגרת טורניר כלשהו, היריבה הייתה חלשה מאוד והנבחרת באותה תקופה הייתה במצב לא טוב. אני זוכר שנבחרת מלטה התמודדה באותה תקופה גם נגד הפועל באר שבע והפסידה לה (בשנת 1984) 4:0. אם אני לא טועה שלום אביטן כבש שלושער. כולנו שאלנו את עצמנו: 'איך יכול להיות שהנבחרת נתנה לחלשים האלה שני שערים ואנחנו נתנו להם ארבע חתיכות?'. בשנים ההן בורוסיה מנשנגלדבאך הייתה מגיעה באופן קבוע כל שנה למשחקי אימון נגד באר שבע. אז האצטדיון היה מלא, אבל הנבחרת לא עניינה".
בכל מקרה, למרות הקהל המועט, מי שכן הגיעו לאצטדיון הרעיפו אהבה על השחקנים וסיני פירגן על כך בסיום: "בבאר שבע, בניגוד למקומות אחרים, נתנו לנו עידוד ולא קיללו אותנו. כל הכבוד לקהל. נהניתי לשחק כאן". סיני אמנם נהנה, אך מאז, במשך 30 שנה לא הגיעה הנבחרת לבירת הנגב. הפעם, ההערכה היא כי האצטדיון החדש של ב"ש, טוטו-טרנר, יהיה מלא, הנבחרת שוב תנצח, מי יודע אולי זה יעזור לישראל להעפיל ליורו 2020.
לפנייה לכתב/ת 
