שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קלייר פוי מורידה את הכתר: "מלמדים נשים שהן טועות"
    כוכבת "הכתר", קלייר פוי, מחליפה את השמלות המלכותיות בבגדי עור ונכנסת לנעליה של ליסבת סלנדר ב"הנערה ברשת העכביש". בריאיון ל-ynet היא מדברת על הדמות שנקמה בגברים טורפים לפני עידן MeToo, וקובעת: "ליסבת לא הייתה עושה כלום להארווי ויינשטיין"

    2018 הייתה השנה של קלייר פוי. השחקנית הבריטית בת ה-34 זכתה באמי על תפקידה כמלכה אליזבת' בדרמה "הכתר" של נטפליקס, וגם כיכבה באחד הסרטים המדוברים של השנה האחרונה שוודאי יחזיר אותה לשטיח האדום - בסרטו של דמיאן שאזל, "האדם הראשון", היא גילמה את אשתו של האסטרונאוט ניל ארמסטרונג. עתה היא עוטה על עצמה תפקיד נוסף, בתור ליסבת סלאנדר - ההאקרית הקשוחה מסדרת ספרי המילניום בסרט "הנערה ברשת העכביש".

     

    רגע, לא היה כבר סרט כזה? ובכן כן, אפילו כמה. מלבד טרילוגיית הסרטים השוודית המומלצת בכיכובם של נומי רפייס ומיקל ניקוויסט, בשנת 2011 יצא סרטו של דיוויד פינצ'ר "הנערה עם קעקוע דרקון" בכיכובם של רוני מארה ודניאל קרייג. על אף הפופלריות של הספרים, הסרט לא הביא מספיק קהל וגם לא זכה להערכה ביקורתית, ואולפני סוני השהו את הפקתו של הסרט השני בסדרה. במקום זאת, הם קפצו היישר לספר הרביעי שכתב דיוויד לגרקרנץ לאחר מותו של סטיג לרסון (שכתב את שלושת הספרים הראשונים בסדרה). כדי למנוע קישורים לסרט הקודם, הוחלט כי הבמאי והשחקנים יוחלפו - פינצ'ר הוחלף בפדה אלווארז (במאי המותחן "לא תנשום"), קרייג בסבריר גודנסון השוודי ("בורג נגד מקנרו"), ואת מארה החליפה קלייר פוי.

     

    מדובר בליהוק מפתיע שיצר כמה כותרות. כשפוי לוהקה לתפקיד היא הייתה מוכרת בעיקר כמלכה אליזבת' בסדרת הדרמה "הכתר" ולפני כן היא עשתה כמה תפקידים בסרטי דרמה קטנים. על הנייר אין קשר בינה לבין ליסבת הקשוחה והמקועקעת, לוחמת הצדק, שמענה גברים שלא שילמו על מעשיהם הנלוזים. "זה נכון שמבחוץ המלכה אליזבת' וליסבת שונות מאוד - גם אסתטית וגם אנושית. אבל המלכה אליזבת' רחוקה ממני באותה המידה - כך שמבחינתי אני איפשהו באמצע", אומרת פוי בריאיון ל-ynet לרגל יציאת הסרט לאקרנים (החל מיום חמישי בבתי הקולנוע).

     

    קלייר פוי (צילום: AFP)
    קלייר פוי זוכה באמי על "הכתר" (צילום: AFP)
     

    בחרת את התפקיד כדי להתרחק מהתפקיד של "הכתר"?

    "לצערי הדברים לא כל כך עובדים ככה כשאת שחקנית. זה לא שמציעים לך מלא תפקידים ואת צריכה לבחור. כשזה מולי - אני פשוט יודעת אם אני רוצה לעשות את זה או לא".

     

    אז איך נכנסים לתפקיד שגילמו שתי שחקניות בהצלחה ונמנעים מההשוואה המתבקשת? פשוט מאוד, לא חושבים על זה. "ברור שיש ציפיות כי שיחקו את התפקיד יפה מאוד בעבר, אבל זה גם היה האתגר - פדה (הבמאי) אמר לי 'בואי נהיה אמיצים'". ובאמת אין לה דאגות או חרטות בנוגע לתפקיד, "כבר עשיתי את זה, אז מה אני יכולה לעשות בעניין? חוץ מזה שאני די קשה עם עצמי וגם מעריצה את הספרים, אז אם הייתי מרגישה שלא טיפלתי בדמות כמו שצריך הייתי מאוד מודאגת. אבל המצפון שלי נקי. יש לי כבוד, אהבה והבנה, לא רק לעבודות הקודמות אלא גם לדמות עצמה, כך שאני מרגישה בסדר וישנה טוב בלילות".

     

    מתוך
    מתוך "הנערה ברשת העכביש"
     

    זה לא רק הציפיות מליסבת סלנדר, זה גם הציפיות ממך כי עכשיו מכירים אותך.

    "אני בת 34 ורק לאחרונה התפרסמתי. אני עובדת כבר עשור ותמיד עבדתי בשביל עצמי, כך שהאחריות היחידה שלי הייתה להרגיש דברים ולגלם אותם. אז קשה לי להתחיל לחשוב על אנשים אחרים ועל זה שלבחירות שלי יש אחריות. החלטתי לא לחשוב על זה וכל מה שאני יכולה לעשות זה לעבוד עם האינסטינקטים שלי. העניין הזה של להיות מפורסמת הוא קונספט חדש עבורי שאני עדיין לומדת אותו".

     

    למי שלא מכיר את סדרת הספרים, במרכז העלילה עומד העיתונאי מיכאל בלומקוויסט, בעליהם של מגזין מילניום, כתב עת כלכלי שנלחם בשחיתות. בספר הראשון הוא נשכר לגלות לאן נעלמה נערה צעירה לפני 40 שנה. כך הוא פוגש את ליסבת, האקרית קשוחה, ויחד הם יוצאים לחקור את היעלמות הצעירה. בספרי ההמשך הם ממשיכים לחקור יחד מקרים של חוסר צדק. בהדרגה ליסבת לוקחת את החוק לידיים שלה, וללא רחמים נוקמת במי שפגעו באחרים ולא נענשו על כך. בספר הרביעי, ליסבת חוזרת לעבר שלה כדי להבין טוב יותר את עצמה ואת מניעיה.

     

    מה למדת על עצמך דרך התפקיד?

    "זו דמות שדוחפת אותך לכיוון מסוכן ולא נוח, אבל זה הוביל אותי לחקור את הצד הזה בעצמי וגם באנשים סביבי. מבחוץ היא נראית קשוחה ובשליטה, אבל מבפנים היא בלאגן מוחלט, והסרט הזה מדגיש את זה - שהיא חייבת לחזור אחורה. אני אימא לילדה, אז את לא יכולה שלא להסתכל גם על עצמך. ויש הרבה זעם שהיא לימדה אותי להוציא החוצה - היא לא חייבת להיות מנומסת, וכאישה צעירה זה משהו שמלמדים אותך. זה די מדהים להיות בנעליים של מישהי שלא רוצה להיות משהו אחר מלבד עצמה, נגיד אם היא הייתה יושבת פה היא הייתה מרואיינת נוראית".

     

    פוי היא לא מרואיינת נוראית, אבל היא בהחלט זהירה. אי אפשר להתעלם מכך שהסרט מתאים בדיוק לעידן ה-MeToo, כשנשים אוזרות אומץ להתלונן נגד הגברים שפגעו בהם, והגברים משלמים על כך. אף שהיא הקדימה את זמנה, ליסבת היא מעין מלאך נוקם של התנועה, כשלא פעם המטרה שלה היא גברים שפגעו מינית בנשים אחרות (וגם בה).

    קלייר פוי ב
    קלייר פוי ב"הנערה ברשת העכביש" וב"הכתר"
      

    אבל פוי מרחיקה את עצמה מהנושא וכשהיא נשאלת מה ליסבת הנקמנית הייתה עושה להארווי ויינשטיין, היא מתחמקת באלגנטיות. "היא לא הייתה מתמודדת איתו בשום דרך. כשהיא רואה גברים שעשו עוול לנשים ושלא נעשה עימם צדק, היא פוגעת בהם במקום שהכי כואב להם - זה לא חייב להיות פיזי, היא יכולה לקחת את הכסף שלהם או ממש להביך אותם. במקרה הזה אני מקווה שהצדק יעשה את הדבר הנכון".

      

    לספרים ולסרט יש משמעות גדולה יותר בעידן הנוכחי.

    "בעיניי ליסבת מייצגת משהו שכולם ידעו שקורה, זה לא באמת משהו חדש או הקשר חברתי, זה פשוט שעכשיו מדברים על זה".  

     

    בחודש אפריל האחרון דווח שפוי תקבל תשלום רטרואקטיבי על תפקידה ב"הכתר", שישתווה לשכרו של מאט סמית שגילם את הנסיך פיליפ והרוויח יותר ממנה. האם היא למדה משהו מהחוויה הזאת לגבי היותה אישה בהוליווד? כן, אבל דווקא מזווית אחרת ומפתיעה: "זה היה דיווח, אני מעולם לא אמרתי שקיבלתי תשלום רטרואקטיבי אז זו לא לגמרי עובדה נכונה. זה קרה במקביל להרבה דיווחים על פערים בשכר בכל התעשיות, גם במוזיקה וגם בעיתונות. מבחינתי זה היה מקום מאוד לא נוח להיות בו, אז החלטתי לא להגיב ולמשוך את עצמי מהסיפור הזה ואני עדיין לומדת ממנו".

     

    לא רק מלכות ונשים נקמניות, בסרט "האדם הראשון" היא גילמה את אשתו של ניל ארמסטרונג, ג'נט, לצדו של ריאן גוסלינג. "זה היה חלום, לא רק לעבוד עם ריאן ועם דמיאן, שאני חושבת שהוא גאון, אלא גם לגלם את ג'נט ארמסטרונג. ראיתי את הסיפור שלה ברמה האנושית ובלי תחפושות. המציאות והסיכון שכולם לקחו שם, זה היה יפה ואהבתי את זה".  

     

    מתוך
    לא היו צחוקים על הסט. קלייר פוי ב"האדם הראשון"

     

    אבל גם אם מדובר בשלושה תפקידים שונים, לכולם יש מכנה משותף - פוי מגלמת נשים שלא מפחדות לעמוד על שלהן ולא פעם יוצאות נגד הגברים שסביבן - אם מדובר במלכה בשנות ה-50 שמתווכחת עם צ'רצ'יל; ברעיה הצעירה בשנות ה-60 שדורשת תשובות מבכירים בנאס"א; או בהאקרית הלוחמנית והפגועה בימינו. "זה לא קל, את חייבת להאמין בכך שאת צודקת", היא מתייחסת לעניין ומרחיבה, "מלמדים את הגברים שהם צודקים ואת הנשים שהן טועות, אני חושבת שזה ישתנה בעתיד אבל זאת הגישה הרווחת. זה מאוד קשה להיות בעלת ביטחון ולהגיד, 'זה מה שאני מאמינה בו'".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים