מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר הורשע בדין משמעתי בניגוד עניינים
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את בנצי ליברמן בכך שפעל במהלך תפקידו תוך ניגוד עניינים וקידם אינטרסים של חבר. ליברמן: "חקירה פלילית שנפתחה ברעש גדול הסתיימה בקול ענות חלושה, גם בית הדין קבע שאין במעשיי סטיה מן השורה"
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את בנצי ליברמן, לשעבר ראש מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י, רשות מקרקעי ישראל), בכך שפעל תוך ניגוד עניינים וקידם אינטרסים של חברו הקרוב, הח"כ לשעבר נחום לנגנטל. לפני שלוש שנים נחקר ליברמן בחשד שניצל את מעמדו לקידום עסקאות בלוד של חברת קרדן, שבה הועסק בעבר, והמשטרה אף הודיעה אז כי יש תשתית ראייתית להעמידו לדין.
ליברמן הורשע בשני אישומים: האחד, פעולותיו של בפרויקט רמת אלישיב בלוד. בית הדין טען כי ליברמן פעל תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים, בכך שסייע לחברו הקרוב, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל, לקדם פרויקט לבניית מאות דירות בשכונת רמת אלישיב, שאותו קידמו במשותף חברת קרדן, שבה הועסק ליברמן כיועץ לפני מינויו למינהל מקרקעי ישראל, וכן לנגנטל עצמו. בהסדר ניגוד העניינים שעליו חתם התחייב ליברמן שלא יעסוק בכל עניין הנוגע הן לחברת קרדן והן לפרויקט הספציפי בלוד.
מהכרעת הדין עולה כי במהלך שנת 2013 נקט ליברמן בשורה של פעולות על מנת לקדם במהירות את העברת הזכויות שנדרשה ליזמים לצורך בניית השלב הרביעי בפרויקט. בין היתר פנה ליברמן למנהל מחוז מרכז באותה עת, עדיאל שמרון (מנהל רמ"י כיום) וביקש שיפעל לזירוז הטיפול בפרויקט. לאחר שהתעוררו קשיים משפטיים בנוגע להעברת הזכויות, המשיך ליברמן בפניות לשמרון בנושא, ולבסוף אף כינס ישיבה במשרדו בנוכחות לנגנטל, היזמים, והיועץ המשפטי של רמ"י באותה עת, ינקי קוינט (כיום מנהל רשות החברות).
"על אף האמור בהסדר למניעת ניגוד העניינים ולמרות ניגוד העניינים שבו היה מצוי הנאשם ביחס לפרויקט וביחס ללנגנטל, פעל הנאשם בעניין הפרויקט בנוגע לבקשת אישורה של רשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות בשלב האחרון בפרויקט", נכתב.
על פי האישום השני שבו הורשע, נמצא שליברמן פעל בניגוד עניינים בסדרה של פעולות ביחס לחברה קדישא, בסוגיה הקשורה לקרקעות ברמת אביב אשר בבעלותה. ליברמן השתתף במשא ומתן בין חברה קדישא לבין רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, בזמן שעו"ד לנגנטל, חברו הקרוב, ייצג את חברה קדישא.
נגד ליברמן נפתחה בתחילת 2014 חקירת משטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, ובתחילת 2015 הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות של הפרת אמונים. בנוסף הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את עו"ד לנגנטל. ואולם, היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, החליט לסגור את התיק ולהסתפק בקיום הליך משמעתי בלבד.
למרות החקירה שהתנהלה נגד ליברמן, נמנע אורי אריאל, שהיה באותה עת שר השיכון הממונה על רמ"י, מלפטר או להשעות אותו, וליברמן המשיך להחזיק בתפקיד כשנה נוספת עם אישורי מחלה וניצול ימי מחלה וחופשה, עד שהתפטר מהתפקיד באפריל 2016. בית הדין הפריך את טענתו של ליברמן שלא היה מודע לפרטי הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם, וטען שמדובר בטענה מופרכת.
הטיעונים לעונש יישמעו בחודש דצמבר. מכיוון שליברמן כבר אינו עובד מדינה, הוא לא צפוי לצעדי משמעת משמעותיים, מלבד אולי נזיפה חמורה.
בנצי ליברמן מסר בתגובה: "ההר הוליד עכבר, חקירה פלילית שנפתחה ברעש גדול הסתיימה בקול ענות חלושה של הליך משמעתי בבית הדין של נציבות שירות המדינה. לטעמי, גם ההחלטה של בית הדין המשמעתי שגויה ובכל מקרה גם בית הדין קבע שאין במעשיי סטיה מן השורה, היינו שההחלטה התקבלה באופן לא ענייני. אין בדעתי להוסיף ולדרוש בחקירת סרק וטענות מופרכות. הפרשה מאחורי וטוב לי בעניינים בהם אני עוסק כיום".
לפנייה לכתב/ת 
