כמו במסעדה, אבל בבית

במציאות שבה שפים בכל העולם הופכים לכוכבי טלוויזיה ורשת, גם התיאבון של הבשלנים הביתיים מתעורר לחיים. מה זה אומר? שיש מי שמקבלים מחמאות על החריימה של שישי ועל החמין של שבת וחושבים לעצמם — אם דודה רחל ודוד מנחם כל כך עפים על הסירים שלנו, למה שלא נהפוך את הסלון למסעדה? וכך נולד טרנד של אירוח בבתים, על ידי מי שאוהבים לבשל ולארח, ופותחים את הבית שלהם כמסעדה לכל דבר. טוב, לא באמת לכל דבר, אין כאן את הפלצנות והיומרנות של חלק מהמסעדות שאנחנו מכירים, וזה יותר כמו לאכול מהפתיליות והמחבת, אבל יש כאן הרבה קרבה וחום ואנושיות ואינטימיות ושיתוף והכנסת אורחים — כל מה שאולי חסר לנו בעידן הזה של הרשתות החברתיות ומרדף הלייקים הבלתי נגמר. ויש כמובן עוד זווית חשובה — מדובר בפרנסה עבור נשים וגברים שמתגוררים בדרך כלל בפריפריה המשוועת לפרנסה.

סבתא משלימה הכנסה

קחו למשל את הבשלניות של אזור הרי ירושלים ומטה יהודה, אשר מכורח המציאות והצורך במציאת פרנסה בסביבה הקרובה להן החלו לפתוח את בתיהן לאירוח לפני כעשרים שנה, תוך שהן מגישות את מיטב מטעמי המטבח עליו גדלו — הכורדי, המרוקאי, ההודי, הטוניסאי ועוד.

מטבח בלאדי של רינה לוי: "הקדירה של סבתא" | צילום: אלדד מאסטרו

בעקבותיהן התרחב האירוח הביתי במטה יהודה, וכיום ניתן למצוא עשרות מארחים ומארחות ביתיים שפותחים את בתיהם ומקיימים ארוחות של מגוון סוגי מטבחים ובאווירה ביתית.

בחצר ביתה שבמושב צפרירים מגישה רינה לוי מ"הקדירה של סבתא" מגשים עמוסים בסלטים ובמאכלים עשירים, אותם היא מגדירה כ"מטבח בלאדי". בזמן שמתענגים על נופי עמק האלה הפרושים סביב, אוכלים מנות כמו קרם תפוחי אדמה חריף, עגבניות ופלפלים קלויים על האש ומתובלים בשום, סלק אדום בנענע ושומשום, קבב ברוטב טחינה, מרק עדשים, כרעי עוף צלויות המוגשות על פיתת טאבון, ועוד.

הבשלנים המקומיים כמובן ערים לטרנדים השונים בקולינריה המקומית, וכך למשל הרחיבה לוי את תפריט המנות הטבעוניות שלה כולל קינוחים טבעונים. כל המנות יוצאות ממטבחה הקטן, בו מבשלים היא ובעלה, וצעירות תושבות האזור משמשות כמלצריות, חייכניות ומאירות פנים.

• הקדירה של סבתא, מושב צפרירים, 050־2583849, בתיאום מראש בלבד. 120 שקלים לאדם

אצל ג'סיקה בעין רפא

במבט ראשון קשה להבחין שיסמין היא בעצם ג'סיקה, ילידת אנגליה שהגיעה לארץ לסטאז' בגן הבוטני בירושלים במסגרת לימודי אדריכלות ונוף, פגשה את מוסא שלמד גינון במקום. השניים התאהבו, נישאו והביאו ביחד ארבעה ילדים. ג'סיקה־יסמין חיבקה בחום את המטבח הערבי ולמדה את רזיו מחמותה, שטורחת יחד איתה במטבח על מנות מופלאות שמוגשות לאורחים שיושבים בסככה בחצר הבית. יחד עם בעלה, מוסא, הם מספקים חוויה קולינרית ותרבותית תחת השם "החיים בלבנט".

כשראשה עטוף בכיסוי ראש מסורתי, יוצאת ג'סיקה, תמירה ועם עיניים כחולות מהפנטות, כשמגש ענק בידיה ובעקבותיה בעלה ובנות המשפחה – כולם נושאים צלחות עמוסות במנות. הם מגישים את מיטב המנות מהמטבח הערבי – מקלובה של כבש, מג'דרה, ממולאים נדירים בטעמם, סלטים, ולקינוח קדאיף אגוזים וקוקוס, מיץ חרוב או תמרהינדי, ועוד.

כל החוויה הזו מתרחשת בביתם שבכפר עין ראפא, כפר ערבי הממוקם כ־10 קילומטרים מערבית לירושלים, סמוך לאבו גוש. לצד האוכל הם גם מספרים את סיפורם האישי, יוצאים לסיור בכפר ומספרים את סיפורה של החקלאות הקדומה שהשתמרה עד היום בשילוב מפגשים עם תושבי הכפר.

• החיים בלבנט, עין ראפה, 052־8283710 ,052־2878951, בתיאום מראש בלבד. 135 שקלים לאדם, מינימום 10 אנשים.

"סירים וסיפורים" בבית־שאן 

"כל אורח שמגיע אליהן מרגיש כאילו היה מינימום מלך מרוקו ופמלייתו בכבודם ובעצמם", נאמר על הבשלניות של בית־שאן, שהחליטו לאפשר הצצה לסירים עם המטעמים עליהם גדלו והקימו מיזם בשם "סירים וסיפורים", במסגרתו הן מארחות לארוחות בביתן ומספרות את סיפורן האישי כשהוא מתובל בהומור ובחן רב. את המיזם הקימה אביטל קופלזדה, תושבת העיר, והיא מובילה את המטיילים בין בתיהן של לילי טוייזר, שהשולחנות במרפסת ביתה כורעים מתבשילים מהמטבח הפרסי כמו דולמה, גונדי, ממולאים ברוטב סילאן ורימונים, חורשט סבזי, ועוד. משם ממשיכים המטיילים להסב על שולחנה של מיכל דיין, נציגת המטבח הטריפוליטאי, שאצלה תאכלו קוסקוס, מרק ירקות וחומוס עשיר, מפרום נימוח ושלל סלטים ולקינוח, איך לא? המתוקים מהמטבח המרוקאי יחד עם חאפלה מרוקאית אצל סוניה אזולאי, שהמתוקים המעוצבים שלה משובבי עין – שבקייה, סיגרים, עוגיות מרציפן, עוגיות מרנג קוקוס, ריבות תוצרת בית. אפשר להצטרף לסיור או להזמין ארוחה מלאה בביתה של כל אחת מהמשתתפות.

• "סירים וסיפורים", אביטל קופלזדה, בתיאום מראש בלבד בטל' 050־6866444. 170־120 שקלים לאדם בהתאם למספר המשתתפים

סירים וסיפורים. הבשלניות של בית שאן | צילום: אורנה בן חיים

המטבח הפרסי של לילי | צילום: אורנה בן חיים

בדרך לדיוטי עוצרים בתימן

אחד מחבלי הארץ הנידחים בתימן הוא חבל חבן שעל גבול ערב הסעודית. מיקומו המבודד והעוני הרב של תושביו יצר מטבח שונה מזה התימני המוכר לנו, והיהודים בחבן, שחלקם השתקעו במושב ברקת בסמוך לשדה התעופה, שימרו אותו – כולל טכניקות הבישול והמנהגים.

כאן תצאו למסע הקולינרי המרתק ביותר מכולם, למחוזות לא מוכרים בכלל של קולינריה, תרבות ומסורת. בפרויקט שימור מרגש ומעמיק שמובילה אפרת אליאסף־גורפינקל, חוקרת ויזמית קולינריה מטעם המועצה האזורית חבל מודיעין. טובה הלל ושמש אפרתי, מוותיקות המושב, מובילות את המבקרים לחזות בתהליך הכנת האוכל, עוד בטרם תתחיל הארוחה. ביציאה האחורית של המטבח המבהיק בניקיונו פוגשים כוך מאולתר, מעין צריף בנוי לוחות פח שמשמש כמטבח האמיתי. על מדורה שבוערת במרכזו מונח לוח פח עגול, ובטכניקה מיוחדת, המשלבת בצק ואבנים לוהטות, הן יוצרות את החוזגה – פיתה עבה, עם קרום מתפצפץ וליבה רך ועסיסי. שם הן גם מכינות את הלחח החבאני, שמזכיר את הלחוח אבל בניגוד אליו עשוי מתערובת דלילה שנקראת ראי ועשויה מסולת, בצל קלוי מתובל ודורה. בתוך ה"מיפה", מעין טאבון שעשוי מדוד ברזל עטוף בטון, צולים על חום שיירי בשר וירקות שמקבלים טעם חרוך נפלא אחרי ששהו בו מספר שעות ויוגשו לצד לאסיס – תבשיל קטניות. וכמובן יוגשו מרק עשיר בנתחי בשר ובתפוחי אדמה לצד מטבלים מסורתיים.

מסע קולינרי במושב ברקת | צילום: אלדד מאסטרו

חוויית האירוח מועצמת כפליים כשהיא מלווה בסיפוריהן מחיים שנכחדו, מקוננות את קינתה העתיקה של האישה שבעלה לקח אישה נוספת על פניה, מספרות על קשייהן של הנשים שבעליהן נאלצו לנדוד כדי למצוא פרנסה, ומגישות לקינוח קפה לבן ועוגה מסורתית.

• "שבילים ובישולים", מושב ברקת, בתיאום מראש בלבד, לקבוצות של 30 איש ומעלה.

טווח מחירים: 80 שקלים לאדם לארוחת מרק בשר עם לחוח. 110 שקלים לאדם לארוחה בשרית מלאה עם תוספות, פיתות ולחוח

• לאירוח בביתה של שמש אפרתי: 050־4203070.

• לאירוח בביתה של טובה הלל: 053־5234621.