שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבכור עבר לגור עם האב – האם תשלם מזונות
    אחד מ-3 הילדים של בני הזוג עזב את בית האם לאחר הגירושים. בית המשפט קבע שמדובר בשינוי נסיבות משמעותי שמצדיק להתערב בתשלום החודשי
    בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי אישה תחויב להשתתף במחצית המזונות של בנה הבכור מבין שלושה ילדים, משום שעבר להתגורר עם אביו זמן מה לאחר הגירושים.

     

    בני הזוג נפרדו לפני שנתיים וחתמו על הסכם גירושים כולל שהסדיר את ענייני הרכוש, המשמורת ומזונות הילדים (שלושת קטינים מעל גיל 6). בסוגיה האחרונה נקבע כי האב ישלם 6,500 שקל לחודש כולל הוצאות מגורים וישתתף במחצית ההוצאות החריגות (רפואיות וחינוכיות). כחצי שנה לאחר מכן הגיש האב שתי תביעות באמצעות עו"ד אורי דון יחייא: הראשונה להעברת הבן הבכור למשמורתו והשנייה להפחתת המזונות.

     

    ההורים הגיעו להסכמות חלקיות, ובהתאם ניתן פסק דין שקבע כי הבכור יעבור למשמורת אביו וחלקו במזונות יבוטל (כ-2,200 שקל). השאלות שנותר לדון בהן היו אם יש מקום גם להפחית את מזונותיהם של הילדים האחרים ולחייב את האם להשתתף במזונות הבכור.

     

    האב טען שהשינוי במשמורת נחשב ל"שינוי נסיבות מהותי" שמצדיק להתערב בכלל המזונות, בעיקר על רקע ירידה חדה בהכנסתו לעומת עלייה בהכנסות האם. הוא הוסיף שהשינוי במצב המשפטי בעקבות ההלכה של בית המשפט העליון מהקיץ שעבר מצדיק בדיקה מחודשת של המזונות. מנגד טענה האם באמצעות עו"ד מיכל זלינגר שאין סיבה לפתוח את ההסכם, מה גם שמצבה הכלכלי של האם לא השתנה בפועל.

     

    השופט יהורם שקד הסביר שהתערבות בסכום מזונות פסוק תתבצע רק אם חל שינוי משמעותי שמצדיק זאת, בפרט כשמדובר במזונות שנקבעו בהסכם גירושים כולל. בהתאם, במקרים שבהם מתבקשת התערבות בהסכם יש לבדוק אם השינוי משפיע על סכום המזונות באופן רוחבי או שמא יש לו השפעה נקודתית על חלק מהחיוב.

     

    במקרה הנוכחי, נקבע, אין ספק שמעבר אחד הילדים למשמורת האב מהווה שינוי נסיבות מהותי. עם זאת, האב לא הוכיח כי מצבו הכלכלי גרוע מזה של האם, ולמעשה בחינת הכנסותיהם והוצאותיהם מעלה כי יחס ההכנסות בין ההורים דומה. האם המעבר מצדיק התערבות בסכום המזונות הכולל ובחינתו בהתאם להלכה החדשה? השופט שקד השיב על כך בשלילה.

     

    הוא ציין שאמנם בפסיקה מנחה נקבע כי ההלכה מקלה על הוכחת שינוי נסיבות, אלא שהאב לא הוכיח כי העברת המשמורת של בנו השפיעה רוחבית על היכולת הכלכלית שלו לשאת במזונות שני הילדים האחרים.

     

    לצד זאת התקבלה עמדת האב לגבי ההשתתפות במזונות הילד שבמשמורתו. נקבע כי ברוח הלכת העליון החדשה, שמחייבת את שני ההורים לשאת במזונות הילדים באופן יחסי להכנסותיהם ולהסדרי המשמורת, האימא אכן צריכה להשתתף במזונות.

     

    לפיכך היא חויבה לשלם לאב מחצית מסכום המזונות של הבכור – 1,250 שקל. זאת החל מספטמבר 2017, כשאת הסכום הרטרואקטיבי שהצטבר היא תשלם בתשלומים חודשיים של 1,000 שקל. האב אף יקבל את חלקו של הבן הבכור בקצבת הביטוח הלאומי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים