שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רטוריקת טרום-הבחירות הלוחמנית עלולה להוביל להסלמה מיותרת
    במערכת הביטחון סבורים כי ההתנהלות הנוכחית מול חמאס עדיפה על מבצע צבאי. אלא שהממשלה, כנראה משיקולי בחירות, לא מעיזה לומר לציבור שזו עמדתה - ולכן גזרה על עצמה איפוק מתסכל. המגרעת היחידה של הימנעות ממכה צבאית היא הכרסום בהרתעה. עם זאת, עדיין נותרה השאלה הגדולה: למה יוביל מבצע שכזה?

    ראשי מערכת הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני הגיעו למסקנה שההתכתשויות עם חמאס על הגדר במתכונתן הנוכחית הן האופציה העדיפה על פני כל דרכי הפעולה צבאיות האחרות שמדינת ישראל וצה"ל יכולים לנקוט בהקשר העזתי. את העמדה הזו, שעליה המליצו צה"ל, שב"כ והמטה לביטחון לאומי, אימץ הקבינט. זו הסיבה לכך שעל אף שחמאס מסלים ללא הרף את הפרובוקציות (חדירות) על הגדר וממשיך לחפור מנהרות, הוחלט כמה פעמים בעת האחרונה להימנע ממהלכים וצעדים צבאיים "גובי מחיר" שצה"ל כבר תכנן ומוכן לבצע. כך היה גם בישיבת הקבינט שלשום (א'). 

     

     

     

    אלא שממשלת ישראל הנוכחית, בעיקר משיקולי בחירות שכנראה בפתח, אינה מעיזה לומר לציבור בישראל בפה מלא שזו עמדתה - ולכן היא גזרה על עצמה איפוק מתסכל. במקום זאת, כל אימת שחמאס עזה מגזים בהתגרויות, מעלים נתניהו וגם ליברמן מצג שבו הם אומרים בהבעה זועמת שסבלנותם פקעה - או עומדת לפקוע - אבל מיד הם מסתייגים ומוסיפים שהם נותנים "הזדמנות אחרונה" לחמאס.

     

    לעומתם שר אחר בקבינט, נפתלי בנט, באמת מתכוון למה שהוא אומר כשהוא דורש לכתוש מהאוויר את העזתים; אבל בדיונים בקבינט, אחרי שהוא שומע את ראשי מערכת הביטחון, גם הוא הרבה פחות לוחמני מאשר בהתגוששויות הבוץ הפומביות שלו עם ליברמן. הבעיה היא שלרטוריקה הלוחמנית הזו של טרום-בחירות, הרווחת בזירה הפוליטית הישראלית כיום, יש דינמיקה שעלולה להוביל אותנו להסלמה מיותרת, שתעלה לנו במחיר דמים כבד בהרבה מהמחיר שאנו משלמים כעת תמורת ההתכתשות על הגדר.  

    בנימין נתניהו אביגדור ליברמן ביקור ב אוגדת עזה (צילום: חיים הורנשטיין)
    איפוק מתסכל. נתניהו וליברמן(צילום: חיים הורנשטיין)

    גם לפוליטיקאי המיליטנטי ביותר ברור שמצב שבו לפלסטינים יש יותר מ-200 הרוגים ואלפי פצועים כתוצאה מהתכתשויות על הגדר, ולישראל יש לוחם הרוג אחד ואחר פצוע, עדיף על פני מצב שבו כתוצאה ממבצע צבאי-קרקעי של צה"ל ברצועה יהיו עשרות נפגעים בצידנו, וכל תושבי הדרום והמרכז של מדינת ישראל ירוצו במשך שבועות למקלטים אחת לכמה שעות. זאת ועוד, את ההתפרעויות על הגדר בולם כיום צה"ל באמצעות צוותי צלפים קטנים, מספר גדודי לוחמים ומספר מצומצם של טנקים ומל"טים, בעלות כספית לא חריגה שאופיינית לשגרת בט"ש (ביטחון שוטף).

     

    לעומת זאת, לכל מהלך צבאי - אפילו אם יימשך פחות מ-50 ימים (כמו שנמשך "צוק איתן") - יצטרך צה"ל לגייס מילואים, לפתוח ימ"חים, לכרסם במלאי חימושים וחלקי חילוף וכו'. כל זה עלול לעלות מיליארדי שקלים.

     

    התפרעויות פלסטינים בגבול רצועת עזה (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    התפרעויות פלסטינים בגבול רצועת עזה (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    שריפה בקיבוץ זיקים בעוטף עזה (צילום: אתי דויטש)
    (צילום: אתי דויטש)

    מלבד זאת, במצב הנוכחי נמשכות העבודות להקמת המכשול על גבול הרצועה ללא הפרעה - וסביר להניח שכאשר המכשול יושלם בעוד כחצי שנה, הוא ייתן מענה טוב גם לבעיית המנהרות ההתקפיות. מבצע צבאי ישבש את לוח הזמנים של הרכיב ההגנתי-אסטרטגי הזה על דרום ישראל. כמו כן, עדיין לא דיברנו על האפשרות של תסיסה אלימה ביהודה ושומרון כתוצאה מזעקות השבר שלבטח יבקעו מהרצועה, ובעיקר חייבים להביא בחשבון את האפשרות שהאיראנים, חיזבאללה ומשטר אסד בחזית סוריה ולבנון ינסו לנצל - להתעצמות או אפילו לפעולה התקפית - את העובדה שצה"ל עסוק ברצועה.

     

    מה ישיג מבצע צבאי בעזה?

    גם ברמה הבינלאומית תיאלץ ישראל להתמודד בכמה זירות - משפטית, תקשורתית-דיפלומטית ותודעתית - לא קלות אם תצא למבצע גדול בעזה. השאלה הגדולה מכולן - לאיזו תכלית? מה נשיג כשניכנס לשם שלא השגנו במבצעים קודמים? אם אנו רוצים כמה שנות רגיעה ליישובי מערב הנגב ובעיקר לעוטף עזה - אפשר עדיין להשיג זאת באמצעות תיווך של המצרים ושליח האו"ם.

     

    ישראל סבורה ממילא, ללא קשר למה שקורה על הגדר, שהיא חייבת לעשות כל שביכולתה כדי להקל על מצוקת אזרחי עזה ובעיקר למנוע משבר הומניטרי ברצועה; זאת בתנאי שהזרוע הצבאית של חמאס לא תנצל את פתיחת המעברים וההקלות כדי להתעצם.

     

    כשעושים את החשבון ההגיוני והלא-אמוציונלי הזה, קל יותר למחול על הכבוד הפגוע, לשלוט בכעסים ולהסכים כי ההתכתשות עם המתפרעים על הגדר, כיבוי השריפות וספיגת הנזקים הלא-גדולים שגורמים בלוני התבערה והנפץ, והסתגלות לעשן הצמיגים המטריד ביישובי עוטף עזה, עדיפים בהרבה על המחירים שנצטרך לשלם אם צה"ל ייצא למערכה גדולה ברצועה בעת הנוכחית.

     

    התפרעויות פלסטינים רצועת עזה (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    איסמעיל הנייה (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    התפרעויות פלסטינים רצועת עזה (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     

    החיסרון של הימנעות מפעולה צבאית: הכרסום בהרתעה

    המגרעת היחידה של הימנעות ממכה צבאית חזקה על חמאס בעת הנוכחית היא הכרסום בהרתעה. יש כבר סימנים ברורים שזה קורה. חמאס, בימים האחרונים, מעז יותר וזהיר פחות בהתגרויות שלו בישראל, בהנחה שלא תעז לפעול נגדו. חמאס עלול להסיק כתוצאה ממצב זה את המסקנות הלא נכונות, ולנסות לבצע מחטף כלשהו.

     

    לכן, צריך להקפיד שלא להיתפס לשאננות כדי שהמתפרעים על הגדר לא ינצלו את ההיערכות הנוכחית והדלילה יחסית של צה"ל על גדר הרצועה על מנת לבצע חדירה המונית לשטח ישראל, לחטוף חיילים ואזרחים לצורכי מיקוח ולבצע פיגועים ביישובים צמודי גדר דרך המנהרות הפעילות שעוד נשארו להם.

     

    חשוב ששרי הקבינט, ובעיקר נתניהו וליברמן, יחדלו להשמיע קולות ולעשות פרצופים מאיימים כדי לרצות את האלקטורט שלהם, ויתמקדו בדיאלוג מעשי מתמשך עם בכירי המטכ"ל והשב"כ כדי לוודא כוננות ומוכנות לתפנית במצב.

     

    שעתה של המכה הצבאית הקשה שתנחית ישראל על חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני ברצועה תגיע כנראה - אבל זה צריך לקרות רק אחרי שיהיה ברור שכל מאמצי ההסדרה המדינית-אזרחית כשלו סופית. במצב כזה - שאנחנו מאוד קרובים אליו כבר כעת - גם לחמאס וגם לישראל לא תישאר בארגז הכלים אלא אופציה צבאית להשתמש בה כמנוף להיחלץ באמצעותו מהמבוי הסתום המדמם והמתיש. רק אז מבצע צבאי של צה"ל בעזה באמת יהיה "מלחמת אין ברירה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים