שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תפסיקו להגיד לילדים - "מה שיוצא אני מרוצה"
    מגיל צעיר הורים אומרים לילדים שיהיו מרוצים ממה שהם מקבלים אבל האם אתם מרוצים מכל בחירה? כדאי להכיר באכזבה של הילדים ולאפשר להם להגיב בדרכם, גם אם נראה לכם שהתגובה שלהם מיותרת ומוגזמת

    הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימו. רובנו החזקנו בתקווה לנבחר/ת ציבור מסוימ/ת ברשות המקומית - כאלו שייצגו את האג'נדה שלנו, שיקדמו נושאים הקרובים ללבנו, שנרגיש שהם בעדנו. חלקנו, מכורח המציאות, התאכזבנו מהתוצאה. אז מה שיוצא אני מרוצה?

     

    מגיל צעיר אני שומעת הורים אומרים לילדות ולילדים שלהם את המשפט - "מה שיוצא אני מרוצה". זה יכול להיות לגבי הפרס שקיבלו ביום הולדת מתוך המבחר המוצע, כשזה לא היה הפרס שייחלו לו, זה יכול להיות כשמקבלים פרוסת עוגה קטנה יחסית מתוך עוגת יום ההולדת, או ביחס לכל דבר שמאכזב את הילד או הילדה לעומת מה שקיוו לו.

     

    אל תתעלמו מהתגובה של הילדים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אל תתעלמו מהתגובה של הילדים(צילום: shutterstock)

    למה דומה הדבר? נניח שבארגון שלכם מחלקים בונוסים סוף שנה ואיתרע מזלכם לקבל נתח יחסית קטן ואז עוד הבוס שלכם היה אומר לכם "עזבו שטויות, מה שיוצא אני מרוצה". איך הייתם מרגישים? הרי מבחינתכם חוויתם קיפוח, "נדפקתם" כמו שאומרים, ובמקום להכיר בכאב ובעלבון הכרוכים בזה, ובחוסר ההוגנות של המעסיק או של המצב, מבקשים מכם לקבל עליכם את הדין אבל עם חיוך.

     

    מעצבן, נכון? אז למה בכל זאת אנחנו נוקטים בטקטיקה הזו מול ילדינו? כי האלטרנטיבה לאמירה של משפט מתחרז על אוטומט ולהמשיך הלאה היא להכיר בכאב ובעלבון האמתיים של ילדיכם הכרוכים בסיטואציה. אל תשכחו שבשביל ילד או ילדה - לקבל את החתיכה הכי קטנה מעוגת יום ההולדת, יכול לכאוב באותו הרגע ממש כמו להפסיד את הקידום המיוחל שלך בעבודה לקולגה, או לקבל בונוס הכי קטן בלי שיש לזה הצדקה מבחינת ההישגים שלך.

     

    קראו עוד:

    ההורות מתישה? שיטה מהירה לשחרר כעסים

    "לכולם מרשים אופנוע - ורק לי אסור"

    הבייבסיטר נרדמה עם הנייד והילד יצא מהבית

     

    מה אפשר לעשות בכל זאת?

    כדאי לתת הכרה לרגשות של הילד או הילדה כדי שידעו שמבינים אותם באמת. זה הרבה פעמים הדבר היחיד שגורם לנו לא לחוש לבד בעולם הזה. אם אמא אומרת לי שזה באמת מבאס לקבל את הפרס של החבל המנצנץ במקום הבלייד השווה שקיוויתי לו, ושהיא מבינה שזה נורא עצוב לי, אז אני יכולה להיות עצובה בלי רגשות אשם.

     

    לעזור לילדים להבין שמה שהם מרגישים הוא לגיטימי ומובן, וגם אם הם יבכו עכשיו כדי לפרוק את הכאב הזה החוצה, זה לא אומר שכואב להם יותר, אלא רק שהמציאות לפעמים מאכזבת ממש, אבל לפחות ההורים מבינים אותם ואפשר לבכות אם מתאכזבים.

     

    המציאות לפעמים מאכזבת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המציאות לפעמים מאכזבת(צילום: shutterstock)

    כדאי לברר מה הילדים רוצים כשהם בוכים, נסערים או נוהגים בחמת זעם. "מה היית רוצה שיקרה עכשיו?" אולי הם רוצים לכעוס או רוצים לשמוע שמה שקרה להם לא הוגן (והם אולי צודקים). אולי הם רוצים לנסות להשיג את המגיע להם.

     

    לפעמים גם חיפוש פתרון אופרטיבי הוא אפשרות סבירה. אולי נגמרה עוגת יום ההולדת אבל יש עוד עוגה מצוינת שאפשר לקחת ממנה חתיכה. "אולי קיבלת חבל ויולי קיבל בלייד, ושניכם מאוכזבים אז תוכלו להחליף ביניכם?" חשבו על כך- המשפט "מה שיוצא אני מרוצה" אינו מעודד חיפוש פתרון, שלעיתים הוא זמין ואפשרי בהחלט.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    לא תמיד בעין הסערה זה מתאפשר, אבל כשהילד נרגע קצת אפשר לתת לו זווית רחבה יותר כדי שיבין שמה שקרה לו - מאכזב ככל שיהיה - קורה לכולם בנקודת זמן זו או אחרת.

     

    "זוכר שיובל בא אלינו ורצה ארטיק כי אתה ויונתן אכלתם אבל כבר נגמר ולא היה לנו לתת לו? הוא בטח הרגיש ממש דומה למה שאתה מרגיש עכשיו. וזה באמת לא נעים". כלומר, מה שקרה לך, קורה גם לאחרים, והרגש שלך כל כך לגיטימי שכולם חווים אותו בנקודת זמן זו או אחרת.

     

    הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תנו לילדים את התחושה שאתם מבינים אותם
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים