שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ל"אומת הסטארט-אפ" לקח חמש שנים להרים אתר בחירות בסיסי, וגם הוא קרס
    מפגן טכנולוגי מביך במיוחד של אתר האינטרנט הייעודי שהוקם עבור הבחירות לרשויות המקומיות, מתקפות סייבר מסתוריות וקרב האשמות בין משרד הפנים ללשכת הפרסום הממשלתית. זה סטארט-אפ זה?

    פחות משבוע אחרי "ועידת ראש הממשלה לחדשנות", שמשכה אליה כמה מבכירי ענקיות הטכנולוגיה בעולם - כולל פייסבוק, גוגל ועליבאבא, לצד מאות יזמים ומשקיעים, וחגגה 70 שנות חדשנות ישראלית - הגיעו הבחירות לרשויות המקומיות, ואיתן אחת מתצוגות התכלית המביכות ביותר בהקשר של טכנולוגיה ישראלית: אתר ייעודי שהוקם על ידי משרד הפנים כחלק מהפקת לקחים ממערכת הבחירות הקודמת ב-2013, והבטיח לאפשר מעקב בזמן אמת אחרי ספירת הקולות, על בסיס מפות GIS ונתונים מתעדכנים, קרס באופן תדיר, נשאר לא מעודכן ועמוס טעויות, והתקשה בהצגת נתונים אפילו על בסיס טבלאות אקסל בסיסיות.

     

     

    התקלות האלה החלו כבר ביום הבחירות עצמו, ובמהלכן הוצאו הודעות שונות שדיווחו בין השאר על מתקפת סייבר שהובילה לקריסת האתר. במשרד הפנים מסרו אז כי "התוקפים הקימו אתר מתחזה, זהה לזה שבו בעלי זכות ההצבעה היו יכולים למצוא את הקלפי שבה הם היו אמורים להצביע, וכך לגנוב את פרטיהם. האתר המקורי של משרד הפנים קרס לזמן מה, אך יחידת הסייבר טיפלה בנושא וסיכלה את המשך המתקפה". 

     

    תקלות משרד הפנים אתר אינטרנט בחירות ()
    קריסה אחרי קריסה. אתר הבחירות הייעודי

     

    אלא שה"מתקפה" שנותרה מסתורית לחלוטין עד לרגע כתיבת שורות אלה, הייתה רק חרוז ראשון בשרשרת של בעיות. ממשרד הפנים הוסיפו וציינו כי האתר שקרס הוא לא אתר משרד הפנים עצמו, אלא אתר ייעודי שהוקם על ידי לשכת הפרסום הממשלתית, ואילו בלפ"מ מיהרו לחדד כי "ללפ"מ אין קשר לקריסה. לשכת הפרסום הממשלתית הקימה דף נחיתה המפנה את הגולשים לאתר משרד הפנים, שכלל בתוכו מערכת תוצאות אמת שלא עמדה בעומס וקרסה". רן בר-זיק, מתכנת ב-OATH, עקב מקרוב אחרי הפארסה הטכנולוגית וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "מי שאשם בנפילה הוא משרד הפנים. אפשר לראות בקלות שהאתר נפל בגלל בעיית ביצועים. איך? בדו"ח של חברת ArcGis, שמספקת את השירות של הצגת המידע הגיאוגרפי לממשלה. מה שקרה הוא שכנראה תכנות כושל של האתר גרם לעומס על השרת ואף אחד לא עשה בדיקות עומסים".

     

    אז איך יכול להיות שדווקא באומת הסטארט-אפ, בסיליקון ואדי, בחוד החנית של הסייבר העולמי - יש כשלים ברמה כזו? כמה תמשיך להתגאות הממשלה בשיתופי פעולה מסחריים, בענקיות טכנולוגיה שמקימות פה מרכזי מחקר ופיתוח, בחדשנות הישראלית ובחוצפה היזמית שמצליחה לסגור עסקאות ענק? מה מכל אלה מגיע חזרה אלינו, האזרחים, שאפילו במסגרת הכי בסיסית של הנגשת מידע חיוני לציבור באמצעות אתר אינטרנט - צריכים להתמודד עם דפי שגיאה ותקלות? ומה זה אומר לגבי מיזמים טכנולוגיים בקנה מידה משמעותי יותר שנמצאים בטיפול ממשלתי?

     

     

    עו"ד יהונתן קלינגר, ממובילי המאבק במאגר הביומטרי, מיהר להזכיר בחשבון הטוויטר שלו: "משרד הפנים הוא אותו המשרד שאחראי לפקח על המאגר הביומטרי. אם משרד הפנים לא מצליח להרים אתר שמתפקד כדרך שבה האזרחים מצליחים לקבל מידע על המימוש של זכויותיהם הדמוקרטיות, תאמינו שזה גם יעבוד ככה כשהוא צריך להרים מערכת מחשוב לא שקופה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים