שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    2 דקות מעזריאלי: המקום הכי מזוהם בתל אביב
    באחד האזורים הכי מבוקשים לבנייה במדינה עומד שומם שטח של 44 דונם. עד 1997 פעל בו מפעל לייצור נשק של תע"ש ובמהלך שנות פעילותו זוהמו הקרקע וגם מי התהום במתכות רעילות. הרשויות מבטיחות כי עד סוף השנה ייצא מכרז לבחירת החברה שתשקם את מי התהום במתחם בתל אביב

     

     

    המקום שבו שכן מפעל תע"ש בתל אביב    (צילום: חגי דקל, כתב: אסף קמר)

    המקום שבו שכן מפעל תע"ש בתל אביב    (צילום: חגי דקל, כתב: אסף קמר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מעט מזרחה ממגדלי עזריאלי, שרונה והקריה - מטרים ספורים ממגדלי תל אביב בשכונת נחלת יצחק מצויים חורבות מפעל תע"ש המגן, ברחוב דרך השלום 15, שבו ייצרו במשך 50 שנה כלי נשק. בשנת 1997 המפעל נסגר ומאז המקום נטוש.

     

    הסיבה המטרידה והמפחידה להזנחת עתודת הקרקע הנרחבת של 44 דונם, באחד האזורים הכי מבוקשים לבנייה במדינת ישראל, היא הזיהום הכבד באדמה ובמי התהום שהותיר אחריו המפעל הנטוש.

     

    עובדים במפעל של תע
    עובדים במפעל של תע"ש ב-1955(צילום: לע"מ)

    עובדים במפעל של תע
    (צילום: לע"מ)
     

     

    במפעל תע"ש המגן בדרך השלום נעשה במשך עשרות שנים שימוש נרחב בחומרים רעילים ומסרטנים כמו: טטרהכלורואתילן, טריכלורואתילן, כרום, עופרת, קדמיום וניקל. החומרים המסרטנים הוזרמו לבורות ספיגה בשטח המפעל ומשם הם טפטפו אל מערכת הביוב העירונית וזיהמו באופן חמור ביותר את מי התהום באקוויפר החוף.

     

    הזיהום החמור בקרקע של המפעל ובמי התהום התגלה לאחר סגירת המקום. תוכניות הבנייה הגרנדיוזיות, הכוללות שטחי מסחר, משרדים ומגורים במגדלי ענק - נעצרו עד למועד בלתי ידוע - עד שהקרקע ומי התהום יטוהרו.

     

    מבנה בסגנון הברוטליזים

    למעלה מ-20 שנה לאחר שהמפעל נסגר, נראה כי הזמן עמד בו מלכת. עיריית תל אביב הקיפה את השטח הגדול בגדר דקורטיבית עם שילוט בצבע אדום, המגדיר את המקום כשטח פרטי שהכניסה אליו אסורה. מדובר במגרש עפר ענק ומכוער, כמעט ללא צמחייה, המרובד בהמון שאריות של בטון ואספלט. בצידו המערבי של השטח המזוהם שרד מבנה בטון גדול ומרשים, המעוצב בסגנון הברוטליזים.

     

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

     

    ההליכה בשטח המפעל הנטוש והמזוהם מאוד מטרידה ויוצרת קצת יובש בחלל הפה. כמות החומרים המסרטנים והרעילים שנשפכו על האדמה הזו, בלי חשבון וללא כל אחריות ציבורית, מלחיצה ומשדרת למוח - שמוטב לבני האדם להתרחק מהמקום.

     

    מתחת לצל העלוב שיוצרת חורשת עצים אומללה, יש חניון מאולתר למוניות ולכלי רכב נוספים. במהלך הצילומים הגיע למקום אדם, שסירב להזדהות. הוא איים כי מדובר בשטח הפרטי שלו. לאחר שהודענו לו כי נזמין משטרה - הוא התרחק.

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

    המקום בו פעל מפעל תע
    הצלם חגי דקל בפעולה(צילום: אסף קמר)

     

    אנחנו מדלגים על ערמות אשפה, ברזלים חלודים ופסולת בניין, מנסים למצוא דרך כדי להיכנס לתוך מבנה הבטון הענק והמרשים ששרד, מוקף בגדר גבוהה. בעבר חיו בתוך המבנה הנטוש נרקומנים ואמני גרפיטי בולטים, שקישטו את הקירות הפנימיים שלו ביצירות אומנות אורבאניות מרהיבות ביופיין. היום הכניסות הרבות אל תוך המבנה אטומות בלוחות פלדה וכדי לצפות ביצירות האומנות - צריך יכולות טיפוס או שליטה באומנות הפרקור.

     

    "חדירת גזים לתוך המבנים באזור"

    שרית כספי אורון, ראש תחום מים כימיקאלים ובריאות בעמותת "אדם טבע ודין", שפועלת במשך שנים ארוכות במאבק הציבורי לטיהור הקרקע באתר, מצביעה על אדמת המפעל שחוללה והורעלה במשך עשרות שנים של הזנחה פושעת. "אנחנו עומדים מעל למיליון קוב של מי תהום שזוהמו והציבור נפגע מזה. אם ייבנה פה בניין עם מרתף וחניות - בלי לשקם את מי התהום - התושבים ייפגעו מחדירה של גזים רעילים לתוך מבנה!", היא מזהירה.

     

    כספי אורון לא מודאגת רק מבריאות התושבים העתידיים, היא דואגת מאוד לבריאותם של התושבים שחיים כאן ועכשיו סביב המפעל הנטוש. היא מצביעה על עשרות הבניינים הישנים שמקיפים את השטח ומזהירה את התושבים שמתגוררים בהם.

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

     

    "יש בעיה של חדירת גזים לתוך המבנים הישנים האלה. גם אם הזיהום נמצא במי התהום ולא שותים מהמים המזוהמים, החומר הרעיל מתנדף כלפי מעלה ואיפה שאנחנו עומדים עכשיו יוצאים גזים רעילים של חומרים מסרטנים שפוגעים: בכבד, בכליות, במערכת העצבים ואפילו בפוריות האדם!", מזהירה כספי אורן.

     

    בשיחה שערכנו עם מספר תושבים וותיקים בשכונה הסמוכה למפעל הנטוש, נמסר לנו כי סכנת הזיהום ידועה לתושבים והם - "מקפידים לא לשתות מים מהברז!"

     

    איציק רפאל, שמאי מקרקעין ממשרד "קמיל טרשנסקי רפאל', מעדכן אותנו כי "התוכנית שכרגע מקודמת היא לבניית 1,100 יחידות דיור".

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

     

    המדינה והרשויות התרשלו והזניחו את הטיפול במפעל הנטוש והרעיל במשך 20 שנה והעתיד של אזור הדמדומים העצוב והמדכא הזה - שמסכן את בריאות התושבים - לגמרי לא ברור. רפאל טוען כי "זיהום הקרקע יוצר חסם ליזמים שרוצים ליטול חלק בתוכנית הבנייה, בגלל חוסר הוודאות לגבי עלות טיהור הקרקע שעליו פעל בעבר המפעל של תע"ש".

     

    התגובות: מכרז לטיהור המים יתפרסם בקרוב 

    מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "במדינת ישראל מספר אתרים ובהם קרקע מזוהמת ביניהם מפעלי תעשייה צבאית ומחנות צבא. בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה האחריות על הטיהור היא כמובן על המזהם. יחד עם זאת במסגרת ההסכמים לפינוי מחנות צבא ומפעלי תע"ש התקשרו רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה עם החברה לשירותי איכות הסביבה לנהל את טיהור קרקעות אתרים המיועדים לשיווק למגורים. לגבי תע"ש השלום – עיריית תל אביב לקחה על עצמה את טיהור המים במתחם ומכרז צפוי להתפרסם בזמן הקרוב".

     

    מרשות המים נמסר לגבי הזיהום במקום: "פעילות התע"ש במתחם מגן בתל אביב גרמה לזיהום חמור של הקרקע ומי התהום באזור. לאחר פינוי המתחם בוצעו בדיקות קרקע וסולקו מהמקום כ- 12,000 טון של קרקע מזוהמת. בשנת 2001 לערך רשות המים מצאה שהזיהום מתע"ש הגיע גם למי התהום והחלה בחקירה מקיפה שלו ובהמשך גם בהכנת תכנית השיקום. מדובר בהשקעה גדולה, הן של משאבים (כספיים ואחרים) והן של זמנים (לזהם יחסית קל ומהר, לזהות, לאתר ולטהר - לוקח המון זמן ועולה הון)".

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

     

    ברשות המים פירטו לגבי הזיהום והסכנות שלו: "הזיהום מורכב מממסים מוכלרים, כשהעיקרי בהם הוא Trichloroethylene (TCE), שריכוזו במי התהום גבוה ב-3 סדרי גודל מהריכוז המותר בתקן הישראלי למי שתייה. חומרים אלו הם חומרים נדיפים ורעילים ביותר, חלקם אף מסרטנים או חשודים כמסרטנים. כמו כן נמצאו במי התהום גם מתכות דוגמת כרום, עופרת וציאניד. זיהום זה הוביל כבר לפני שנים לסגירת קידוח הפקת מים סמוך, ומנע את פיתוח המתחם שפונה על ידי התע"ש לפני קרוב לעשרים שנה, שכן אחד התנאים לקבלת היתרי בנייה/חפירה באתר הינו קבלת אישור מרשות המים על ביצועה והפעלתה של התכנית הנדרשת לשיקום מי התהום במתחם".

     

    עוד נמסר מרשות המים כי "לאחר עבודה רבה והשקעות עצומות בהם בדקה רשות המים את המזהמים ופריסתם ובחנה את הדרכים האפשריות (בארץ ובעולם) לטהר את הזיהומים, הכינה רשות המים תוכנית לשיקום מי התהום במטרה למנוע את התפשטות הזיהום ולמנוע את הסיכון הבריאותי לציבור כתוצאה מחשיפה לאדים רעילים העולים ממי התהום המזוהמים".

     

    "לפני שנים ספורות, עיריית תל אביב בשיתוף עם רמ"י (בעלי הקרקע העיקריים במתחם) הקצו את התקציבים הנדרשים לממן את עלות השיקום, כדי לאפשר את פיתוחו של המתחם עליו הם מתכננים לבנות כ-1,000 יח"ד. כיוון שמדובר בזיהום מורכב, נכתב מכרז בינלאומי לשיקום מי התהום במתחם כשאגף איכות מים ברשות המים ליווה והנחה את היועצים ששכרה עיריית תל אביב בהכנת הפרקים המקצועיים של המכרז. המכרז נמצא בעיריית תל אביב וברמ"י, בשלבי אישור אחרונים והוא צפוי להתפרסם עד סוף שנת 2018 על ידי עיריית תל אביב.

    המקום בו פעל מפעל תע
    (צילום: אסף קמר)

     

    מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "אין כל סכנה לתושבים המתגוררים בסמוך או לפעילות גן הילדים הנבנה בסמוך. השטח המדובר הינו בבעלות הרשות למקרקעי ישראל, כאשר העירייה פועלת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה לקידום מתווה סביבתי לטיפול בקרקע ובמי התהום, בין היתר באמצעות ניטור שנתי של חומרים אורגנים נדיפים במרתפים, מקלטים בתים צמודי קרקעי וכמובן בבתי ספר וגני ילדים. לאורך השנים מאז תחילת הבדיקות נרשמה ירידה עקבית בריכוזי החומרים אורגניים נדיפים. נוסיף כי על השטח חלה תוכנית מאושרת להקמת שכונת מגורים הכוללת גם שיפור של המרחב הציבורי ומבני הציבור, על מנת להביא לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל הטמון במקום, תוך שימת דגש על מרחב ציבורי איכותי".

     

    בעיריית תל אביב פירטו על תוכנית הבנייה המיועדת למקום: "התוכנית מציעה 1,097 יחידות דיור במבנים בני 52-7 קומות, בשילוב חזיתות מסחריות ושטחים למבני ציבור, כאשר לפחות 20% מסך הדירות בתוכנית תהיינה דירות קטנות להשכרה ארוכת טווח בהתאם למדיניות העירונית. בנוסף קובעת התוכנית הוראות לשימור מבנה תע"ש ומסדירה פתרונות בתחומה לטיפול במי התהום באזור. עד לשיווק הקרקע והתחלת הבנייה במקום, מבוצעות בימים אלה עבודות לצורך הקמת גינת משחקים לשימוש הציבור ברחב, בתיאום מינהל קהילה והתושבים. טרם הקמת הגינה, נערכו במקום פעולות חפירה ואיטום, על פי דרישות איכות הסביבה".

     

    במשרד להגנת הסביבה אמרו כי בניגוד לטענות, האתר אינו מהווה סכנה לתושבים, לאור פעולות השיקום שנעשו. "כבר בשנת 2001 בוצעה באתר הערכת סיכונים מקיפה על ידי חברת ENVIRON האמריקנית. כל המלצות החברה למניעת סיכונים בוצעו זה מכבר בהתאם לידע ולמתודולוגיה שנקבעה דאז. כל הקרקע המזוהמת נחפרה וסולקה מהאתר לרמת חובב כבר בשנים 2004-2002 בהנחיה, ליווי ופיקוח צמוד של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת נוהל שאימצה עיריית תל אביב, בליווי המשרד להגנת הסביבה, תוכניות הבנייה נבחנו לעומק וככל הנדרש ניתנו מגבלות לתכניות הבינוי באזור".

     

    עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה: "בכל בנייה חדשה (כולל בתוספות לבנייה קיימת) שכוללת מרתפים וקומות קרקע, באזורים הסמוכים לאתר, נדרש ומבוצע מיגון מפני חדירת גזי קרקע בהתאם למפרטי מיגון מקובלים בעולם. מיגון זה מורכב ממספר שכבות הגנה שמונע סיכונים לחדירת גזים מהקרקע למבני המגורים. בנוסף, עיריית תל אביב ערכה ניטור תקופתי שנתי ארוך טווח במבנים קיימים, כדי לבדוק האם ישנה חדירה והתרכזות של מזהמים (פחמימנים מוכלרים) לריכוזים מסוכנים. במקומות המועטים שבהן הייתה עלייה בריכוזים ננקטו מיד פעולות מתקנות, דוגמת הגברת אוורור תוך מבני".

     

    אזהרה: הסיור במפעל תע"ש הנטוש בדרך השלום בת"א מסוכן! זיהום הקרקע החמור והגזים הרעילים שפולטים מי התהום יכולים לפגוע בבריאות המבקרים באתר. אין בפרסום כתבה זו המלצה לציבור לבקר במפעל הנטוש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף קמר
    האזור בו היה מפעל תע"ש בתל אביב
    צילום: אסף קמר
    מומלצים