שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עניים וערבים מצביעים יותר: פילוח ההצבעה בבחירות
    המספרים שמאחורי הבחירות המקומיות: במגזר הערבי והדרוזי שיעור הצבעה גבוה בכמעט 30%, ככל שהרשות קטנה יותר אחוזי ההצבעה גבוהים יותר - וגם בצפון ובדרום הולכים יותר לקלפי. ניתוח הנתונים

     

     

    תוצאות רשמיות ומלאות עדיין אין, אבל מפילוח שיעורי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ביום שלישי האחרון עולים כי כמה ממצאים מעניינים. מהנתונים שפרסם משרד הפנים עולה כי ערבים ודרוזים מצביעים בשיעורים גבוהים בהרבה מיהודים, עניים מצביעים יותר מעשירים, תושבי רשויות קטנות בוחרים בשיעורים גבוהים יותר מתושבי רשויות גדולות ואחוזי ההצבעה של תושבי הפריפריה גבוהים מאלו של תושבי המרכז.

     

    בכל עיר, בכל מועצה: התוצאות

     

    על פי הנתונים, שחלקם עדיין לא סופיים כי אינם כוללים את ספירת קולות המצביעים במעטפות הכפולות (כוחות הביטחון, אסירים ואנשים המוגבלים בניידות), בבחירות הללו הצביעו כ-3 מיליון ו-840 אלף איש. שיעור ההצבעה הארצי בבחירות עומד על 58%, עלייה של 7% מהבחירות הקודמות לפני חמש שנים.

     

    חגיגיות הניצחון של מרלי (צילום: זהר שחר)
    חגיגיות הניצחון אחרי המהפך בנהריה. מחוז הצפון מוביל בשיעור ההצבעה(צילום: זהר שחר)

     חוזי הצבעה לפי מגזרים בחירות לרשויות (משרד הפנים)

    אחוזי הצבעה לפי המדד החברתי-כלכלי (משרד הפנים)

    אחוזי הצבעה לפי מחוזות (משרד הפנים)

    מהנתונים עולה כי במגזר הערבי והדרוזי היה שיעור הצבעה של 84% לעומת 55% במגזר היהודי. מדובר בתופעה מוכרת שחוזרת על עצמה בבחירות לרשויות המקומיות. ממחקרים שונים עלה כי הפוליטיקה המקומית חשובה בעיני הערבים, מכיוון שהם שהם רואים בה את המסגרת הארגונית והאפיק הכמעט בלעדי להתפתחותם הפוליטית, החברתית והכלכלית. יוצאי דופן הם הערבים במזרח ירושלים, שאינם אזרחי ישראל אלא תושבי קבע ולכן זכאים להצביע רק בבחירות המקומיות אך לא לכנסת - וברובם מחרימים באופן קבוע את הבחירות לעירייה, וכך עשו גם הפעם.

     

    ממצא מובהק נוסף שעולה מהנתונים הוא שככל שהמצב הסוציו-אקונומי של הרשות המקומית נמוך יותר כך שיעורי ההצבעה בה גבוהים יותר. כך, בעוד שברשויות שדירוגן במדד החברתי-כלכלי הוא בין 1 ל-3 שיעור ההצבעה עמד על כ-64%, ברשויות בדירוג 4 עד 6 היו 57.5% הצבעה וברשויות העשירות, שדירוגן הוא 7 עד 10, שיעור ההצבעה עמד על 55% בלבד.

     

    נתון מובהק נוסף הוא שככל שהרשות קטנה יותר כך שיעורי ההצבעה בה גבוהים יותר. ההסבר לכך הוא שברשויות הקטנות יותר לכל קול יש השפעה גדולה יותר ולכן לתושביהן יש מוטיבציה רבה יותר להצביע. כך, ברשויות שבהן יש עד 30 אלף תושבים, היו 73% הצבעה, ברשויות שבהן בין 30 ל-60 אלף תושבים היו 65% הצבעה, ברשויות שבהן בין 60 ל-100 אלף תושבים היו 61% הצבעה, ברשויות שבהן בין 100 ל-200 אלף תושבים היו 52% הצבעה, וברשויות הגדולות ביותר, שבהן יותר מ-200 אלף תושבים - שיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר והם עומדים על 48% בלבד.

     





    אחוזי הצבעה לפי גודל רשות (משרד הפנים)

    אחוזי הצבעה לפי מעמד מוניציפלי (משרד הפנים)

    באותו אופן ניתן לראות שלמועצות מצביעים יותר מאשר לעיריות. כך, למועצות מקומיות שיעורי ההצבעה עמדו על 77%, למועצות אזוריות על 66% ולערים על 54%. נתון דומה מראה שיש התאמה מסוימת, אם כי לא מלאה, בין רמת הפריפריאליות של הרשות לבין שיעורי ההצבעה. במילים אחרות: בצפון ובדרום אחוזי ההצבעה גבוהים יותר.

     

    במחוז הצפון שיעורי ההצבעה היו הגבוהים ביותר ועמדו על 73%. ביהודה ושומרון שיעורי ההצבעה היו כ-70%, במחוז הדרום 62%, במחוז מרכז 59%, במחוז חיפה 57%, במחוז תל אביב 49% ובמחוז ירושלים שיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר, גם בשל העובדה שהערבים במזרח ירושלים מחרימים ברובם את הבחירות, ועמדו על 43.5%.

     

    לצד זאת, יש לזכור שהנתונים - שכולם התקבלו כאמור ממשרד הפנים - חופפים לעתים. כך למשל במחוז הצפון שיעורי ההצבעה הם הגבוהים ביותר, גם בשל שיעורם הגבוה במחוז של יישובים ערבים ודרוזים. אותם יישובים הם גם קטנים יחסית ולרוב גם חלשים, ונמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי.


    פורסם לראשונה 03/11/2018 23:10

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים