שתף קטע נבחר

דו"ח המבקר: "ליקויים בהיערכות נציגויות האוצר ובנק ישראל בניו יורק לשעת חירום"

יתרות המט"ח של ישראל המופקדות בפדרל ריזרב אמורות לשמש את המדינה לתשלומים במקרה של מלחמה או אסון טבע. דו"ח מבקר המדינה קובע כי הנציגויות האמונות על ביצוע תשלומים אלה אינן מתואמות מספיק בנושא, וכי לא קיים נוהל ברור לפעילותן בשעת חירום

"בנציגות האוצר בניו יורק אין נוהל לשעת חירום, ולראש המשלחת לא ברור מהן הפעולות שיש לבצע בשעת חירום כאשר אין תקשורת עם הארץ, ובכלל זה סדר העדיפות של התשלומים השונים של הממשלה". כך כותב מבקר המדינה בדו"ח שבדק את פעילות נציגויות משרד האוצר ובנק ישראל בחו"ל ומתפרסם היום (ב').

 

לקריאת הפרק המלא בדו"ח מבקר המדינה

 

עוד כותב המבקר כי "התיאום ושיתוף הפעולה בין בנק ישראל לאגף החשב הכללי (חשכ"ל) לוקים בחסר בכל הקשור לפעילות הנדרשת לשעת חירום".

בנק ישראל (צילום: רויטרס)
בנק ישראל(צילום: רויטרס)

עוד כתבות על דו"ח המבקר בערוץ הכלכלה:

 

מבקר המדינה: "לא הופקו לקחים מפרשת רשות המיסים"

מבקר המדינה על קניות אונליין: צריך לעכב יותר חבילות במכס - אך לשחררן מהר יותר

מבקר המדינה: מאז 2010 הציבור הפסיד כ-3.5 מיליארד שקל מאי אספקת חשמל

"תורים ארוכים, תקלות ושירות דיגיטלי מוגבל": דו"ח המבקר על בנק הדואר

 

ב-2015, כחלק מהיערכות הממשלה לשעת חירום ולצרכי הגנה מפני קטסטרופות, הוחלט על שמירת יתרות מט"ח בפדרל ריזרב בניו יורק, הלא הוא הבנק המרכזי של ארצות הברית. לפי דו"ח המבקר, "במהלך הביקורת לא נמצא כי באגף החשכ"ל קיימת עבודת מטה הכוללת בחינה של יתרת רזרבת המט"ח הנדרשת לממשלה בשעת חירום".

 

נציגות משרד האוצר בניו יורק הוקמה לפני עשרות שנים. בעבר הייתה הנציגות כפופה ישירות למנכ"ל משרד האוצר, אך במשך השנים עברה להיות חלק מחטיבת המימון באגף החשכ"ל. בין תפקידיה העיקריים של הנציגות לאורך השנים נכללו ניהול קשרי משקיעים וייצוג הפעילות הכלכלית של משרד האוצר וממשלת ישראל, כמו גם פעילות תשלומים בשעת חירום.

 

במהלך שנת 2016, כשנה לאחר מינויו של סגן ראש המשלחת, החליטה החשבת הכללית דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, על צמצום משמעותי של פעילות הנציגות ושל מצבת העובדים, ובכלל זה על החזרת ראש המשלחת וסגנו לארץ.

 

עיקרי דו

בעקבות הצמצום בפעילות הנציגות, מאוגוסט 2017 עומדת בראש המשלחת אחראית נציגות העוסקת בתחומי הליבה של הנציגות. בין היתר, מתוקף תפקידה היא אחראית על פעילות התשלומים בשעת חירום הכוללת ביצוע תשלומים מחשבון הפיקדון בפדרל ריזרב לצורך תשלומי חוב (קרן וריבית) של המדינה ולצורך תשלומים לצדדים שלישיים לצורך רכישות חירום.

 

לראשת המשלחת לא ברור מהן הפעולות שיש לבצע בשעת חירום

במהלך הביקורת התגלה כי בנציגות לא קיים נוהל לשעת חירום כאמור, ולא ברור לראשת המשלחת מהן הפעולות שיש לבצע בשעת חירום במצב שבו אין תקשורת עם הארץ, ובכלל זה סדר העדיפות של התשלומים השונים של הממשלה.

 

עוד עולה מהדו"ח, כי בעקבות שינוי המבנה הארגוני, היו נתונות בידי ראשת המשלחת ועוד עובדות המועסקות כ"עובדות מקומיות זרות" זכויות חתימה והרשאות לביצוע פעילות בחשבון הנציגות בפדרל ריזרב, שהוא חשבון רגיש מאחר שמופקד בו סכום משמעותי והוא משמש בין היתר לשעת חירום.

 

לפי הדו"ח, טיוטת נוהל עבודה שהוצגה בפני נציגי מבקר המדינה בעת הביקורת אינה נותנת מענה לשעת חירום שבה לא קיימת תקשורת מול המטה בארץ, ורק עם סיום הביקורת מסר אגף החשכ"ל למשרד מבקר המדינה נוהלי עבודה פנימיים חדשים שבהם מוסדרות ההרשאות לביצוע פעולות בחשבונות הפדרל ריזרב לצורך תשלומים בחירום. הנהלים החדשים נותנים מענה לשעת חירום שבה לא קיימת תקשורת עם המטה בארץ.

 

מהאוצר נמסר בתגובה כי: מאז תחילת עבודת הביקורת נכתבו נהלי עבודה פנימיים אשר נכנסו לתוקפם וכוללים הנחיות בנוגע להליך אישור ההרשאות בחשבונות הבנק ולהליך ביצוע העברות בנקאיות. כמו כן, עם תחילת יישום השינוי הארגוני בנציגות בניו יורק, הנחה אגף החשב הכללי להוסיף נציגים בכירים במשרד האוצר כמורשי חתימה וכגורמים מאשרים בחשבון בבנק הפדרלי.

"בנק ישראל לא עדכן את החשכ"ל על הקפאת המערכת"

נציגות בנק ישראל מיועדת לשמש בשעת חירום גורם אשר יפעל להעברת כספים במט"ח מחשבון בנק ישראל  לחשבון משרד האוצר, על מנת לאפשר תשלומים לצרכים חיוניים, על פי דרישת הממשלה.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג(צילום: גיל יוחנן)
 

לפי דו"ח המבקר, בנק ישראל לא עדכן את אגף החשכ"ל על הקפאת השימוש במערכת ה-SAL, שנועדה להעברת כספים למשרד האוצר בשעת חירום, וכי עדכן את אגף החשכ"ל בדבר החלטתו להפסיק את השימוש במערכת רק כחצי שנה לאחר הפסקת השימוש בה.

 

בנוסף, לטענת המבקר חלפה מעל שנה מאז שבנק ישראל הקפיא את השימוש במערכת להעברות כספים מהנציגות בשעת חירום, וכחמישה חודשים מאז החליט להפסיק את השימוש באותה מערכת עד שהוגדל ההיקף האפשרי של ההעברות לשעת חירום. זאת על אף שללא הגדלה זו, סכום ההעברה עלול היה שלא להספיק, והיה מתעורר בו הצורך בעת חירום.

 

בתשובת בנק ישראל צוין כי "אמנם בנק ישראל עדכן את אגף החשכ"ל עצמו בדבר הפסקת השימוש במערכת רק כחמישה חודשים מאוחר יותר, ואולם בנק ישראל, באמצעות הנציגות בניו יורק, עדכן את נציגות משרד האוצר בניו יורק שמהווה זרוע של אגף החשכ"ל בדבר הקפאת השימוש במערכת והפסקת השימוש בה וכמובן בדבר הפסקת התרגילים החודשיים בזמן אמת".

 

בנוסף צוין על ידי בנק ישראל כי הגדלת היקף ההעברות לשעת חירום בוצעה ביולי 2017, חמישה חודשים מאז ההחלטה על הפסקת השימוש במערכת ה-SAL, וכי במהלך אותם חודשים תיאם בנק ישראל את הנדרש, לרבות תהליכי העבודה שיידרשו בעת חירום.

 

בדיון מנובמבר 2017 בנושא "בחינת פעילות נציגות בנק ישראל בניו יורק" שנערך אצל נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג הוחלט לסגור את הנציגות בקיץ 2019, עם סיום כהונתו של סגן ראש הנציגות.

 

לפי המבקר, נגידת הבנק הסבירה בינואר 2018 כי ההחלטה על סגירת הנציגות התקבלה לאחר שנשקלו כל האפשרויות ולאחר שנבחנו כל השיקולים, ובכלל זה תרומתה האפשרית של הנציגות לחטיבות השונות בבנק.

 

מבנק ישראל נמסר בתגובה: תהליך החלפת המערכות הצריך תיאום שארך מספר חודשים. בכל רגע נתון היו בפועל מנגנונים שאפשרו העברת כספים במידת הצורך. בנק ישראל הפיק את הלקחים שעלו מדו"ח המבקר ותיקן את הנדרש תיקון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים