למה הן נמשכות לגברים אלימים ואיך לצאת מהמעגל?
התעללות רגשית, נפשית או פיזית לא קורית בגלל הסטיגמות שאנחנו אוהבים להדביק על הקורבנות על מנת להתרחק מההזדהות עמן. זה קורה בגלל חוסר אהבה עצמית, חוסר בתמיכה סביבתית, ותאמינו או לא, זה קורה גם בגלל חמלה לאחר - אישה שרואה את פצעי הילדות של הגבר שמולה ולכן מוותרת לו
זה כמעט בלתי נמנע בזמן האחרון לפתוח עיתון או רדיו ולא לשמוע על עוד מקרה של רצח אישה או אלימות קשה המופנית כלפי נשים וילדים. הגל הזה, הנושא הקשה הזה שרבות דיברו עליו מכל הכיוונים, הוא בלתי נתפס. כולנו מדברים על איך זה דבר כזה קורה, ובו בעת נושמים לרווחה מהצד, בטוחים שלנו זה בחיים לא יקרה. אבל זה לא נכון כי כולנו רוצים אהבה, והתעללות רגשית, נפשית או פיזית מתרחשת גם בסביון, גבעתיים ונתיבות.
וזה לא קורה בגלל הסטיגמות שאנחנו אוהבים להדביק על הקורבנות על מנת להתרחק מההזדהות עמן. זה קורה בגלל משהו אחר לגמרי. זה קורה בגלל חוסר אהבה עצמית, חוסר בתמיכה סביבתית, ותאמינו או לא, זה קורה גם בגלל חמלה לאחר.
חוסר אהבה עצמית
פרויד כבר אמר את זה טוב, מה שקבלת או לא קבלת בילדות המוקדמת שלך מעצב את ההתנהלות והבחירות שלך כבן אדם בוגר. קשה להתכחש למילותיו. הסביבה הקרובה וההורים בפרט מעצבים את התפיסות שלנו לגבי אהבה וזוגיות, ויתרה מכך - משפיעים בצורה ישירה על הביטחון העצמי שיהיה או לא יהיה לנו, ועל מידת האהבה העצמית שנחוש כלפי עצמנו. כך, אם גדלתי ברקע בו הייתה אלימות, אני לומדת שאלימות היא ביטוי של אהבה.
אם להורים שלי לא היה זמן אליי או אם היו לי הרבה אחים או אם גדלתי בניתוק רגשי מההורים, כלומר אם לא קבלתי את מנת האהבה הנדרשת לילד בשביל לצמוח ולהתפתח באופן אופטימלי, אני עתידה להסתובב בעולם עם מחסנית ריקה של אהבה. וכשהמחסנית של האהבה העצמית ריקה, אנחנו באופן טבעי נחפש למלא אותה וכמה שיותר מהר. אותן ילדות מתפשרות בהמשך חייהן בבחירת הזוגיות שלהן או מתבלבלות בין רגש אהבה לתחושת ביטחון, ואז מוצאות את עצמן במערכות יחסים לא בריאות בעליל.
זה הרקע של הנשים האלה. הן לא חלשות, הן פשוט רוצות להיות נאהבות כמו כולנו. הן מסתפקות בפירורים של תשומת לב או בתשומת לב שלילית בצורה של התעללות נפשית ו/או פיזית, בוחרות גברים שאינם מתאימים להן ומסכנים אותן, ומתעלמות מכל הרמזים הפזורים לאורך הדרך, וכל זאת בשביל להמשיך למלא בור ללא תחתית של אהבה הורית.
חוסר בתמיכה סביבתית
ברור גם שהרבה פעמים אותן נשים גם מגיעות לעולם הבוגר בלי "גב". כלומר, בלי סביבה מספיק מעורבת ותומכת. ואז מתפלאים, איך לא ידענו? איך לא ראינו? הרי אם הייתה סביבה כזו מלכתחילה אותה אישה לא הייתה נמשכת לסוג כזה של גברים. על איזה סוג אני מדברת? הסוג שיש בו קצת אגרסיביות, קצת אלימות רגשית, מילולית ופיזית. האדם הקדמון היה דופק נבוט בראש לאישה וגורר אותה למערה, והמוח שלנו עדיין מבלבל כוח ואגרסיביות פיזית עם חוזקה, עוצמה ובטחון.
זה מושרש עמוק ברמה הגנטית שלנו, ואותן נשים נמשכות אל הגברים האלה כי המוח שלהן מעוניין להרגיש ביטחון – דבר שלא היה להן בבית. וזה הכי פרדוקסלי בעולם, כמובן, כי הגבר האלים שאיתן הופך למקום האחרון שייתן להן את הביטחון הזה. בגלל זה לרוב הן מפחדות לדבר על כך, כי לאן ילכו? מי יאמין להן? מי יקבל אותן?
בשביל להיות ערני למה שקורה בחייו של זוג צריך להיות קרובים, תקשורתיים, רגישים ומעורבים. כמה מכם באמת מריחים שמשהו לא בסדר אצל מישהו ולא מרפים ממנו עד שיספר? כמה מכם פועלים לפי האינטואיציה כשאתם מרגישים בגוף שמשהו לא בסדר אצל הבחורה הזו? הילד הזה? המשפחה הזו? כולנו תקועים בתחת של עצמנו ומפוחדים מהחיים. רק הסביבה הקרובה ביותר יכולה לעלות על סימני האזהרה המוקדמים. בין אם זה במבט הכבוי בעיניים של אותה אישה, בפחד שלה מכל דבר שבן הזוג יגיד, בחשש הוא יקנא, יתעצבן ויתהפך עליה.
ובכלל, עזבו נשים במצוקה לרגע אחד. כמה פעמים ישבתם ליד ברכה ציבורית, עמדתם בתור, נסעתם באוטובוס וראיתם אלימות של הורה כלפי הילד שלו? כולנו נפגעי אלימות. כולנו חלק מהמעגל הזה, ולא רק הקורבנות שנרצחות. כולנו מכווצים ומפחדים לפתוח את הפה, ואולי בצדק כי זה מרגיש לנו מסוכן.
בחורה טובה מבית טוב
אגב, לפעמים הרקע של הקורבנות שונה ממה שכתבתי לעיל. לפעמים מדובר "בבחורה טובה מבית טוב", כפי שאוהבים להגיד. היא כל כך טובה שהיא רואה את הפוטנציאל הגבוה של אותו אדם. היא רואה את הנשמה שלו, את הטוב שיש בו. הרי כבני אדם אנחנו לא רק רעים או טובים, אנחנו תמהיל של תכונות ואיכויות.
גם הבעלים הרוצחים הללו, היה בהם משהו שגרם לנשים שלהן להתחבר אליהם.
הרבה פעמים סוד הקשר נובע ממקום אימהי-טיפולי, בו האישה פשוט רואה את פצעי הילדות של הגבר שמולה ולכן "מוותרת" לו. היא לא מטומטמת, היא פשוט אור. היא מאמינה שהוא ישתפר, שהוא ישתנה, שהוא יהיה כל מה שהנשמה שלו יכולה להיות, אבל ברוב המקרים זה לא ככה. סביר גם להניח שגבר אלים שלא מטופל באופן יסודי בצורה קבועה ועמוקה למשך שנים אם לא לנצח, לא יחיה את מלוא הפוטנציאל שלו ויזלוג לדפוס האלים בחזרה.
חשוב לי שתבינו שזה יכול לקרות לכולם ברמה זו או אחרת, זה נושא מורכב ויש בו כמובן יותר רבדים ממה שכתבתי פה. אבל שימי לב! זה שלא הפנו כלפייך אקדח וירו בך, לא אומר שאת לא במערכת יחסים מתעללת ומסוכנת עם סוף טרגי. התעללות רגשית ונפשית לעתים היא ארוכה ועמוקה יותר מפיזית, ומשאירה צלקות שלא נראות לעין אך הן מדממות וקטלניות באותה מידה. ואת הצלקות הללו הסביבה שלך בחיים לא תוכל לראות, אם לא תדברי.
את חייבת להבין משהו קריטי - במערכת יחסים בריאה אין פחד על חייך או נפשך. זה באמת כזה פשוט. כל השאר זה שקרים שאנחנו אומרים לעצמנו בראש. הגוף שלך יודע הרבה קודם מה האמת, והוא מתכווץ כשבן הזוג שלך אומר משהו מתעלל או כשהוא מתנהג בצורה מפחידה. יש פחדים לגיטימיים במערכת יחסים ויש פחדים שהם נורות אזהרה. אם את לא בטוחה זו אחריות שלך עוד היום לבדוק את זה ולהפסיק לשקר לעצמך. תתייעצי, תשתפי, אל תחכי. אף אישה לא צריכה לחיות בבית אלים!
אם את חיה באלימות (נפשית, כלכלית, פיזית, מינית ועוד), פני לייעוץ ועזרה במרכז למניעת אלימות באזור מגורייך או במחלקת הרווחה בישובך. הם יוכלו לסייע במציאת פתרון שיתאים לך. ניתן לפנות לקבלת ייעוץ ראשוני בקו הטלפוני של משרד הרווחה שמספרו 118. ובמקרה של סכנה – פני מייד למשטרה!
איך תדעי שאת סימנים במערכת יחסים אלימה? קראי את הפוסט של ורד עובדיה, עו"ד לענייני משפחה ומקימת הפורום המשפטי למען נשים חרדיות.
ליגד גרנית פורת - מדריכת חיים, מאמנת אישית מטפלת בריברסינג ומקימת הסדנה להגשמת זוגיות
