שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    עדויות לטבח שבוצע בתקופה החשמונאית נחשפו בי-ם
    החוקרים: המראות הקשים, ובהם עריפת ראשים, הינם, כנראה, עדויות לאכזריותו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כלפי יריביו מבין יהודי העיר ירושלים

    ממצא מפתיע ומחריד נתגלה באקראי בחפירות שעורכת רשות העתיקות באתר מגרש הרוסים - החצר האחורית של עיריית ירושלים. במהלך חפירה בבור מים עתיק ובו ממצאים מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הרומית, נתגלו שברי עצמות אדם, שככל הנראה נזרקו ביחד לתוך הבור באירוע חד-פעמי, וכוסו בעפר, אבנים וסלעים. המחקר הוצג היום (ה) בכנס "חידושים בחקר ירושלים וסביבותיה של רשות העתיקות", שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

     

    אזור החפירות במגרש הרוסים (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)
    (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)

     

    בחפירה, שנוהלה בידי כפיר ארביב מטעם רשות העתיקות, נמצאו יחד עם העצמות גם שברי חרסים שמתוארכים לתקופתו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שנודע בספרות ההיסטורית באכזריותו כלפי יריביו מבין יהודי העיר ירושלים.

     

    "תוך כדי החפירה, גילינו ממצא מעורר פלצות", סיפר ד"ר יוסי נגר, אנתרופולוג רשות העתיקות. "הוצאנו מהבור למעלה מ-20 חוליות צוואר חתוכות בחרב!" לדבריו, "לבור נזרקו גופות וחלקי גופות של תינוקות ופרטים בוגרים, נשים וגברים, שהיו ככל הנראה קורבנות לטבח אכזרי".

    אזור החפירות במגרש הרוסים (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)
    (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)

    אזור החפירות במגרש הרוסים (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)
    (צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)

     

    לדברי הארכיאולוג ארביב ושותפתו למחקר תהילה ליברמן, "ניתן ליחס את האכזריות למלך אלכסנדר ינאי, שעליו מספרים המקורות ההיסטוריים שתפס והרג יהודים רבים מבין מתנגדיו - ובכלל זה את בניהם ונשותיהם לנגד עיניהם. ואכן, בעצמות שנתגלו זרוקות בבור המים היו אינספור סימני חיתוך בחרב, שפגעה לא רק בצוואר, אלא גם בקצה הלסת התחתונה ולעיתים גם בבסיס הגולגולת, ומעידים על כך שהראשים נערפו. זאת ועוד, עצמות עוברים שנתגלו בחפירה מעידים שבין הנטבחים היו גם נשים בהיריון".

     

    תקופת שלטונו של אלכסנדר ינאי, שנולד בשנת 126 לפני הספירה ומת בגיל 50, התאפיינה בתמורות מרחיקות לכת במדיניות החוץ והפנים של המדינה החשמונאית. כלפי פנים, השליט הפך מנשיא למלך, וסמכויתיו בשלטון ובחקיקה היו לבלתי מוגבלות. כלפי חוץ, ינאי בחר שלא לחדש את הברית עם רומא ונשען על תמיכתם של גורמים אנטי-רומיים במזרח, כמו קליאופטרה ממצרים ומיתרדת מלך פונטוס. למדיניות זו היו השלכות על גורלה של יהודה לאחר הפלישה הרומית למזרח התיכון ב-63 לפנה"ס וישנם היסטוריונים התולים את היחסים המעורערים בין השלטון הרומי ליהודה במהלכיו של אלכסנדר ינאי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות
    החפירות במגרש הרוסים
    צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות
    מומלצים