מהפכת האבטחה: הקבוצות לא ישלמו על שיטור במגרשים

כזכור, הממשלה ביטלה ב-1999 את השתתפותה במימון פעולות השיטור במשחקי הכדורגל והכדורסל הנערכים בשתי הליגות הבכירות, והאחריות הועברה לקבוצות. עם השנים העלויות הפכו גבוהות יותר, כמו גם מספר השוטרים שדרשה המשטרה לשלוח למשחקים.

כוחות אבטחה במגרשים(צילום: ראובן שוורץ)

יו"ר מינהלת הליגה ארז כלפון פעל לשינוי ההחלטה, ואחרי חצי שנה של פגישות עבודה בין מינהלת הליגה, ציקי טסלר מאגף התקציבים במשטרה ונציגי אגף התקציבים באוצר ומשרד התרבות והספורט, סוכם על מסמך העקרונות שמחזיר את האחריות לממשלה.

על פי הסיכום, הקבוצות לא יישאו יותר בעלויות השיטור (17.5 מיליון שקל בכדורגל הישראלי בשנה שעברה): משרד התרבות והספורט ו/או אגף התקציבים באוצר יעבירו היישר למשטרה סכום של 20 מיליון שקל בשנה. אם העלויות יהיו יקרות יותר, המשטרה תישא בהן, ואם יישאר הפרש, הוא יעבור לתקציב המשטרה. המינהלת, ההתאחדות או הקבוצות לא יחויבו על ידי המשטרה בהוצאות.

יו"ר מנהלת הליגה, ארז כלפון(צילום: מינהלת הליגות לכדורגל)

נקודה משמעותית נוספת בהסכם המתגבש היא הוצאת אי־הוודאות מהמשוואה: במקום שמפקד תחנה מסוימת ידרוש באופן שרירותי כמות שוטרים וסדרנים למשחק בעירו, ועדה

מיוחדת בהשתתפות נציגי המשרד לביטחון פנים והמשטרה תתכנס ותקבע מראש את הקריטריונים להצבת שוטרים וסדרנים במגרשים. הוועדה, שאמורה להגיש את מסקנותיה בתוך שלושה חודשים, תקבע מפתח של יחס שוטרים וסדרנים בכל משחק, לפי מדרג משחקים: בעלי סיכון גבוה, סיכון רגיל, בינוני ונמוך.

מספר הסדרנים ייגזר ממספר השוטרים, וזהו היבט משמעותי עבור הקבוצות. עד היום הן היו חשופות לסיכון כלכלי, מאחר שלא ידעו מראש מה יהיו עלויות האבטחה השנתיות (עמדו על כ־50 מיליון שקל, כולל כ־30 מיליון על סדרנות ואבטחה). כעת, מעבר להורדת נטל התשלום על השיטור, ההערכה היא שעלויות הסדרנות והאבטחה יופחתו בכשישה מיליון שקל, והקבוצות יידעו את הסכומים כבר בתחילת השנה.