שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הישראלים הבכירים בפייסבוק מדברים: "עובדים קשה כדי לבנות מחדש את האמון שהופר"
    הפגשנו את הישראלים הכי בכירים בפייסבוק לראיון משותף במרכז המו"פ שלה בתל אביב, שחוגג 5 שנים להקמתו. הם מדברים על הקריירה שהחלה "בחדר במשרד של הדוד", משיבים אש למנכ"ל רשות החדשנות שלא רוצה כאן עוד מרכזים כאלה ומספרים על ההתמודדות עם השערוריות שבהן מעורבת הרשת החברתית

    מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בישראל - 5 קומות בבניין חדש במתחם שרונה בתל אביב - מצוייד בכל הטוב שיש להיי-טק להציע, כולל ריהוט מפנק, חדר מוזיקה וחדר יצירה, חדרי פעילויות וחוגים, חדרי תפילה ומטבחים. המון מטבחים. עמדות העבודה במרכז, החוגג בימים אלה 5 שנים לקיומו, הן בסגנון "אופן־ספייס", אבל בולטות לעין העמדות הרבות הבלתי מאויישות — רמז עבה לתוכניות להרחיב את המרכז ולגייס לחברה עוד ועוד כישרונות תוצרת הארץ.

     

    סיבה למסיבה? מתברר, שבדיוק בזמן שעסקו בפייסבוק במעבר למתחם שרונה בתל אביב (אל דאגה, המשרדים ברוטשילד עדיין עומדים יציבים, וממוקדים עכשיו רק בצד העסקי), הצהיר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, כי ישראל ממש לא זקוקה יותר למרכזי פיתוח נוספים של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות.

     

    פייסבוק ישראל (צילום: יובל חן)
    מימין ובכיוון השעון: ג'ואי שמחון, גיא רוזן, רואי טיגר וחאווייר אוליבן(צילום: יובל חן)

     

    נעלבתם?

    "האמת שהופתעתי כשקראתי את דבריו של אהרון אהרון", אומר ג'ואי שמחון, מנהל המרכז. "היו לו שני טיעונים עיקריים: הראשון - גניבת

    כישרונות מישראל. למען האמת אני לא מבין את השימוש במילה 'גניבה' כאן. עובדים הם לא רכוש של החברה. אנחנו פועלים בשוק מאוד תחרותי וחופשי. תמיד זה היה ככה, ואני לא רואה דרך אחרת שבה התעשייה המקומית הייתה צומחת בכזו מהירות ועוצמה. "הטיעון השני התייחס להוספת ערך לתעשייה המקומית. דווקא כאשר חברות כל כך גדולות ומצליחות הופכות לחלק מההיי-טק המקומי — זה ערך גדול מאוד. עובדים מגיעים לפייסבוק, מקבלים ניסיון חשוב ומחזירים אותו בחזרה לתעשייה. אף אחד הרי לא מתכוון לצאת לפנסיה בפייסבוק - או בכל חברה אחרת לצורך העניין".

     

    הצרות של פייסבוק ()

     

    מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בישראל הוא אחד משניים בלבד של החברה (השני בלונדון), שפועלים מחוץ לארה"ב. הוא התבסס על רכישת אונאבו (Onavo) הישראלית, סטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לדחיסת נתונים - אותה טכנולוגיה המאפשרת כיום למשתמשים בעולם השלישי, שנמצאים באזורים עם רשתות סלולריות מוגבלות ומחזיקים בידיהם טלפונים "טיפשים", להתחבר בכל זאת לפייסבוק בגרסה קלה (Lite) של האפליקציה. את אונאבו ייסדו גיא רוזן ורואי טיגר, שטיפסו מאז לעמדות בכירות בפייסבוק העולמית: רוזן הוא סגן נשיא מוצר המוביל את תחום הבטיחות והאבטחה בפייסבוק, ואילו טיגר הוא מנהל הנדסה שמוביל מוצרי עשייה חברתית בפייסבוק.

     

    פייסבוק ישראל (צילום: יובל חן)
    המשרדים החדשים בשרונה(צילום: יובל חן)

     

    "המסע של פייסבוק בישראל התחיל בשנת 2011", נזכר חאווייר אוליבן, סגן נשיא הממונה על צמיחה בפייסבוק ועל חטיבת המוצרים המרכזית שהגיע גם הוא לחגיגות. "אז ביצענו את הרכישה הראשונה שלנו כאן עם 'סנאפטו', שפיתחה טכנולוגיה מדהימה המאפשרת לאפליקציות לפעול גם על בסיס טלפונים 'טיפשים'. אז רכשנו את החברה אבל העברנו את הצוות לארה"ב, כי עוד לא היינו מוכנים ליצור חממה טכנולוגית של פייסבוק מחוץ לארה"ב. שנתיים מאוחר יותר, דרך קשרים מהצוות של סנאפטו, הכרתי את רואי ואת גיא והתחלנו לעבוד יחד".

     

    העבודה המשותפת הובילה לאחת הרכישות המתוקשרות בארץ. "אחרי הרכישה, בתקשורת תיארו אותנו כסוג של גיבורים בגלל שהצלחנו לנהל מו"מ קשוח עם פייסבוק כדי להקים את המשרד בתל אביב. אבל האמת היא, שהחבר'ה בפייסבוק כבר רצו נוכחות בישראל. הם היו מוכנים, וידעו שיש הרבה מאוד כישרון בשוק הישראלי", אומר רוזן, "וזה היה תזמון טוב בשבילנו". 5 שנים מאוחר יותר, הגרעין הקשה של אונאבו מוביל את המו"פ הישראלי של פייסבוק, שהתפתח מסטארט-אפ של 20 עובדים בסך הכל, למרכז טכנולוגי מוביל, עם יותר מ-200 עובדים.

     

    פייסבוק ישראל (צילום: יובל חן)
    מטבחים ועוד מטבחים. המשרדים החדשים בתל אביב(צילום: יובל חן)

     

    "התחלנו מחדר אחד שעמד לרשותנו במשרד של דוד שלי", אומר טיגר, "ולראות היום את כל מה שיצרנו בישראל, ואת ההשקעה של החברה בגיוס עובדים צעירים ובשילוב נשים ומיעוטים, זה ממלא אותי בגאווה. לחשוב על המסע שעברנו מהסלון ההוא ועד לסלון מהסוג הזה", הוא צוחק ומצביע על האולם רחב הידיים שבו אנחנו משוחחים, הממוקם במשרדים החדשים, שפזורים בו מסכי טלוויזיה המחוברים לאוקולוס, משקפי המציאות המדומה של פייסבוק.

     

    יש גם מטבח כשר

    למרות הנוסטלגיה, קשה להגיד שהארבעה מפריזים בחשיבות המו"פ הישראלי של פייסבוק עבור הענקית עצמה. במרכז בארץ עובדים על מוצרים ופרויקטים שאמורים להריץ את פייסבוק קדימה, בעיקר בשווקים מתפתחים. המוצר המרכזי הוא אפליקציית "פייסבוק לייט" שלה, שבה משתמשים כיום יותר מ-200 מיליון איש ברחבי העולם ותושק בימים הקרובים לראשונה גם בגרסת iOS. אבל יש גם פרויקטים של חיבור אזורים נחשלים לרשתות סלולר ואינטרנט, וחינוך לשימוש ברשת במקומות שבהם החיבור הוא עדיין לא מובן מאליו.

     

    באשר ל"פייסבוק לייט", אוליבן מדגיש כי, "המרכז התל אביבי הוא אחד היחידים מחוץ למנלו פארק (המרכז העולמי של פייסבוק), שאחראי באופן מלא למוצר של פייסבוק, מקצה לקצה. כשנפגשנו עם החבר'ה האלה בפעם הראשונה, ההתאמה התרבותית שלהם לפייסבוק הייתה מושלמת. הם היו משופשפים, מכווני פתרונות, כל הזמן בתזוזה. זה חלק גדול ממה שהפך את המרכז הזה למוצלח כל כך".

     

    ובכל זאת, מה המחקר והפיתוח כאן נותן בחזרה לתעשייה המקומית?

    "יש הרבה תפיסות מוטעות בקשר למשרד הזה", אומר שמחון. "למשל, העובדה שעשרה אחוזים מהעובדים פה לא היו מגיעים לישראל בכלל, אלמלא ההזדמנות לעבוד בפייסבוק: הכוונה לישראלים שחזרו הביתה וליהודים שעשו עלייה. מעבר לכך, שליש מהעובדים שמצטרפים למשרד בכל שנה מגיעים אלינו ישירות אחרי סיום הלימודים. זה סוג הכישרון שחברות קטנות או בינוניות לא יכולות להדריך או להצמיח. אז הם מצטרפים לפייסבוק למשרות ברמת ג'וניור, ונותנים בכך דחיפה גדולה לקריירה שלהם.

     

    פייסבוק ישראל (צילום: יובל חן)
    "יש עוד הרבה עבודה באזורים של בטיחות ואבטחת מידע"(צילום: יובל חן)

     

    "והדבר האחרון: כמו שראית, יש לנו מטבח כשר פה. יש לנו קהילה הולכת וגדלה של עובדים המגיעים מרקעים שונים. אנחנו משקיעים הרבה משאבים כדי שזה יקרה. נוסעים לקיים ראיונות עבודה גם בחיפה ובבאר שבע, עובדים עם ארגונים המשלבים ערבים-ישראלים בתעשייה, או מקיימים האקתונים עבור מפתחים חרדים. כל הדברים האלה הם השקעות שאנחנו עושים בתעשייה המקומית, ובסופו של דבר זה משתלם לכל הצדדים".

     

    מה עושים עם הפרצות

    בישראל חוגגים, אבל פייסבוק העולמית עוברת שנה בעייתית בלשון המעטה, והצרות באות בצרורות, מפרשת "קיימברידג' אנליטיקה" ועד חשיפת ממדי המעורבות הזרה בבחירות בארה"ב.

     

    איך ממשיכים לצמוח כשיש לך כבר 2.2 מיליארד משתמשים וכשברקע גודש כזה של שערוריות?

    אוליבן: "באופן מעניין, האסטרטגיה לצמיחה לא ממש השתנתה. היא תמיד הייתה ממוקדת בלשבור מחסומים - מחסומי שפה, תשתיות או חיבור לרשת - כדי שלאנשים בכל מקום תהיה חוויה מצוינת עם המוצרים שלנו. החלק השני של האסטרטגיה היה ונשאר הבנה מעמיקה של מה הופך את החוויה שלנו למצוינת, ואנחנו בהחלט לוקחים ברצינות את כל הבעיות שאנחנו חווים. הייתה הפרה של אמון בינינו לבין המשתמשים, ואנחנו עובדים קשה מאוד כדי לבנות את האמון הזה מחדש".

     

    הטיפול בפרצת האבטחה האחרונה הוא בתחום האחריות שלך. יד על הלב, עשיתם מספיק בטיפול בה?

    רוזן: "יש עוד הרבה מה לעשות, בייחוד בעניין האבטחה. הדבר החשוב ביותר הוא לפעול מהר. אז במקרה של הפרצה האחרונה, ביום שלישי בערב גילינו את ההתקפה, ברביעי הודענו כבר לרשויות, ובחמישי בערב כבר התחלנו לעשות אתחול לחשבונות של כל המשתמשים שנפגעו. בשישי בבוקר ישבנו לחלוק את כל המידע שהיה ברשותנו, כי חשוב לנו מאוד להיות שקופים במקרים האלה, גם אם עדיין אין לנו כל הפרטים. בשבוע שעבר הסרנו יותר מ-80 חשבונות שהפיצו מידע מוטעה ופעלו מאיראן, וגם במקרה הזה פעלנו מאוד מהר מרגע שגילינו את זה".

     

    רוזן עסוק עד מעל לראש. תחת תחום אחריותו נופלים הפצה של פייק-ניוז, פרצות אבטחה, ניטור תוכן ומעורבות זרה במערכות בחירות ובאירועים פוליטיים. "פייסבוק עושה הרבה דברים טובים עבור משתמשיה ברחבי העולם", הוא אומר, "אבל בואו נהיה מציאותיים: יש גם דברים פחות טובים. בשנתיים האחרונות פייסבוק עושה מעבר פילוסופי מוחלט בדרך החשיבה והפעולה שלה. זו הסיבה שהשנה אנחנו מכפילים את צוותי הבטיחות והאבטחה שלנו ל-20 אלף. זה המוקד שלנו. אני לגמרי ממוקד בעבודה הזו.

     

    פייסבוק ישראל (צילום: יובל חן)
    תוכניות להתרחב. משרדי המו"פ של פייסבוק בתל אביב(צילום: יובל חן)

     

    "אנשים מדברים על המעבר הגדול שפייסבוק עשתה לפני 5-6 שנים, כשעברה להיות חברה שלוקחת בחשבון את עולם הסלולר. זה היה שינוי מוחלט באופן הפעולה הכי בסיסי שלה, ומה שקורה בשנה האחרונה הוא שינוי אפילו יותר גדול. זה קשה, כי בצד השני יש תמיד מי שרוצים לנצל לרעה את המערכות שלנו. לכן בכל התחומים האלה של אבטחה ובטיחות, העניין הוא להיות פרו-אקטיביים. בסופו של יום יש לנו אחריות כלפי יותר מ-2 מיליארד אנשים".

     

    גם אתם מייסדים ש'נרכשו' על ידי פייסבוק. אתם מצליחים להתחבר לגל הנטישות של מייסדים שעוזבים עכשיו את החברה?

    רוזן: "באופן כללי אני חושב שזה נדיר שמייסדים יישארו תקופה ארוכה בחברה אחרי רכישתה. כשפייסבוק רכשה אותנו, לא ציפינו להישאר כל כך הרבה זמן. והנה, אנחנו 5 שנים אחרי, וכמו שאת רואה, אני מאוד עסוק", הוא צוחק. "מהזווית שלי, הסיפורים שיצאו לתקשורת הם קצת מנופחים. בפייסבוק יש תרבות של פתיחות ומארק נותן המון מרווח לכל המייסדים וגם לההנהגה הבכירה - לבנות ולהגשים. בוודאי באזורים שבהם אני נמצא, של בטיחות ואבטחת מידע, זו הזדמנות מדהימה ויש לי עוד הרבה לתת".

     

    טיגר: "כשהצטרפנו לפייסבוק לפני 5 שנים, ראינו אותה כחברה בעלת ה-DNA הכי קרוב לסטארט-אפ שאפשר לחלום עליו בסדר גודל כזה. פייסבוק הצליחה לשמר את ה-DNA הזה עד היום. יש כאן תרבות ארגונית של סטארט-אפ, ואפשר לראות את זה בפרויקטים השונים, שמתחילים לצמוח מלמטה כשניתנת לעובדים האוטונומיה לעשות את מה שהם אוהבים. באופן אישי, אני עובד על מוצרים שקשורים בעשייה חברתית. כשהתחיל הסיפור בארה"ב עם משפחות המהגרים שהופרדו בגבול עם מקסיקו, קבוצה של אנשים השתמשה בכלי גיוס הכספים של פייסבוק כדי לגייס 1,500 דולר לסיוע משפטי עבור המשפחות. זה היה הסכום ההתחלתי שלהם. בתוך 4 ימים הם גייסו כמעט 20 מיליון דולר. זה הכוח שיש לפייסבוק, והסיפורים שיוצאים מהמוצרים האלה על בסיס שבועי הם מה שגורם לי לקום כל יום בבוקר ולעשות את הכי טוב שלי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים