ניהול כושל, משבר מתמשך וסכנה לנזק בלתי הפיך: דו"ח חמור של המבקר על רשות המים

ישראל מתייבשת בגלל שינויי האקלים? כנראה שיש לכך עוד גורם: "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של שינויי האקלים באזור". כך כתב מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדו"ח השנתי 69 א' בפרק העוסק ב"תכנון משק המים וניהולו". לדברי המבקר, היעדר תכנון בר קיימה של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק המים במשבר. בין היתר רשות המים, כך על פי המבקר, איפשרה למפלס הכינרת לרדת מתחת לקו התחתון - דבר שעלול לגרום למקור המים נזק בלתי הפיך.

המבקר תיאר איך המשבר בא לידי ביטוי. "מפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים", הוא כתב. "נפחי מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים, כלי הפקה רבים הולכים ומתיישנים ויוצאים מכלל שימוש וגם חלק ניכר ממי הקולחים אינם מטופלים באיכות הנדרשת".

אבל הביקורת היא לא רק על רשות המים. המבקר כתב כי שרי האנרגיה מאז אוקטובר 2010 וראשי רשות המים מאותה תקופה לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010. המבקר העיר כי בהיעדר תוכנית אב מאושרת, ניהול משק המים מונע מאילוצי התמודדות עם המשבר המתפתח, במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך.

עיקרי דו"ח מבקר המדינה

בשנת 2012 אישרה מועצת רשות המים מסמך מדיניות לגבי משק המים, אך מאז לא אישרה עדכונים מהותיים במסמך בהתאם לשינויים שחלו במשק המים. בנוסף, רשות המים לא סיימה להכין ולאשר תוכניות חיוניות למשק המים כגון תוכנית אב למערכת הארצית ותוכנית אב לביות והשבה, אשר אמורות היו להבטיח את ניהולו של משק המים כבר קיימה ולהיערך למצב של רצף שנים שחונות ושל שינויי אקלים.

בנוסף, רשות המים לא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010, ולא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים שיאפשרו תוכניות עבודה שנתיות ותוכניות פיתוח רב שנתיות למשק המים ולא העבירה אותן לאישור מועצת המים וממילא לא דנה המועצה בתוכניות הפיתוח. כתוצאה מכך, כתב המבקר, משק המים אינו מנוהל באופן מיטבי ומתהווים בו מצבי משבר.

לא עודדו חיסכון במים

ליקוי נוסף שמצא המבקר שפירא הוא אי ביצוע פעולות מספיקות לצמצום הביקוש למים. המבקר כתב בדו"ח כי אף שמשנת 2015 שבה מגמת העלייה בצריכת המים לנפש, רשות המים לא נקטה עד שנת 2018 צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכת המים שנרשם מאז שנה זו.

המבקר הוסיף כי רשות המים נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את כל מקורות המים בישראל למצב ההידרולוגי הנדרש, ולפני שהביאה את האקוויפרים למצב תפעול בגבולות הקווים הירוקים. המבקר הוסיף כי בעת תכנון משאבי המים והקצאתם לחקלאות בין 2016-2013 רשות המים לא הביאה בחשבון את נתוני הצריכה בפועל ואת הביקוש למים לחקלאות.

וזה לא הכל. המבקר מצא כי בשנים 2017-2013 איפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים - האקוות, לעתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי. המבקר כתב כי בכך הביאה רשות המים להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם. מבקר המדינה הוסיף כי רשות המים לא שיקמה את מאגרי המים הטבעיים ולא פעלה לשימורם כמקורות מים בני קיימה לטווח הארוך.

לדברי המבקר, רשות המים אף פעלה בניגוד לצו המים ואיפשרה למפלס הכינרת לרדת מתחת לקו האדום התחתון בשנים 2016 ו-2017 - ירידה שעלולה לגרום למקור מים זה לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך, זאת מבלי לקבל את אישור הממשלה על כך.

אין קווים אדומים

כמו כן, רשות המים לא קבעה קווים אדומים לכל אחד ממאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט הכינרת - זאת בניגוד להחלטת הממשלה מ-2010, להמלצות השירות ההידרולוגי ולהערות מבקר המדינה בדו"חות קודמים. המבקר העיר כי אי קביעת קווי תפעול ואי הקפדה על העמידה בהם מביאות לפגיעה באקוויפרים ועלולות לגרום להם נזק בלתי הפיך ואף לסכן את קיומם.

ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא שרשות המים טרם החלה בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש. המבקר העיר כי השתהות זו עלולה לפגוע בשימור יכולת ההפקה מהקידוחים ובאספקת המים הסדירה מהם, ולגרום להשקעת משאבים מיותרים לשם אספקה זמנית של מים.

המבקר הזכיר כי מנהל רשות המים הקודם מינה ועדת היגוי בין משרדית ב-2015 לבחינת מתודולוגיות חדשניות לקביעת רדיוס מגן לקידוחים, שהייתה אמורה להביא להסרת חסמים לקדיחת קידוחים חדשים ולשימור כושר ההפקה באמצעות קידוחים – טרם סיימה את עבודה. לדברי שפירא, ההשתהות בעבודת הוועדה לא איפשרה לצמצם את המגבלות בביצוע קידוחים חלופיים.

הוא הוסיף כי רשות המים לא יזמה תוכנית כוללת לטיפול בקידוחים המזוהמים באמצעות קידוחי טיוב. לדבריו, רשות המים הותירה את היוזמה באילו קידוחים מזוהמים יבוצעו קידוחי טיוב בידי המפיקים הפרטיים ובידי תאגידי המים, ובכך לא הבטיחה שהטיוב ייעשה בהתאם לשיקולי עלות-תועלת כלל משקיים.

התפלה לא מספיקה

גם בתחום ההתפלה מצא המבקר ליקויים. בביקורת נמצא כי רשות המים שינתה בפועל את יעד היקף ההתפלה שקבעה הממשלה ללא קבלת אישור הממשלה, בניגוד לסדרי הממשלה התקינים. רשות המים אף לא הביאה את שינוי היעד לאישור מועצת הרשות. המבקר כתב כי שינוי היעד באופן זה הביא לאי פיתוחם של מתקני התפלה במועד ובהתאם לצורכי משק המים. לדברי שפירא, בהתאם לכך רשות המים לא פעלה מאז שנת 2013 להגדלת כושר ההתפלה ל-750 מיליון מ"ק ב-2020.

כמו כן, רשות המים לא אישרה תוכנית עבודה סדורה להקמתם של מתקני התפלה בטווח הארוך ובכלל זה לא קבעה את סדר הקמת המתקנים ואת מועד תחילת הקמתו של כל מתקן ומתקן, כך שיבטיחו את אספקת המים

בהתאם לתחזיות הביקוש.

בנוסף, רשות המים לא פעלה למציאת חלופות לאספקת מים כנדרש במהלך התקופה שבה לא פעל מתקן ההתפלה באשדוד במלוא התפוקה המתוכננת. רשות המים גם לא מימשה פתרונות חלופיים לאספקת מים לאזור הצפון, למרות העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שהיה אמור להתחיל לפעול כבר ב-2015 – אך בפועל הוא טרם הוקם. המבקר כתב עוד כי הרשות לא קידמה בנחישות מספקת את תגבור אספקת המים המותפלים באמצעות המערכת הארצית לאזור הצפון, שבו גירעון מצטבר של כ-200 מלמ"ק. המבקר הוסיף כי אי קידומם של פתרונות אלו עלול לסכן את מאגרי המים העיקריים באזור זה ולפגוע באספקת המים התקינה.

בסיכום לפרק כתב המבקר כי משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך. ניהולו הלקוי בעבר הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שהאחרונה שבהן הייתה ועדת ביין, שעיקרי מסקנותיה עוגנו בהחלטת ממשלה ב-2010. הממצאים מעלים כי רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים.

המבקר כתב כי משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר – זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים קשים.

מרשות המים נמסר בתגובה: "רצף נדיר של חמש שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם, מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמה למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תוכנית שנותנת מענה למצה הנדיר שאליו נקלע האזור אושרה על ידי שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "כלל הסמכויות לניהול משק המים ניתנו בחוק לרשות המים ולמועצת המים. עם זאת, לאור העובדה שזוהי שנת הבצורת החמישית ברציפות שחווה ישראל, הוביל המשרד תוכנית אסטרטגית שאושרה בממשלה, במטרה לתת מענה הולם למשבר במשק המים, בין היתר באמצעות תוכנית רב שנתית לפיתוח משק המים, עקרונות תוכנית האב למשק המים ומדיניות הפעלת משק המים בעתות חירום. בכוונת המשרד להמשיך לפעול לקידום משק המים לטווח ארוך".