שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתעוררים: מנהיגי הקהילה הגאה חוזרים לפעילות
    אם נדמה לכם שמחאת הקיץ ההיסטורית של הקהילה הגאה דעכה, תחשבו שוב. מי שהובילו את המחאה מספרים בראיון ל-ynet על המאמצים שהם עושים לפני ומאחורי הקלעים ("גם חברי כנסת ממפלגות שמתנגדות באופן חריף לזכויות להט"ב, עובדים איתנו ומשתפים פעולה עם הקהילה"), על החזון שלהם ועל התוכניות להמשך הדרך

    מחאת הקהילה הגאה בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    מחאת הקהילה הגאה בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

    ה-22 ביולי 2018 יכול להיחשב לאחד התאריכים ההיסטוריים בתולדות המאבק לשוויון של קהילת הלהט"ב, בשורה אחת עם היום בו בוטל האיסור החוקי על הומוסקסואליות בישראל, וקרוב מספיק ליום שבו החלו מהומות סטונוול בניו יורק ב-1969, מה שסימן את תחילתה של תנועת זכויות הלהט"ב בעולם. באותו יום מאות אלפי אנשים מחו והפגינו נגד חוסר השוויון, האפליה וחוסר הביטחון האישי של חברות וחברי הקהילה. הדרישות לא היו מסובכות במיוחד, ומה שהתחיל במחאה על אי-הכללה מכוונת של זוגות הומואים מחוק הפונדקאות, הפך למחאה רחבה יותר שניסתה לתת במה למאבקים השונים עמם מתמודדים ומתמודדות להט"בים בישראל.

     

    היום (ד') נערך בכנסת דיון מיוחד בהשתתפותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר שארבעים חברי וחברות כנסת הפעילו את הסעיף בתקנון הכנסת המאפשר לחברי הכנסת לדרוש את נוכחותו והתייחסותו של ראש הממשלה. קודם לכן העלתה האופוזיציה סדרה של הצעות חוק, חמש במספר ליתר דיוק, שנועדו לתקן את ספר החוקים הישראלי כך שיכלול את דרישותיהם של ארגוני הלהט"ב השונים, כפי שהוצגו במסמך שהציגו הארגונים, בראשם האגודה למען הלהט"ב.

     

     

    כמה ימים לאחר מחאת הקיץ ההיסטורית, נראה שהיא קצת דעכה; הכנסת בדיוק יצאה לפגרה כמה ימים לפני כן, התקשורת עברה להתעסק בנושאים בוערים אחרים, ולפרקים היה נדמה שכל הכוח והאנרגיה שהושקעו בהוצאת עשרות אלפים לרחובות ברחבי הארץ - נגמרו. עודד פריד הוא אחד האנשים שפועלים ודוחפים את המחאה לפני ומאחורי הקלעים. פריד שימש בעבר כיועץ פרלמנטרי וכמנכ"ל האגודה, ומונה לתפקיד נציג הקהילה בכנסת. התפקיד נוצר לאחר שנים בהן העבודה מול הכנסת והממשלה נעשתה על ידי ראשי הארגונים השונים, בנפרד ובצורה ספורדית לעתים. "המטרה המרכזית הייתה לשנות את המשוואה", אומר פריד ל-ynet. "להגיד 'עד כאן! אתם לא תמשיכו לצפצף עלינו ואנחנו לא נמשיך לשחק את המשחק, לקום כל בוקר, ללכת לעבודה, לשלם מסים ולהגיד 'ככה זה'. אנחנו לוקחים את המושכות לידיים שלנו'".

     

    לא את כל הדברים אפשר לראות מבחוץ. לדברי פריד, כבר זמן מה שיש לארגוני הקהילה דריסת רגל בדרג המקצועי של משרדי הממשלה השונים, כדי להשפיע על דברים שאפשר לשנות באמצעות שינוי תקנות ולא רק באמצעות חקיקה. "אנחנו נמצאים בדיונים בוועדות ונמצאים בקשר עם מנכ"לי משרדי ממשלה", הוא מסביר. "גם חברי כנסת ממפלגות שמתנגדות באופן חריף לזכויות להט"ב ועומדים בראש ועדות, עובדים איתנו ומשתפים פעולה עם הקהילה. יש הרבה חברי כנסת שמקשיבים לנו. אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל אנחנו במשחק".

    עודד פריד (צילום: יובל וייצן)
    עודד פריד. דוחף את המחאה לפני ומאחורי הקלעים(צילום: יובל וייצן)
     

    להשמיע קול טרנסי

    אחד הדברים הבולטים במחאה הנוכחית הוא קולה של הקהילה הטרנסית בישראל. גם בתוך הקהילה הגאה וגם בציבור הישראלי, הקהילה הטרנסית לא זוכה להרבה תמיכה וקולה לא נשמע בהרבה מהדיונים. פעילות רבות בקהילה אומרות שהנושאים שעומדים בחזית המאבק הלהט"בי אינם נוגעים לא.נשים טרנסים: "העצרת בכיכר רבין הייתה מאוד חשובה וגדולה, אבל דיברה על הקהילה באופן כללי, והקהילה הטרנסית נתקעה בצד - טרנסית שנדקרת זה פחות סקסי מפונדקאות", מסבירה אלה אמסט, דוברת ארגון "מעברים לקהילה הטרנסית" ופעילה כבר שנים בקהילה הטרנסית. "הבנו שאם לא נעשה אירוע טרנסי גדול ומשמעותי, אנחנו נבלע. בסוף לא נבלענו והרמנו את האירוע הטרנסי הכי גדול שהיה בארץ, וההפגנה הכי גדולה שהייתה בדרום תל אביב, שנכחו בה כ-7,000 איש ואישה".

     

    למה חשוב כל כך להשמיע גם קול טרנסי? הרי שוויון זה לכולם.

    "הקהילה מתמודדת עם פוסט-טראומה. לצאת לרחוב בתור טרנסית יכול להיות מסוכן בהרבה פעמים. כשאנחנו מבינות שביחד אנחנו יותר חזקות, זה נותן לנו כוחות. יש הרבה מאוד אנשים בקהילה הגאה שנאבקים על החיים של עצמן - 40% מהקהילה הטרנסית מוגדרת 'אובדנית' ו-30% מהאנשים הטרנסים היו מובטלים או מחוסרי דיור בנקודה מסוימת בחיים. זאת מציאות שמאוד קשה לנווט בה, ומה שאנחנו צריכות לעשות זה להגיד, 'היי, אנחנו קיימות ואנחנו צריכות שתקשיבו לנו, כדי להתייחס אלינו, כדי לטפל בנו, כדי שהקיום שלנו יהיה. זה מאבק שהוא גם הישרדותי לקהילה שלנו, אבל לדעתי הוא חשוב לכולם כי שחרור מגדרי חשוב לכל מי שחיה בעולם הפטריארכלי הזה".

     

    אחת הקבוצות שקמו כחלק מהמאבק הזה הייתה "הפנתרות הוורודות", יוזמה עצמאית של פעילות ופעילים להט"בים שהחלו בפעילויות קטנות וממוקדות שהופצו באמצעות וואטסאפ ולא דרך ארגוני הקהילה, והפכה לכוח מניע מאחורי הרבה מפעולות המחאה באותם שבועות. אחד האנשים שהיו בגרעין הפעילים הוא רועי נוימן, שזכור לרבים מהמחאה החברתית ב-2011. "הקבוצה הגרעינית של הפנתרות הוורודות הייתה מאוד דומה באנרגיה שלה לחבורה איתה הובלנו את המחאה של 2011. המחאה הזאת פרצה מתוך זעם שנבנה בתוך הקהילה במשך שנים. אנחנו שומעים על עוד ועוד מדינות בעולם שמסיימות את האפליה נגד הקהילה הלהט"בית, בעוד שבישראל, כנגד דעת הקהל, אין שום התקדמות. העובדה שלראשונה מזה עשורים הממשלה חוקקה חוק שמפלה את הקהילה בצורה בוטה גרם לאותה התפרצות בדיוק".

     

    רעות נגר גם היא חלק מהגרעין המייסד, ואף זכתה במקום ברשימת "מרצ" למועצת עיריית תל אביב-יפו. "הגעתי בעקבות אבירם בלומנקרנץ. זאת לא פעם ראשונה שאני מעורבת במחאות ולא הבנתי עד כמה המחאה הזו שונה. כשאבירם דיבר איתי על כך שכלום לא משתנה, התגייסתי לחסימת הכביש הראשונה בקינג ג'ורג'. לא דמיינתי שזה יתפתח ככה - זאת פעם ראשונה שהרשתי לעצמי לכעוס באמת ולהבין שמגיע לנו ושאין לנו על מה להתנצל".

    הפנתרות הוורודות (צילום: דניאל מריומה)
    הפנתרות הוורודות ביום המחאה בכיכר רבין בתל אביב(צילום: דניאל מריומה)
     

    מצע הגאווה

    עודד פריד סבור שאחד הדברים שהמחאה חיזקה הוא דווקא את הבחירות המקומיות שנערכו אמש. לראשונה, בלטה התגייסות של מועמדות ומועמדים להט"ב בערים שונות ברחבי הארץ, והאגודה אף פרסמה את "מצע הגאווה" שכולל התחייבות לפעול למען הקהילה בעיר, עליו חתמו רשימות ומועמדים רבים. "כל מה שקורה בזירה המוניציפלית קשור. זה לא התחיל מחוק הפונדקאות ולא נגמר בשביתה. לראשונה, רשימות מקומיות מדברות על מצע הגאווה ומתחייבות אליו".

     

    למרות הכול, גם למי שפעיל בארגונים השונים נראה שפגרת הקיץ של הכנסת הכניסה גם את הקהילה לתרדמת. "אנחנו ממשיכות לפעול לשינוי מדיניות, אנחנו עושות את זה כבר שנים", מציינת אמסט, "אבל זה קיבל בוסט רציני של מוטיבציה. המשכנו לעשות את העבודה שלנו גם במסגרת העבודה סביב מסמך הדרישות של הקהילה - מנכ"ל משרד הרווחה נפגש עם ארגוני הקהילה, כולל 'מעברים'; אנחנו בקשר עם קופות החולים כדי להפוך את השירות לנגיש לקהילה הטרנסית, והנהלת 'כללית' נרתמה לעזור גם במקרה פרטי של אישה שמדיניות הקופה הקשתה עליה ואף מנעה ממנה לקבל את הטיפול ההורמונלי אותו היא צריכה. גם השיח עם המשטרה ועם שב"ס מתקדם לאט ובזהירות, כמו שהיה קודם".

     

    פריד מסביר שהעובדה שהכנסת בפגרה לא מנעה את המשך העבודה. "יצרנו תכנית עבודה שלמה לקהילה הגאה בישראל - מה אנחנו רוצים לקדם, איפה אנחנו רוצים להיות עוד שנתיים או שלוש, ומהם היעדים האסטרטגיים שלנו. ברמה הפרקטית, התקיימו ויתקיימו פגישות עם גורמים מקצועיים בדרג מאוד גבוה. אחת ההחלטות שקיבלנו הייתה לעבוד לא רק עם הדרג הפוליטי, ואנחנו שמים דגש גם על דרג מקצועי - מנכ"לים של משרדים וראשי אגפים - גורמים חשובים שיכולים להשפיע בצורה משמעותית על החלטות שישנו את המציאות".

    מסיבת עיתונאים במרכז הגאה בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    מסיבת עיתונאים במרכז הגאה בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)
     

    הוא מבהיר שנציגי הקהילה מצטרפים גם לדיונים שעל פניו, נראים פחות קשורים למאבק. הוא נותן כדוגמה את הדיון שנערך השבוע בכנסת לגבי התוכנית הלאומית למניעת אובדנות שעמדה בפני סכנת סגירה. "כשרוצים לסגור אותה, צריך לזכור שמי שייפגעו הם נוער וצעירים להט"בים, כי אחוז האובדנות אצלנו גבוה יותר. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נכח בישיבה והתקבלה הבטחה שהתוכנית לא תיסגר. זאת לכאורה החלטה מינורית, אבל מדובר בחיים ומוות של אנשים".

     

    מאבק על עתיד המדינה

    תומו חן, מהגרעין הקשה של "הפנתרות הוורודות", קצת פחות אופטימי. "לא התקדמנו", הוא אומר. "בעוד החברה בישראל מכילה את השונות הלהט"בית, הנראות הטרנסית לוקה בחסר וגם הקבלה שלה. מבחינה חוקית ותקציבית, לא התקדמנו אפילו סנטימטר. לאחר החגים חזרנו לפעילות וארגנו מספר הפגנות. באחרונה שבהן נעצרנו - אבירם, בחור נוסף ואני". נעה גולני, פנתרה ורודה גם היא ולשעבר יו"ר החוג הגאה של מפלגת העבודה, הרגישה גם היא את הפגרה והעמידה במקום. "אין ספק שהייתה עצירה", היא מודה בצער. "הגענו לפיק מאוד גדול ועכשיו צריך להמשיך. הכנסת יצאה לפגרה וככה גם היה נוח לממשלה להתחמק מאיתנו בתקופה הזאת, לנסות ולהוציא את הרוח מהמפרשים, אבל יש תוכניות ויש רעיונות. אני לא יכולה לפרט, אבל עכשיו, כשהכנסת חזרה לפעילות, יצאנו כבר לרחוב וזה לא הולך להפסיק שם".

    מחאת הקהילה הגאה תל אביב (צילום: AP)
    מחאת הקהילה הגאה תל אביב. "תבחרו באיזה צד אתם"(צילום: AP)
     

    לסיום, מה תגידו ללהט"בים שלא רואים את עצמם כחלק מהמאבק, או לכל הקוראים שלא שייכים לקהילה?

    פריד: "ללהט"בים אני אשתמש בסיסמת המחאה - 'תתעוררו על החיים שלכם'. גם כשנראה לכם שהכול בסדר, דעו שלא הכול בסדר. לשאר הציבור, בעיקר לבני בריתנו מחוץ לקהילה, אני רוצה לספר שבמקומות אחרים, כשהציבור הבין שזה לא רק להט"ב אלא הצורה שבה אנחנו רוצים לראות את החברה שלנו, זה הפך את המאבק של הנישואים הגאים למשהו שכולם רוצים בחברה - הכרה והכלה. זה בסופו של דבר שינה לא רק את הקהילה, אלא את כל החברה. תצטרפו, המאבק הזה הוא לא רק שלנו, הוא של כולם".

     

    אמסט: "אנשים שאין להם בחיים טרנסיות או טרנסים - מפסידים! בגלל מה שאנחנו עוברים, יש לנו זוויות ראיה מדהימות על החברה ואנחנו אנשים ממש מגניבים באופן כללי. להבין את המהות הפיזית והחברתית זה דבר נפלא. החברה ממשטרת את הגוף שלנו, את מי שאנחנו אוהבות, ולהיות טרנסית וקווירית זה להבין שאפשר לצאת מהתבניות. אני מאחלת לכולם שיעשו את זה ביחד איתנו".

     

    חן: "בלי רוח גבית חזקה ולא מתפשרת מאחינו ואחיותינו הלהט״בים וההטרו-נורמטיביים, אנחנו פשוט נעמוד במקום, או יותר גרוע, נכנע לזרמים התת-קרקעיים המנסים להטביע ולפרק את המאבק שלנו".

     

    גולני: "זה לא רק מאבק על הזכויות שלנו, זה מאבק על איזה מדינה אתם רוצים לחיות בה, זה מאבק על העתיד שלנו כולנו ועל העתיד של המדינה. תבחרו באיזה צד אתם רוצים להיות, אבל גם אתם חייבים לקחת חלק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הקהילה הגאה יצאה לרחוב. מתוך מחאת הקיץ האחרונה
    צילום: רויטרס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים