שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנטי אייג'ינג גם בעבודה: כך תישארו יצירתיים ורלוונטיים בכל גיל
    אנחנו אולי לא יכולים להיוולד מחדש, אבל אנחנו כן יכולים להמציא את עצמנו בכל יום מחדש ובכל גיל. תשאלו את ד"ר גוין סאס, חוקר חדשנות וחשיבה יצירתית, שמשוכנע שזאת הדרך היעילה ביותר לשמירה על רוח הנעורים – גם בחברות ובעסקים

    בחנו את עצמכם: האם שני הגרביים שלכם באותו הצבע? האם נהגתם היום לאורך דרך מוכרת עד זרא תוך שימוש באפליקציית ווייז? האם התרגלתם לקחת איתכם את הטלפון הנייד לשירותים? האם מעולם לא תיעדתם בכתב את החלומות שלכם? האם הסובבים אתכם נוהגים לבקר או לשפוט אתכם? אם התשובה לכל השאלות האלה חיובית, נראה שהיצירתיות שלכם מתנוונת ואתם נעשים מאושרים פחות ופחות, כבדים יותר ויותר ואולי אפילו מקצרים לעצמכם את החיים. עצרו את התהליך הזה מיד, ובכל מחיר.

     

    יותר ויותר ממעגלי החיים שלנו תובעים מאיתנו להפגין יצירתיות. במקום העבודה הבוס דורש פתרונות "מחוץ לקופסה" כאילו מדובר במתג שאפשר להפעיל לפי פקודה. ברשתות החברתיות אנחנו מתאמצים להחזיק פאסון אינטליגנטי ושנון. חיי האהבה שלנו שוקעים בתוך חודשים עד שנים ספורות לתוך שבלונה והופכים אותנו לצפויים מראש, ואת בני הזוג-למובנים מאליהם. הילדים – בחופשות, ולא רק – משוועים לגירויים חדשים, והבילויים המשפחתיים מתפרקים בקלות לקבוצת אנשים עם האף בסלולרי.

     

    להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה(צילום: shutterstock)

     

    מול התביעה הזאת אנחנו משעתקים באמוק את היצירתיות של אחרים: את הסרטון הוויראלי ההוא, את השיר הקליט, את האפליקציה התורנית, את הסטטוס בן ‭ 200‬ המילים שמבטא בדיוק – אבל בדיוק – את רחשי לבנו. הקונצים האלה אולי מרוויחים עבורנו קצת זמן, אבל עולים ליצירתיות שלנו ביוקר. הם מרתקים את שכלנו יותר ויותר אל שביל האבנים הצהובות של אזור הנוחות, של היעדר הסיכון, של השעמום שכבר למדנו להסכין איתו.

     

    הקשר בין יצירתיות לאושר בוסס מחקרית, למשל על ידי פרופ' טל שביט שחוקר את התחום בשנים האחרונות. גם הקשר בין אושר לבריאות אושש לא פעם, למשל על ידי פרופ' שלדון כהן שהזריק נגיף שפעת לאנשים מאושרים יותר ומאושרים פחות. משמע, ליצירתיות ולסקרנות יש השפעה על גופנו, גם אם זו לא נחקרה עד כה ישירות, ובטח שלא כל צורכה. המחקר הזה נדרש כל כך דווקא משום שהקשר הזה כל כך אינטואיטיבי. דווקא משום שלכולנו ברור איכשהו שמי שמצליח לשמור על מוח טרי וסקרן ועל רצון ויכולת ללמוד ולהשתנות ולהתחדש, מעניק לעצמו מתנת אנטי איייג'ינג שאלף פלסטיקאים לא יצליחו לתת, כי התרופה הטובה ביותר לגוף מזדקן היא מוח שנשאר צעיר.

     

    מי הרג את הסקרנות?

    לפי ההיגיון הזה, ד"ר גוין סאס מחזיק במפה הסודית למעיין הנעורים. הוא דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי במכללה למינהל. חוקר,מרצה ומומחה בתחומי החדשנות והחשיבה היצירתית, ומוביל תהליכי הטמעת יצירתיות וחדשנות במגוון חברות במשק. הספר החדש שלו, "יצירתיות זה כל העניין" (הוצאת אוריון), מכיל שפע של דוגמאות ותרגילים מעשיים שיאתגרו לכם את המוח.

     

    "למדתי מינהל חינוך באוניברסיטת תל אביב מהתואר הראשון עד הדוקטורט",הוא מספר."רציתי לעזור לתלמידים להיות יצירתיים יותר, אבל מההיכרות עם המערכת הזאת גיליתי שבלתי אפשרי לעשות שם שינוי. אז החלטתי להכשיר סטודנטים ומנהלים בצורה עצמאית. יצאתי לתוכנית הבינלאומית לניהול טאלנט באוניברסיטת הרווארד והמשכתי לחקור. הגעתי למסקנה שבכל אחד יש מידה של יצירתיות שנשחקת לאורך השנים הארוכות של החינוך הפורמלי. מכיוון שהתעשייה משוועת לעובדים יצירתיים, היא צריכה לעשות את התיקון - לתת לעובדים את הכלים לפיתוח יצירתיות ולשקם את הסקרנות והדמיון שאבדו להם בדרך".

     

    למידה, שינוי ואנטי אייג'ינג (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    למידה, שינוי ואנטי אייג'ינג(צילום: Shutterstock)

     

    מדוע בעצם מערכת החינוך כל כך מנוונת?

    "בתי הספר שלנו לא השתנו כבר עשורים. הם מלמדים את אותם מקצועות, שחלקם בלתי רלוונטיים. ומה שלא פחות גרוע מתוכן לא רלוונטי הוא שיטות לימוד ושיטות הערכה לא רלוונטיות. תחשוב על שינון לבחינות כאמצעי מדידה - זה רעיון שערורייתי! על אחת כמה וכמה ב-‭,2018‬ כשיש לך מחשב-על בכיס. בשביל מה צריך ללמד למשל גיאוגרפיה? שהתלמיד יחפש לבד כל מה שהוא צריך בתחומים כמו גיאוגרפיה. הרבה מקצועות נעלמים בגלל המחשבים והטכנולוגיה.

     

    "אבל המחשב לא יכול להחליף הכל. הוא לא מחליף ערכים, חמלה, רגשות - וגם לא יצירתיות. בתחומים האלה האדם מנצח את הטכנולוגיה הכי חדישה. ולכן, אלה בדיוק התחומים שבתי הספר צריכים ללמד. צריך לתגבר לימודי עיצוב, מוזיקה, אמנות וספורט. צריך ללמוד שפות, מדעים, כישורי חיים: איך לנהל דיבייט, איך לכתוב קורות חיים, איך לנהל תקציב. זה לא קיים היום. בית הספר מנסה לנבא כיום מה יהיו מקצועות העתיד. גם אני לא יודע מה הם יהיו - אבל ברור לי שנצטרך שהמנהיגות הכלכלית, הפוליטית והצבאית תהיה יצירתית. כרגע הצורך הברור הזה לא בא לידי ביטוי לא כתחום לימוד ולא כשיטות לימוד".

     

    רוצים להכיר עד המון דרכים ליצירתיות בעבודה, בעסקים ובחיים בכל גיל? ד"ר גוין סאס ירצה על כך בכנס NEW AGING של מגזין "מנטה". לפרטים ורכישת כרטיסים

     

    מבוא לחשיבה יצירתית

    לדברי ד"ר סאס, התעשייה צריכה עובדים יצירתיים כי חדשנות היא נגזרת של יצירתיות, וחדשנות היא מחולל יצירת ערך בחברות מסחריות היום. "חברה ש-%‭20‬ מהמוצרים שלה חדשניים תקבל מהם ‭ 80%‬ מההכנסות", הוא מסביר. "היום התחרות וצמצום זמן חיי המדף של המוצרים הפכו את החדשנות לקריטית. אם אתה לא יכול לעמוד בחיי מדף של כשלושה חודשים, אתה מאבד רלוונטיות. לפורטנייט (משחק אקשן תלת-ממד מרובה משתתפים פופולרי - ע״ב), למשל, יוצא עדכון בכל יום. שחקן שלא התחבר במשך שלושה ימים מקבל עדכון של שעה. הדור הזה חייב להיות מגורה מעל הסף הגבוה שלו בכל רגע, כך שגם המוצרים המצליחים ביותר חייבים להתעדכן ולהתפתח״.

     

    התהליך לשיקום היצירתיות שד"ר סאס מוביל בחברות ובארגונים במשק מתבסס על עובדים שמעוניינים שהיצירתיות תשחק תפקיד בחייהם האישיים והמקצועיים. הם מתמסרים למפגשים דו-שבועיים למשך שלושה עד חמישה חודשים. בהתחלה הם לומדים מתודולוגיות וטכניקות שמגרות את החשיבה היצירתית ומתרגלים לבד ובקבוצה. ״אפשר לראות שמבחינה כמותית, לאורך זמן הם מעלים הרבה יותר רעיונות לכל תרגיל או שאלה״, הוא מסביר. "השלב השני הוא אתגר שמגיע מהחברה. העובדים מתחלקים לצוותים ומחפשים פתרון יצירתי לבעיה או לצורך אמיתיים בחברה. הפתרון צריך להיות ישים והם מציגים אותו להנהלה. בסופו של התהליך העובדים הופכים לסוכני חדשנות בחברה, כל אחד במחלקה ובתפקיד שלו, והחדשנות מייצרת באזז שמועיל לחברה גם בפני עצמו".

     

    ומה מקבלים העובדים?

    "בראש ובראשונה - שינוי אישי. שיפור של תהליך קבלת ההחלטות שלהם במסגרת החברה ומחוצה לה. הם יותר מרוצים ומסופקים מעצמם. במקום אותם פתרונות, עבור אותם מצבים, המוח עובד אחרת. אנחנו מתרגלים להמשיך לנפק את אותם פתרונות גם במקרה של כישלון, כאילו שהפעם המציאות תתנהג אחרת. ופה, עם התרגול, כל מצב מניב הרבה יותר רעיונות ודרכי פעולה. במקום לקחת את הרעיון הראשון שעולה לראש, אפשר לבחור מתוך רשימה של רעיונות שאולי אחד מהם מתאים הרבה יותר לתנאים. למשל, במקום לשאול ›מה קרה?› ולהתייחס למשברים מתוך רצון לכבות שריפות - לעבור לשאול שאלה כמו ›למה זה קרה?› ולמנוע הישנות שלהם בעתיד.

     

    ״מעבר לזה, לחשיבה היצירתית יש אפקט ממלא. אדם שמתחיל לחשוב באופן יצירתי יותר, מקבל פידבק חיובי מהסביבה. לעבודה שלו יש יותר משמעות - עבורו ועבור החברה. הוא למעשה יכול להיות מאושר יותר״.

     

    גוין (צילום: יח
    ד"ר גוין סאס. לקיחת סיכונים היא קריטית(צילום: יח"צ)

     

    ווייז כראי לעצלנות קיומית

    אדם יצירתי על פי ד"ר סאס חושב בצורה גמישה, לא מתבוסס בחרטות וב"מה היה אילו", לוקח סיכונים ויוזם. במאבק האדירים הזה בין העצלות האנושית ליזמות ההרפתקנית והמתפרצת הטבועה בנו, הנושא של לקיחת סיכונים הוא קריטי: "טכנולוגיה וחברות שואפים ליצור ברירות מחדל, ליצור שטאנץ", הוא מסביר."המוצרים המצליחים ביותר מייתרים את הצורך שלך להתאמץ או לחשוב. ווייז למשל היא שירות נוח שפתר בעיה אבל יצר במקומה בעיה אחרת. אנחנו כבר לא בוחרים את הדרך שלנו, איננו הנהגים. ברירת המחדל יוצרת ריק, לא אגיד קיומי אבל חסך בחשיבה וביצירתיות.

     

    "חברה ש-%‭20 ‬ מהמוצרים שלה חדשניים תקבל מהם ‭ 80% ‬ מההכנסות. היום התחרות וצמצום זמן חיי המדף של המוצרים הפכו את החדשנות לקריטית. אם אתה לא יכול לעמוד בחיי מדף של כשלושה חודשים, אתה מאבד רלוונטיות"

     

    רגע, אבל עובדים יצירתיים לא יעלו רעיונות למוצרים זולים ונוחים שיהפכו בתורם לברירת מחדל?

    "ללא ספק כן. זה הולך להחמיר".

     

    "בגלל זה", הוא אומר אחרי רגע קצר של שקט, "ארגונים חייבים לעודד עובדים לקחת סיכונים, לתת להם מרחב לטעות. בעיניי, מאפיין חשוב של יזם הוא העדפה של כישלון על חרטה. רוב החברות והעובדים לא לוקחים סיכונים כי יש פחד מכישלון וענישה בעקבות כישלון. אני נתקל הרבה מאוד במנהלים שרוצים להכניס חדשנות ויצירתיות לארגונים שלהם, אבל חוששים מסיכונים. אבל צריך לזכור שמי שלא ייקח סיכונים פשוט לא יהיה רלוונטי. אם לפני עשר שנים רחפן למשל עלה מאה אלף דולר, היום הוא עולה מאה דולר. מי שחשב שהוא יכול להמשיך למכור רחפנים במחירים האלה כבר מזמן לא נמצא בשוק. אם לא תיקח סיכונים עכשיו בשביל להמציא את העסק שלך מחדש, בתוך כמה שנים יהיו לך עוד ‭ 20 ‬ מתחרים שיאכלו אותך.

     

    "ללאונרד כהן יש שורה בשיר ‭ :The Future‬ 'ראיתי את העתיד, הוא רצח'. ב-‭30‬ השנה האחרונות אנחנו רואים חברות טובות, מצליחות, גדולות, מובילות בתחומן ולזמנן – מקבלות החלטות הרסניות שמוציאות אותן מהמשחק. קודאק, ‭ ,Pan Am‬ ליהמן ברדרס ועוד. צריך עובדים יצירתיים שיביאו המון רעיונות, אפילו רעיונות משוגעים. צריך מנהלים פתוחים שיביאו פתרונות חדשים – לא את אלה שעבדו אתמול – ויעריכו עובדים לפי היצירתיות שלהם. מי שיישאר תקוע עם ניהול באקסלים רבעוניים לא יהיה רלוונטי. ”העתיד הוא רצח, ואם היצירתיות עבור אדם פרטי היא מקור לשמחה ואושר ופחות קמטים של ייאוש בפנים, אז עבור חברות מסחריות היא הופכת במהירות לא רק לצו השעה אלא לכרטיס היחיד לחיים. בטח כשאתה מתמודד עם טכנולוגיה משבשת”.

     

    לחשוב על רעיונות חדשים כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לחשוב על רעיונות חדשים כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים(צילום: shutterstock)

     

    סיעור מוחות בעמידה

    המודלים של ד"ר סאס אולי פותחו עבור העולם העסקי, אבל יש בהם בשורה עבור כולנו. בסיכומו של דבר, מנהלים וסוכני חדשנות מאמצים כללים וטיפים שכוחם יפה לפיתוח יצירתיות בכל מקום ובכל זמן, ולא רק לחדר הישיבות ובין תשע לחמש וחצי. למשל: "כדי להעלות רעיונות חדשים צריך השראה. ההשראה לא מגיעה יש מאין אלא זקוקה לתנאים", הוא מסביר. "יש דרכים לעורר השראה, בדיוק כמו שיש דרכים לדכא אותה. שיפוטיות, למשל, מחלישה השראה, אבל אי נוחות דווקא מחזקת אותה. מהי הפעולה היומיומית שאתה הכי לא אוהב?".

     

    אה, לגהץ.

    "אז תגהץ! שעה בשבוע. תוציא את עצמך בצורה יזומה מאזור הנוחות. מאותה סיבה סיעור מוחות לא עושים בחדר הישיבות כששוקעים לתוך המושבים הנוחים. עושים את זה בעמידה – נוחות היא האויב מס' 1 של יצירתיות! אני מאוד אוהב להשתמש בקובייה או בכל דרך אחרת לבחירות רנדומליות שמפקיעות את השליטה שלנו ומאלצות אותנו לשנות את הכללים ולצאת מאזור הנוחות.

     

    "אני כל הזמן אומר לסטודנטים שלי – תבואו לבושים במגוון צבעים. שיצחקו, שיצביעו עליכם. שישימו לב. אחרת, מה שיקרה היום זה מה שקרה אתמול. תגרבו גרביים בצבעים שונים. תרשמו שישה דברים שאתם צריכים לעשות היום ותטילו קובייה – הדבר שנבחר אקראית, אותו תעשו, בין אם זה משהו שאתם נהנים ממנו ובין אם לא. לא צריך אירוע מיוחד כדי להיות יצירתי. לא צריך לחכות שהבוס יבקש או שיהיה צורך מיוחד ודחוף. היצירתיות צריכה להיות נוכחת בחיים שלכם כל הזמן. יצירתיות צריכה להיות כמו אוריינות".

     

    אחד הדברים היפים ביצירתיות לדבריו הוא שהיא הופכת לתגמול של עצמה. "אם אתה יצירתי, הגמול הגדול הוא לראות את הרעיון שלך יוצא לפועל.  אם מדובר במקום עבודה, הכרה זה חשוב, אבל עצם התרגום של רעיון למוצר או למציאות  – כאן התמריץ הגדול. אנשים משוועים לזה. פתאום לראות תוצאה של מחשבה, של רעיון, של תעוזה. הסטודנטים שלי עובדים לילות כימים בשביל לראות את היצירתיות שלהם קורמת עור וגידים לא בשביל ציון, בשביל הלהט הזה כשעולים על משהו שלא נעשה עד היום".

     

    האם הלהט הזה יכול לא רק לגרום לנו לעבוד כל הלילה על פרויקט היזמות המטורף שלנו אלא גם להוות השפעה מעכבת על ההזדקנות? כרגע אפשר לענות על השאלה הזאת רק ברמזים. "מחקרים מראים שאנשים מאושרים ושבעי רצון חיים יותר ומזדקנים לאט יותר", אומר ד"ר סאס. "נזירים, למשל, הם קבוצת אוכלוסייה שחיה ב'תנאי מעבדה': סדר היום שלהם קשיח וקבוע, כך שקל לבודד גורמים להבדלים ביניהם. אם כל הנזירות קמות בחמש וחצי בבוקר, מתפללות ואוכלות ומתרחצות ועובדות באותה השעה, איך זה שחלק מהן חיות הרבה יותר מאחרות? אחרי שסילקנו השפעות של גנטיקה, שקל לבודד כשיש לנו נתונים על המשפחות שלהן, הגורם המשמעותי היחיד שמבדיל ביניהן הוא הדיווח על רמת האושר בזמן קבלת הנדרים. אלה שהיו מאושרות יותר כשהצטרפו למנזר – נערות בנות ‭ – 13‬ באופן מובהק חיות יותר זמן".

     

    אם היצירתיות היא גורם חשוב באושר ובשביעות הרצון שלנו, ואלה בתורם משפיעים ישירות על מה שיעולל לנו הזמן ועל תוחלת חיינו – היצירתיות היא לא רק צינור החמצן של העולם העסקי, אלא של כל אדם באשר הוא או היא. פיתוח היצירתיות זה הלהפסיק-לעשן-ולהתחיל-לעשות את ה‭TRX- ‬ החדש. זו המיומנות הזאת שכולנו מבינים – עכשיו, בזמן אמת, בעבודה ובכלל – שאנחנו זקוקים לה ושנתנו לה להעלות אבק בזמן שגללנו את הפיד ברשתות החברתיות בשעמום נלהב.

     

    "אם ד"ר סאס צודק, הולכים להיות פה לא מעט גוין סאסים. בעולם העסקי נולד תפקיד של מנהל חדשנות, והעולם העסקי תמיד מקדים את החברה במילוי של ואקום. אפשר להמר במידה די גבוהה של ביטחון שהעתיד הולך להיות יצירתי ונלהב – או רצח. אל תישארו מאחור. לא צריך אירוע מיוחד בשביל להיות יצירתי. לא צריך צורך מיוחד ודחוף. היצירתיות צריכה להיות נוכחת בחיים שלכם כל הזמן. יצירתיות צריכה להיות כמו אוריינות"

     

    מבזק חדשנות - 12 טיפים לפיתוח היצירתיות

    1. אם יש לכם אפשרות לחשוב, תחשבו אל תבחרו בכלים ובטכנולוגיות שיצמצמו את חדות המחשבה ואת חופש הבחירה שלכם, לא משנה כמה הם נוחים ומפתים.

     

    2. תזרקו לפח את הרעיון הראשון שעולה לכם לראש - הוא עולה לראש של כולם. היצירתיות מתחילה אחרי שהרעיונות הבנאליים נגמרים. היא מתחילה בבלק אאוט.

     

    3. אל תפחדו להעלות רעיונות מטורפים ואל תקטלו רעיונות מטורפים שאחרים מעלים, רעיון שלא נשמע מטורף ברגע הראשון הוא ככל הנראה רעיון גרוע.

     

    4. אל תיקחו את הטלפון הנייד לשירותים, הזמן היצירתי ביותר שלכם הוא כשהמוח לא סובל מהסחות דעת וגירויים מיותרים. במקלחת, בשירותים, בפקקים של הבוקר, ברכבת, ברגע נדיר של בהייה בחלון.

     

    5. תכתבו את החלומות שלכם - ברגע שאתם מתעוררים תכתבו חלומות, פרצי מחשבה, רעיונות לא מבושלים. תקראו את זה אחרי כמה חודשים ותגלו שם פנינים.

     

    6. תשחקו במשחקים יצירתיים - או עשו תרגילים שמעודדים יצירתיות. נגיד, בארוחת קורנפלקס משפחתית חשבו מה עוד אפשר לעשות עם קורנפלקס שלא נעשה - להפוך את הקורנפלקס לעוגייה אחת גדולה, לטחון לאבקה ולהפוך לציפוי לעוגות. תשאלו שאלות שיעודדו אתכם לחקור ולחשוב על רעיונות נוספים – כמו איך אוכלים קורנפלקס בהודו, האם אוכלים קורנפלקס ביפן, איך מבוגרים אוכלים קורנפלקס, האם חייבים חלב וכן הלאה.

     

    7. צאו מאזור הנוחות  - תכריחו את עצמכם, או פשוט תיתנו לקובייה להחליט בשבילכם.

     

    8. אל תשאלו "מה קרה?" אלא "למה זה קרה?"

     

    9. אל תתייחסו להנחות שלא נאמרו - ואם אתם נתקעים, תחפשו את ההנחות הסמויות שלכם.

     

    10. תראו סרטים וסדרות ילדים - למשל בוב ספוג, פעם בשבוע ובלי טלפון ביד, חצי שעה של צחוק, עם תובנות שהן קסם. אם יש לכם ילדים, תדברו איתם על זה. תבינו את העולם הפנימי שלהם – הם רואים את זה אחרת מכם.

     

    11. אל תפחדו להתלכלך - ציירו על הקירות, שנו את סדר היום שלכם ושל הילדים וכו'.

     

    12. שבו עם החברים או עם הקולגות ותחשבו על עוד 12 טיפים לפיתוח היצירתיות - לא מצליחים לחשוב על עוד ‭ ?12 ‬ תחשבו על עוד ‭ .144 ‬

     

    רוצים להכיר עד המון דרכים ליצירתיות בעבודה, בעסקים ובחיים בכל גיל? ד"ר גוין סאס ירצה על כך בכנס NEW AGING של מגזין "מנטה". לפרטים ורכישת כרטיסים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים