תקווי ליפול על מלאכים: האפליה המשולשת של חולות סרטן השד בעבודה
חולות סרטן השד הן לרוב נשים שעברו את גיל 50. השילוב של אפלייה בעבודה על בסיס מין וגיל, בנוסף לאפלייה על בסיס המוגבלות שמייצרת לעיתים המחלה, מביא לכך שנשים אלו יפגשו מעסיקים שיתנו להם מעל ומעבר, וגם כאלה שיפטרו אותן באכזריות בזמן שהן נלחמות על חייהן
לא קל לנשים בשוק העבודה. מעסיקים רבים נוטים שלא להעסיקן או להציע להן שכר נמוך יותר, וזאת משום שלרוב האישה היא זאת שתיעדר מהעבודה לצורך חופשת הורות או טיפול בילדים, מה שמוביל לפערי שכר גדולים לטובת הגברים והרחבת אי השוויון בין המינים.
70 שנה של פערים: הדרך לצמצם את הבדלי השכר בין המינים
למרות הבדיקות: התמותה מסרטן השד בישראל - מהגבוהות במערב
בנוסף, מנתוני רישום הסרטן בישראל נמצא כי סרטן השד שכיח יותר בקרב נשים בגילאים 50 ומעלה, אשר חשופות במקומות העבודה גם לאפליה על בסיס גיל.
לכן, למרות שהפליית עובדים על רקע מחלה קשה אינה נחלתן של נשים בלבד, לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, שמגיע עוד רגע לסיומו, שווה להתעכב ולנסות להבין את הקשיים הייחודיים שעוברות אותן נשים שאובחנו, דווקא במקום העבודה, בו הן יכולות לקבל תמיכה שתעזור להן לצלוח את ההתמודדות הקשה או לחוות אכזריות וניצול שיוסיפו עוד משוכה עצומה עליה יצטרכו להתגבר.
המלאכים, המבולבלים, והאכזריים
עו"ד ירון לסטרל ממשרד אשר חלד ושות', שמלווה את עמותת "אחת מתשע" המסייעת לנשים חולות סרטן השד, מספר כי:"המעסיקים נחלקים לכאלה שהם ממש מלאכים, באמת עוטפים את העובדת בכל התמיכה שהם מחויבים לה ולפעמים אף יותר מזה. לכאלה שבדרך כלל מבולבלים מהסיטואציה ולא יודעים כיצד לנהוג, ולאכזריים ביותר שמנצלים את ההזדמנות כדי לנסות ולפטר עובדת חולה כי היא כבר לא יכולה לתת 100% מיכולותיה".האתגר הראשון איתו מתמודדת עובדת שאובחנה כחולה היא ההודעה לממונה הישיר שלה. קורין ולדמן פז, אשר מועסקת באחד מהגופים הפיננסים הגדולים במשק, וקיבלה את הבשורה על מחלתה ממש לאחר תחילת עבודתה, סיפרה ל-ynet על ההתמודדות שלה: "היה לי חשש מאוד גדול כי התחלתי עבודה חדשה וזה למעשה מה שסיפרתי למנהלת שלי ביום השני לעבודה. בנוסף היה לי מאוד מוזר לשתף במשהו מאוד אישי ורגיש בן אדם שהוא זר מוחלט. למזלי היא הייתה מקסימה ונתנה לי הרגשה נהדרת שיש מאחוריי כתף מאוד רחבה".
עו"ד שירין ג'יריס, מנהלת תחום זכויות החולה בעמותת אחת מתשע, מספרת כי ממש לא כל העובדות זוכות לתגובה כזאת. "היה לי מקרה של אישה שהודיעה לבוס שלה על המחלה והוא פיטר אותה לאחר שבוע. רוב המעסיקים לא יטענו שזה בגלל המחלה כמובן. בדרך כלל המעסיקים מודעים לכך שזה מנוגד לחוק והם יצטרכו לשלם פיצויים מוגברים. אז הם ממציאים סיבות ותירוצים. פעם אחת שהעובדת לא מספיק טובה, פעם אחרת שמקום העבודה עובר 'שינויים'".
לא כדאי להסתיר מהמעסיק
בנוגע להודעה למעסיק, לסטרל מדגיש כי באופן עקרוני מצבה הבריאותי של עובדת הוא עניינה הפרטי והיא אינה חייבת לחשוף בפני מעסיקה מידע אודותיו. אך יחד עם זאת, בנסיבות בהן העבודה דורשת מן העובדת מאמץ פיזי או ביצוע פעולות שאינן אפשריות נוכח מחלתה, או כאלה שעשויות להחמיר את מצבה הבריאותי, מן הראוי שהדברים יובאו בפני מעסיקה, וזהו גם אינטרס של העובדת.
"לסרטן שד, אלא אם כן מתגלה בשלבים מאוד ראשוניים יש ביטוי חיצוני. כלומר העובדת תעדר מהעבודה כי היא תצטרך לעבור ניתוח ואחר כך כימותרפיה, ויש כמובן סממנים חיצוניים שאי אפשר להסתיר מהמעסיק הרבה זמן. העובדת לא חייבת לגלות, אבל הדבר הנכון לעשות הוא לעדכן את המעסיק".
לסטרל מציין כי לפי החוק, היותה של אישה חולה בסרטן השד (או בכל מחלה אחרת, לצורך העניין) אינה מקנה לה הגנה מוחלטת אם הפיטורים נובעים מסיבות מוצדקות שאינן קשורות למחלה.
"זאת בשונה למשל, ולהבדיל אלפי הבדלות, מפיטורים של נשים בהריון או בטיפולי פוריות לגביהן החוק מחייב (בהתקיים התנאים הקבועים בחוק), בקבלת היתר מטעם הממונה לפי חוק עבודת נשים בכל מעשה פיטורים, גם כאשר הפיטורים אינם קשורים להריון או לטיפולי הפוריות. עם זאת, נוכח ההגנה הקיימת בחוק, על מעסיק המפטר עובדת חולה (במיוחד אם מעסיק פחות מ-6 עובדים) חל נטל מוגבר להראות כי הפיטורים אינם קשורים למחלה".
בנוסף, חוק דמי מחלה קובע כי לא ניתן לפטר עובד בזמן שבו הוא מנצל ימי מחלה, והדבר נכון גם לגבי נשים החולות בסרטן השד. כלומר, פיטורים (מוצדקים) אפשריים רק לאחר מיצוי מלוא ימי המחלה, בכפוף לתקרה הקבועה בחוק דמי מחלה (90 ימים).
איך מתמודדים בזמן הטיפולים?
לאחר החלק של ההודעה למעסיק, מגיעה עבור רוב המאובחנות במחלה תקופת הניתוח והטיפולים שבה רובן נעדרות לתקופות ממושכות מהעבודה, וזקוקות להתחשבות מצד המעסיק. ולדמן פז מספרת שמכיוון שזכתה לתמיכה במהלך הטיפולים, מקום העבודה הפך עבורה דווקא לסוג של בריחה "עבדתי במשך כל התקופה וזה ממש היה אי של שקט בשבילי בתוך כל הדיבורים על המחלה ועל הרופאים".לסטרל מדגיש כי "עובדת שחולה ולא יכולה לבצע את עבודתה – אין בעיה שייקחו לה מחליף, אבל כאשר היא מחלימה צריך להחזיר אותה לתפקיד הקודם. בדיוק כמו עובדת שלהבדיל חוזרת מחופשת לידה".
וכאן ניצב בדרך כלל המכשול הבא - האם המעסיק יהיה סבלני מספיק כדי לקלוט את העובדת בחזרה ואף לערוך התאמות במידה שתהיה זקוקה לכאלה?
ג'יריס מספרת כי ישנן נשים אשר מבקשות לחזור לעבודה באופן הדרגתי, והרבה פעמים המעסיקים לא מאפשרים זאת. למשל כאשר עובדת שיכולה לחזור מבחינתה רק ל-20% משרה בגלל המגבלה הרפואית, אבל למעסיק יש מחליפה שיכולה לעבוד ב-100% משרה.
לסטרל מציין כי חוק שוויון הזדמנויות אוסר על אפליה של עובדת בגלל המחלה שלה. בנוסף, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב מעסיקים לבצע התאמות הנדרשות מחמת צרכיה המיוחדים של החולה, אשר יאפשרו את המשך העסקתה.
"התאמות יכולות לבוא לידי ביטוי בהתאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה וכו' לצרכי העובדת, כל עוד הדבר אינו מטיל על המעסיק נטל כבד מדי. בפועל, התאמות סבירות יכולות להיחשב כהפחתה סבירה של שעות העבודה בתקופות בהן העובדת מצויה בטיפולים, אפשרות לעבודה מהבית (ככל שהדבר אפשרי ומקובל במקום העבודה), הפחתת מטלות בהתחשב במצב הרפואי ועוד.
"לעיתים ישנם תפקידים שעובדת חולה (בין אם בסרטן השד ובין אם בכל מחלה אחרת) אינה יכולה לבצע. במקרים כאלה, כאמור, נוכח הוראות החוק, נכון יהיה מצד המעסיק לבחון קיומה של משרה חלופית לעובדת, ולא להזדרז לפטר אותה. מעסיק שאינו מבצע את ההתאמות הנדרשות, עשוי להיחשב כנוהג בהפליה פסולה". מסביר לסטרל.
במקרה של ולדמן פז, היא גילתה מלאכים במקום העבודה. "עשו לי קבלת פנים נפלאה. כל החדר שלי היה מלא בלונים ושלטים. היה לי מאוד מוזר לחזור לשבוע עבודה שלם, ועדיין היו לי הרבה בדיקות ומעקבים והרבה ימים שהייתי צריכה לצאת ושוב להיות יוצאת דופן מכולם".
לסטרל מוסיף כי לעיתים, אחרי שהעובדת כבר חוזרת לעבודה אחרי כל הטיפולים, המעסיק חושב שהסתיימה המחלה - מה שלא תמיד נכון. "יש הרבה פעמים שיש מגבלות שמלוות את העובדת עוד אחרי. וזה לא תמיד בא לידי ביטוי בימי מחלה. העובדת לוקחת כדורים ויכולה לחזור לעבוד אבל יש לה כל מיני מגבלות מהניתוח או מהכדורים. מבחוץ היא נראית רגיל, אז מעסיק לא תמיד יודע וזוכר שהוא צריך להתחשב".
על העובדות החלשות קל יותר לוותר
"ככל שמדובר בעובדות במעמד נמוך יותר רואים שיש יותר בעייתיות" מספרת ג'יריס. "בדרך כלל, על עובדות בעמדות בכירות לא מוותרים בכזאת קלות, ובמקומות עבודה גדולים ומסודרים מקפידים יותר על זכויות העובדים".לפי ג'יריס, לאישה שפוטרה במהלך מחלתה יהיה מאוד קשה למצוא עבודה אחרת. "זה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה בתקופת הטיפולים, כי מעסיקים לא רוצים להעסיק אישה חולה וקל להם להסתיר את זה. פרנסתה של אישה כזאת שצריכה גם לטפל בעצמה בזמן הזה נפגעת מאוד". ג'יריס מדגישה שנשים שאובחנו מוזמנות לפנות לעמותת אחת מתשע ולקבל סיוע ללא תשלום.
לסטרל מדגיש כי אם העובדת נאלצת להתפטר מעבודתה על רקע מחלתה והשלכותיה, היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים. "חוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו מעניקים גם לבן משפחתה של העובדת החולה את האפשרות להתפטר ולהיחשב כמפוטר לעניין פיצויי פיטורים, בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק". הוא מוסיף.
מבחינת ולדמן פז, שהמעבר למקום העבודה הנוכחי היווה קידום עבורה, מועד הגילוי של המחלה מיד כשהתחילה לעבוד במקום החדש היה מאתגר, אולם יתכן כי מנע את הקפאת הקריירה שלה. "אני מניחה שאם הייתי מגלה על המחלה עוד כשעבדתי במקום העבודה הקודם, זה היה תוקע אותי בו עוד כמה שנים מהפחד לעזוב".
אך בכל מקרה, עבור ולדמן פז ונשים אחרות, ההתמודדות עם מחלת הסרטן והשפעתה על הקריירה, לרוב אינה מסתיימת כאשר הן חוזרות לעבודה לאחר סיום הטיפולים, גם אם במקום העבודה שלהן מתגלים מלאכים.