שיאני השכר בחברות הממשלתיות ל-2017: מנכ"ל רפאל ונתב בנמל אשדוד
דו"ח השכר בחברות הממשלתיות: מנכ"ל החברה הביטחונית, האלוף (במיל') יואב הר אבן השתכר ב-2017 כמעט 100 אלף שקל ברוטו בחודש. הבא אחריו: נתב בנמל אשדוד עם כ-87 אלף שקל בחודש. השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עמד על כ-22 אלף שקל בחודש, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק
שיאן השכר בחברות הממשלתיות לשנת 2017 הוא מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל') יואב הר אבן שהרוויח בשנה זו 99,358 שקל ברוטו לחודש. כך עולה מדו"ח השכר וכוח האדם השנתי של רשות החברות הממשלתיות המתפרסם היום (ד').
מעט נשים וערבים, הרבה קרובי משפחה: דו"ח הייצוג בחברות הממשלתיות
שיאן השכר בחברות הממשלתיות ל-2016: עובד מוסך בנמל אשדוד
במקום השני ברשימת שיאני השכר ל- 2017, ניצב נתב בנמל אשדוד (תפקיד אותו ממלא רב חובל בדימוס) אשר הרוויח 86,815 שקל לחודש ואחריו ניצבים שלושה סמנכ"לים ברפאל אשר הרוויחו בין 82 ל-83 אלף שקל בחודש.
את השביעייה המובילה סוגרים טייס ניסוי (טייס המטיס כלי טיס חדשים על מנת לבחון אותם) בתעשייה האווירית שהרוויח 81,439 שקל לחודש, ומנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, שהשתכר 80,972 שקל לחודש.
יש לציין כי במסגרת מודל תגמול ותמרוץ למנהלים בכירים של רשות החברות, החברות רפאל, תש”ן ונמל אשדוד בלבד היו זכאיות לתשלום מענקים של עד 6.2 משכורות ב- 2017. מה שהשפיע על שכר הבכירים בחברות אלה. לפי מודל זה המענק המקסימלי האפשרי מותנה בחלוקת דיבידנד למדינה ועמידה ביעדי תשואה להון רב-שנתיים. לפי נתוני הרשות, ממוצע שכרם של מנכל"ים בחברות ציבוריות המופיעות במדד ת”א 35 גדול פי 6.3 מממוצע שכרם של המנכ”לים בחברות הממשלתיות העיקריות.
שכר הברוטו הממוצע בחברות הממשלתיות, שעמד ב- 2017 על 22,517 שקל צמח בעשור האחרון בכ-30%, לעומת שכר הברוטו הממוצע במשק שצמח בכ-24%. היחס בין השניים עמד על פי 2.29 ב-2017. אחד מהגורמים לפער זה הינו עוצמת העבודה המאורגנת בקרב החברות הממשלתיות, אשר שיעור ההתאגדות בהן גבוה פי 3 משיעור ההתאגדות במשק, והן מחזיקות במונופול במשק.
בכל החברות הממשלתיות שכר הברוטו הממוצע גבוה משכר הברוטו הממוצע במשק שעמד ב-2017 על 9,848 שקל. בחברות הנמל שכר הברוטו הממוצע גבוה פי 3 מהשכר הממוצע במשק. חברת נתיבי ישראל עלתה 4 מקומות בדירוג ביחס לשנת 2016 בעקבות מענקים ששולמו על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2017. לעומת זאת, לפי מחברי הדו"ח, חברת תש”ן ירדה ב-5 מקומות בדירוג ביחס לשנת 2016 כתוצאה מעזיבה של מספר בעלי תפקידים בכירים בחברה.
לפי נתוני הדו"ח, הוצאות השכר בתעשייה האווירית, חברת החשמל ורפאל יחד מהוות 75% מסך הוצאות השכר בכלל החברות הממשלתיות. הוצאות השכר בחברת החשמל עמדו על 6.927 מיליארד שקל ב-2017, כמעט 35% מסך הוצאות השכר של החברות הממשלתיות.
בחברות הנמל עלות השכר גבוהה מכל החברות הממשלתיות ואף גבוהה מהחברות הביטחוניות, המתמודדות עם תחרות בשווקים בינלאומיים ומתחרות על כוח אדם משכיל מקומי. עם זאת, בחברות הנמל ובחברת החשמל שיעור השכר הפנסיוני משכר הברוטו הוא הנמוך ביותר, וזאת עקב הסכמים היסטוריים ורכיבי שכר מותנים.
מחברי הדו"ח מציינים כי שיעור שכר פנסיוני נמוך, אשר אופייני במרבית החברות הממשלתיות, משפיע לרעה על גובה קצבת הפנסיה העתידית של עובד. וכי עובדה זו בין היתר מורידה את אטרקטיביות של תכניות הפרישה המוצעות לחלק מעובדי החברות כחלק מצעדי התייעלות.
גידול קטן במספר העובדים ב-2017 אך עדיין נמוך ביחס לאירופה
בחברות הממשלתיות, אשר שווי נכסיהן המשותף מגיע ל-205 מיליארד שקל, והכנסותיהן מסתכמות ב-68.8 מיליארד שקל הועסקו 52,906 עובדים ב-2017 אשר מהווים 1.48% בלבד מכלל העובדים במשק.
לפי נתוני הדו"ח, סך מחזור הפעילות בתעשיות הביטחוניות ובתשתיות אנרגיה ומים מהווה 75% מסך המחזור של החברות הממשלתיות. יחד עם תשתיות כבישים ורכבות מדובר ב-90% מסך המחזור של החברות הממשלתיות. עם זאת, בתעשיות הביטחוניות ותשתיות האנרגיה והמים מועסקים רק 70% מעובדי החברות הממשלתיות. לעומתן, במגזר הדואר מועסקים 11% מעובדי החברות הממשלתיות, אך הוא מהווה רק 2% מהמחזור של החברות הממשלתיות.
לפי הדו"ח, במהלך 2017 חל גידול של 0.4% בסך העובדים אשר נבע בעיקר מגידול במספר העובדים ברכבת ישראל ורפאל (856 עובדים). עם זאת, בין השנים 2013 - 2017 מצבת כוח האדם של החברות הממשלתיות ירדה ב-3.8% בסה"כ, כתוצאה מתהליכי התייעלות בחלק מהחברות.
מחברי הדו"ח מציינים כי ביחס למדינות אירופה, ישראל נמצאת בשליש התחתון בשיעור המועסקים בחברות הממשלתיות מסך המועסקים במשק, וכי כ-42% מכלל המועסקים בחברות הממשלתיות בישראל מועסקים בתעשיות ביטחוניות לעומת 9% בסקטור התעשייה בקרב חברות ממשלתיות במדינות ה- OECD. בנוסף, במדינות ה- OECD, החברות הפיננסיות מעסיקות 8% מסה”כ העובדים בחברות הממשלתיות והן בעלות השווי הגבוה ביותר (26% מסה”כ השווי של החברות הממשלתיות). בישראל החברות הממשלתיות הפיננסיות (אשרא, קנט, ענבל, קרנות ועוד) אינן מהוות חלק משמעותי מהפורטפוליו של החברות הממשלתיות.
לפנייה לכתב/ת 
