שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טסו במסגרת לימודי רפואה לאוגנדה - ולמדו על סבלנות. וגם עלינו

    שישה סטודנטים לרפואה מהטכניון, שלומדים "רפואה בעולם השלישי", חזרו לאחרונה מאוגנדה נפעמים מסבלנות המקומיים: "רואים שכואב להם אבל הם כנראה יודעים שלא תמיד יש מה לעשות בתנאים הקיימים"

    שישה סטודנטים מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון חזרו לאחרונה מאוגנדה, שם שהו במסגרת קורס חדש בפקולטה: "רפואה בעולם השלישי". הסטודנטים עבדו כמה שבועות בבית חולים כפרי באוגנדה, שם מחזיק הארגון הישראלי "ברית עולם" נוכחות קבועה של צוות רפואי.

     

    "דבר אחד שתפס את תשומת לבי ועורר בי השתאות", מספר הסטודנט אורי שמש, "הוא קבלת המצב הקיים. כל בני המשפחות שנתקלנו בהם רואים את יקיריהם סובלים ואפילו גוססים. כואב להם, רואים שכואב להם, אבל הם כנראה יודעים שאלה החיים באפריקה ולא תמיד יש מה לעשות בתנאים הקיימים".

     

    חברי המשלחת בפעולה (צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)
    שניים מחברי המשלחת בפעולה(צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)
     

     

    הוא דיבר על השוני בין התורים במרפאות בישראל לאלו שבאוגנדה. שמש: "בניגוד למה שאנחנו מכירים מישראל, איש מבני המשפחות לא פנה אלינו כשנכנסנו בכל בוקר למחלקה. הם חיכו בסבלנות עד שנגיע אליהם וגם אז נראה שהשלימו עם המצב, עם המוות. כאילו כל דבר שנוכל לעשות הוא בגדר בונוס. זכור לי מקרה של ילד בן 10 שהגיע לבית החולים עם כאבים וחום 40 ולא יכול היה לקום ממיטתו ימים שלמים. אביו רק עמד לידו יום ולילה, בלי לפנות אלינו ובלי לבקש דבר. בכל פעם שניגשנו אל בנו הוא רק סימן לנו בידיו תנועת תודה".

     

    אף שאנשי צוות רפואה ישראלים נוסעים למדינות מתפתחות במשלחות סיוע, זו הפעם הראשונה שסטודנטים ישראלים לרפואה מקבלים אפשרות לעשות זאת כחלק מתוכנית הלימודים. מכיוון שאין בבית החולים באוגנדה אמצעי הדמיה כלשהם השיג ראש המשלחת תרומה של מכשיר אולטרסאונד נייד ותרומה של סימולטור ללימוד הנושא. כך יכלו חברי המשלחת לערוך בדיקות הדמיה בעצמם, בתמיכה אינטרנטית של מומחים מהארץ. ד"ר נירה בק, חברת סגל בטכניון ומנהלת היחידה המקצועית לאולטראסאונד ברמב"ם, סייעה בתוכנית זו.

     

    לסימולטור אחראית חברת סימביוניקס - מהחברות המובילות בעולם בייצור סימולטורים לתרגול פרוצדורות רפואיות מורכבות. הסימולטורים מאפשרים לאנשי הצוות הרפואי לשפר את המיומנות הקלינית שלהם בסביבה בטוחה ולימודית המקצרת את עקומת הלמידה של המשתמש.

     

    מטפלים בחולים (צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)
    מטפלים בחולים(צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)

     

    במהלך שהות הסטודנטים בבית החולים קיבוגה הם סייעו לעשרות חולים בגילאים שונים שסבלו ממגוון רחב של בעיות רפואיות - מחלות פנימיות, בעיות אורתופדיות, נפגעי טראומה, בעיות כירורגיות ועוד. חלק מהמחלות היו ייחודיות לאפריקה ואילו אחרות לא היו שונות מאלה שהרופאים פוגשים בעבודה היומיומית בארץ, אבל היעדר האמצעים ומגוון מצומצם מאוד של אפשרויות אבחון, ניטור וטיפול אילצו את אנשי המשלחת להמציא פתרונות יש מאין.

     

    "חשוב גם שנכיר מחלות שאינן קיימות אצלנו"

    את המשלחת יזם ד"ר עמי נויברגר - חבר סגל בפקולטה לרפואה בטכניון, רופא בכיר בקריה הרפואית רמב"ם ומומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות. הוא עבד בעבר בגינאה המשוונית, בהאיטי, בנפאל, בחוף השנהב ובדרום אמריקה וכיום הוא מנהל את מרפאת המטיילים ברמב"ם.

     

    לדבריו, "בשהותי בארצות מתפתחות ראיתי שאוניברסיטאות מובילות במערב שולחות לשם סטודנטים לרפואה, ואמרתי לעצמי שראוי שגם הטכניון ינהג כך. חשוב להכיר את מציאות חייהם של תושבי מדינות עניות וחשוב גם שנכיר מחלות שאינן קיימות אצלנו. לשמחתי זכיתי לתמיכה של דיקן הפקולטה לרפואה פרופ' שמעון מרום ושל חברת הסגל פרופ' רות מרגלית, שעוסקת שנים רבות בסיוע רפואי לעולם השלישי".

     

    חברי המשלחת בפעולה (צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)
    (צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה)

     

    לפני היציאה עברה המשלחת שבוע הכנה שכלל הרצאות על פרויקט "רפואה ישראלית בקו המשווה" של אנשי ארגון "ברית עולם", הרצאות על מחלות טרופיות ומחלות נפוצות באוגנדה ודיון בסוגיות העולות במפגש שבין צוות רפואי זר לאוכלוסייה מקומית. את ההכנה העבירו בהתנדבות אנשי רפואה מבתי חולים שונים. לדברי ד"ר נויברגר, "למרות העלות הגבוהה של הנסיעה והזמן הרב המוקדש לנסיעה, היו לנו עשרה מועמדים על כל מקום".

     

    הסטודנטים שיצאו לאפריקה:

    רווית גבאי יחזקאלי, בת 28, המתגוררת במושב בלפוריה שליד עפולה. "התחביב הכי גדול שלי הוא לגלות דברים חדשים. כבר בילדותי עברתי יותר מ-20 בתים במסגרת השירות הצבאי של אבא. כל בית היה הזדמנות לגלות עוד מקום, לטייל בעוד אזור ולהכיר עוד אנשים. מאז אני ממשיכה לטפח את התחביב דרך טיולים רבים בעולם", היא מספרת. בפקולטה לרפואה היא משלבת לימודי רפואה עם מחקר על התחדשות (רגנרציה) של שריר.

     

    דניאל ברו, בת 29, במקור מרמת השרון, מתגוררת כיום בחיפה. לדניאל תואר ראשון במדעי בעלי החיים, ובקרוב היא תתחיל את שנת הלימודים החמישית בפקולטה לרפואה. "לאפריקה הגעתי לראשונה אחרי הצבא בטיול שנמשך כמה חודשים ברחבי היבשת, ובמשך חודשיים התנדבתי שם בבית יתומים", היא מספרת. "נשביתי בקסמיה של אפריקה והתאהבתי בתרבות, באנשים ובנופים ומאז חלמתי לחזור אליה כדי לחוות אותה וגם לתרום בפן המקצועי."

     

    מנאר בדארנה, בת 23, נולדה בסכנין לשני עורכי דין וגדלה בחיפה. במקביל ללימודיה בטכניון היא עוסקת בהוראת פסיכומטרי בבית הספר של יואל גבע.

     

    אורי שמש, בן 29, גר ברמת גן. השלים תואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטה העברית ומתחיל שנה חמישית בלימודי רפואה.

     

    דוד ויימן, בן 26, עלה מבלגיה לפני שמונה שנים. שירת בחטיבת גבעתי ולאחר מכן השלים תואר במדעי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. בקרוב יתחיל את שנת הלימודים החמישית בפקולטה לרפואה בטכניון.

     

    ניצן מולכו-סתיו, בת 28 מתל אביב. היא סיפרה כי טיפלה בין היתר בנערה בת 13 שהגיעה למרפאה במצב מסכן חיים בעקבות סכרת נעורים. "היא התאשפזה בבית החולים ורוב הזמן הייתה שם לבד. טיפלנו בה עד שהתייצבה וכשרצינו לשחרר אותה הבנו שאין לה אינסולין, שחיוני ייצוב יום יומי של רמות הסוכר בדמה. קנינו לה אינסולין שיספיק לה לחודש בסכום שנחשב שם יקר מאוד, ושחררנו אותה. כעבור כמה ימים היא הגיעה אלינו שוב במצב מסכן חיים. כששאלנו אותה אם היא הזריקה את האינסולין כמו שהסברנו לה היא אמרה שלא - כי אין לה אינסולין. אי אפשר לדעת אם התרופה אבדה לה, או שהייתה צריכה למכור אותה, או שפשוט אינה מבינה את חומרת מצבה וכמה חייה תלויים בתרופה הזו. אחרי הכל מדובר בילדה בת 13 עם מחלה כרונית, שאמורה לקבל אחריות על חייה כאילו הייתה אדם מבוגר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה
    אחת הסטודנטיות בפעולה
    צילום: משלחת הטכניון לאוגנדה
    מומלצים