נשיאת העליון חיות נגד שקד: "אנחנו מנותקים מהעם? ביהמ"ש זוכה לאמון הגבוה ביותר"
השופטת חיות מחתה בכנס לציון 70 שנה למערכת המשפט על "התבטאויות של נבחרי ציבור שגובלות בהסתה", והדגישה כי "גינוי לדברים מאחר לבוא". היא גם מתחה ביקורת על שרת המשפטים ואחרים שתוקפים את ביהמ"ש העליון: "מי ששם לו למטרה לפגוע בעצמאותנו ימצא עצמו פוגע בדמוקרטיה"
נשיאת בית המשפט העליון נגד שרת המשפטים: הכנס לציון 70 שנה למערכת המשפט בישראל, שנערך היום (ג') בבית הנשיא בירושלים, עמד בסימן המשך ההתגוששות בין הדרג הפוליטי למשפטי.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה בדבריה בכנס את שרת המשפטים איילת שקד מבלי לנקוב בשמה: "יש מי שטוען כי בהפעלת הביקורת השיפוטית מתנתקת עצמה הרשות השופטת מהעם. האומנם? ובכן, אם בודקים את מדד הדמוקרטיה הישראלית שפורסם בסוף 2017, מגלים כי בית המשפט העליון זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר מבין מוסדות השלטון בישראל, אחרי הצבא ונשיא המדינה".
בכך התייחסה חיות לדברים שאמרה בחודש שעבר השרה שקד בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין. שקד טענה אז כי המהפכה החוקתית גרמה לכך שהמשטר בישראל השתנה "משלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט".
היא אמרה עוד בהקשר זה כי "אחד מתנאי היסוד לקיומה של דמוקרטיה אמיתית שדוגלת בערכים ליברליים-חוקתיים הוא קיומה של מערכת שיפוט עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות. מי שהשכיל להבין זאת כבר על ערש הולדתה של המדינה, כשלוש שנים לאחר הקמת, היה מנחם בגין ז"ל, אשר במאמר בשנת 1951 כתב 'אין ספק כי גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת".
השופטת חיות אמרה עוד על הביקורת שמופנית כלפי בית המשפט העליון כי "עלינו לזכור כי אנו, ככל רשות שלטונית אחרת, איננו חסינים מביקורת. עם זאת, מותר לצפות כי כל ביקורת וכך גם הביקורת המופנית כלפינו תהיה עניינית ומכבדת. לכן, כאשר מושמעות כלפינו השופטים התבטאויות הרחוקות מלהיות ענייניות ומכבדות, ניתן לצפות כי יהיה מי שיטרח לגנותן בשם הממלכתיות על מנת לתבוע את עלבונה וקלונה לנוכח התבטאויות כאלה.
"למרבה הצער גינוי כזה מאחר לבוא, אף כי לעיתים גובלות ההתבטאויות בהסתה ממש וזאת בין היתר מפי נבחרי ציבור. לא ייפלא אפוא כי חלק מן הציבור רואה בכך היתר ואישור לנקוט אותה לשון משתלחת ובוטה. כתוצאה מכך מתפשט במקומותינו שיח אלים הקונה לו אחיזה מזיקה בכל הרבדים של חיינו. בהכירי את שופטות ושופטי ישראל ואת חוט השדרה המקצועי האיתן שלהם, אני סמוכה ובטוחה כי נמשיך למלא את תפקידנו באמונה ברוח המורשת השיפוטית שהנחילו לנו קודמינו, נמשיך לקיים את ההתחייבות שנטלנו על עצמנו בהצהרת האמונים שהזכרתי בפתח דבריי והכול ללא מורא וללא משוא פנים".
שיחת הרקע עם עיתונאי: "התקשה לתייג אותי"
השופטת חיות הזכירה את סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה שבו נכתב בין היתר: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים". לדבריה, "הצהרה זו שהצהירו בפני הנשיאים לדורותיהם, דורות של שופטים מאז הקמת המדינה ולאורך 70 שנות עצמאותה, מקפלת בתוכה את עקרונות היסוד של התפקיד השיפוטי - הנאמנות למדינה ולחוקיה, החובה לשפוט משפט צדק והעיקרון החשוב של עצמאות השופטים ואי-תלותם האישית והמוסדית".חיות ציינה כי "אכן, דמוקרטיה היא שלטון הרבים, שלטון העם. בכך היא נבדלת משלטון היחיד או שלטון המעטים. אך תיאור זה איננו ממצה בשום אופן את מהות הדמוקרטיה. על מנת ששלטון הרבים לא יהפוך לעריצות הרבים יש להבטיח את ההגנה על שלטון החוק ועל זכויות הפרט ובעיקר על זכויות המיעוט החי בתוכנו המעוגנות בין היתר בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו".
נשיאת העליון סיפרה על כמה פגישות רקע שערכה עם אנשי תקשורת לפי בקשתם לפני כניסתה לתפקיד. "אחד מהם", גילתה חיות, "טרח לומר לי כי כהכנה לפגישה סקר פסקי דין רבים שכתבתי והוא הוסיף ואמר כי התקשה לתייג אותי לאחת הקטגוריות - השטחיות יש לומר- שלפיהן נוהגים בימינו לתייג שופטים.
"אינני משוכנעת כי אותו עיתונאי התכוון להחמיא לי אך בעיניי הייתה זו אחת המחמאות היפות שיכול שופט לזכות בה. היה באמירה הזו כדי לשקף כי עלה בידי לקיים עד כה את העיקרון שאנו השופטים מחויבים לו ושאותו כבר הזכרתי היום יותר מפעם אחת - ולפיו בענייני שפיטה אין עלינו השופטים מרות זולת מרותו של הדין".
שקד: "ממנים שופטים ישראלים עצמאיים"
אחריה עלתה לדבר שרת המשפטים שקד. "לעתים קרובות מתייחסים לעצמאות שיפוטית כעצמאותו של השופט הבודד לקבל החלטות במנותק מהשפעות חיצוניות, ללא מורא ובהתאם לצו מצפונו ולכללי המשפט. זהו מובן אחד של 'עצמאות שיפוטית', שלא ניתן להפריז בחשיבותו", אמרה השרה שקד.
היא הוסיפה: "ואולם, עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית היא יותר מעצמאותו של השופט הבודד. עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית היא עניין לאומי ראשון במעלה. זהו פרויקט שרבים החלו לפעול לטובתו כבר מראשית ימיה של הציונות, בשעה שהקמת המדינה הייתה עוד בגדר חלום רחוק".
השרה שקד סקרה את אופייה של מערכת המשפט עוד לפני קום המדינה ואמרה: "היה קונצנזוס שעל המשפט הארצישראלי להמשיך את המסורת העתיקה של העם. על כך הסכימו בלב שלם גם זילברג וכהן, שלימים כיהנו יחדיו בבית המשפט העליון, ותרומתם לגיבושו ועיצובו של המשפט הישראלי העצמאי היא עצומה".
שקד אמרה עוד כי "בשנת 1980 נחקק חוק יסודות המשפט, אשר ניתק פורמאלית את הקשר בין המשפט הישראלי לבין המשפט האנגלי. החוק מורה לשופטים שאינם מוצאים פתרון לשאלה משפטית הבאה לפניהם, להכריע בה לפי 'עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. ואכן, בית המשפט יצר גוף פסיקה מפואר המבוסס על אותם עקרונות במקום המשפט האנגלי שהיה עד אז המקור העיקרי להשלמה במקרה של לקונה.
"בשנת 48' הוכרזה עצמאותה המדינית של מדינת ישראל, בשנת 80' הוכרזה עצמאותה המשפטית של המדינה. לאחרונה, עצמאותנו המשפטית אף קיבלה חיזוק דרמטי כאשר הכנסת תיקנה את חוק יסודות המשפט והוסיפה את 'המשפט העברי' כנדבך נוסף לעקרונות לפיהם יש להכריע במקרה של לקונה בחוק. גם כאן, לבתי המשפט תפקיד חשוב ביציקת העקרונות של המשפט העברי לתוך החוסרים שבחקיקה, והמשפט הישראלי העצמאי יעמיק שורשיו".
בהתייחסה למתרחש כעת ולעתיד אמרה השרה שקד: "כנסת ישראל ממשיכה לעמול על ניסוחה של חקיקה ישראלית עצמאית חדשה. לעיתים אף בהתלהבות יתר, שאני נאלצת לשים לה בלמים בוועדת השרים לחקיקה. אנו ממנים שופטים ישראלים עצמאיים. אנו מחזקים את הקשר של המשפט הישראלי למקורותינו התרבותיים וההיסטוריים העשירים".
הנשיא ריבלין: "לאפשר לשופט לפעול מתוך עצמאות מלאה"
נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס בדבריו למחלוקות הנוגעות למערכת המשפט. לדבריו, "באווירת הימים האלה נדמה שכותרת הכינוס הנוכחי גורמת לכולם להתכווץ בכיסא. אלה מתוך תחושה שעצמאות השפיטה הישראלית חרגה מגבולותיה ומאיימת כביכול על הדמוקרטיה, ואלה מתוך תחושה שעצמאות השפיטה ולעיתים גם השופטים עצמם מצויים תחת איום.
"ובכן, ראוי לשוב למושכלות היסוד. עצמאות השפיטה אין פירושה אקטיביזם שיפוטי. עצמאות השפיטה, עומדת בבסיס החלטותיו של כל שופט, שמרן ואקטיביסט כאחד. עקרון עצמאות השפיטה, אי התלות של השופט, הוא עקרון היסוד שבלעדיו אין לא משפט, לא צדק ולא אמת. עצמאות השפיטה, היא גם זו שאפשרה ומאפשרת את חילוקי הדעות, לעיתים חריפים ונוקבים בין השופטים לבין עצמם".
באופן אישי אמר הנשיא ריבלין כי "גם אני נמנה על מי שמתחו לאורך השנים ביקורת, לעיתים חריפה, על בית המשפט העליון. ביקורת, מחלוקת - גם קשות, הן מסימני ההיכר של מערכת דמוקרטית בריאה. ואולם, עלינו להבטיח אווירה ציבורית שתאפשר לשופט לפעול מתוך עצמאות מלאה, ללא פחד וללא מורא. אנו מוכרחים להבחין בין מחלוקת חריפה ונוקבת, שבבסיסה כבוד עמוק לעקרון עצמאות השפיטה לבין השתלחות בבית המשפט או שופטיו, שמטרתה איום על עצמאות השפיטה".
לפנייה לכתב/ת 
