היועץ המשפטי של הכנסת: "בדמוקרטיה - 'נאמנות בתרבות' זה אוקסימורון"
עו"ד איל ינון הזהיר כי הצעת החוק של השרה מירי רגב לא תצלח את מבחני הביקורת החוקתית: "נאמנות למדינה לא אמורה להדריך אמן". המשנה ליועמ"ש דינה זילבר: "זה שיח פוצע. יש מי שנאמן ומי שבוגד?"
היועץ המשפטי לכנסת תוקף את חוק "נאמנות בתרבות". בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת החינוך, התרבות והספורט כהכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה אמר עו"ד איל ינון: "מבט מקרוב על פרטי התיקון ותפיסות היסוד המוצהרות שבבסיסו מגלה שטמונים בו קשיים חוקתיים ניכרים אשר להערכתי ספק אם יש ביכולתם לצלוח את מבחני הביקורת החוקתית".
התיקון לחוק התרבות והאמנות, שאותו הובילה השרה מירי רגב ועבר אתמול בקריאה ראשונה, אמור לשלול תקציבים מגופים נתמכים ש"חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. כך לדוגמה, יישלל תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון(צילום: יואב דודקביץ)
המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר(צילום: יאיר שגיא)
שרת התרבות והספורט מירי רגב (צילום: יואב דודקביץ')
עו"ד ינון הוסיף היום: "במדינה דמוקרטית המושג 'נאמנות בתרבות' הוא בגדר אוקסימורון. אמן ויוצר במדינה דמוקרטית אמור להיות נאמן לעצמו וליצירתו. שיקולים של נאמנות למדינה אינם אמורים להדריך אותו. אמנות במדינה דמוקרטית היא מטבעה מאתגרת, ביקורתית ובועטת, לא אחת חתרנית ופרובוקטיבית, ולעיתים אינה ערבה לאוזנו של הקונצנזוס שעליו היא מבקשת לערער".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, הוסיפה: "התיקון המוצע מעורר קשיים של ממש. החוק מקנה סמכויות גורפות עד כדי שלילת תקציבים, תוך כדי יצירת אפקט מצנן וצנזורה עצמית. תרבות היא דמיון חופשי, יופי, ריבוי קולות, אומץ, התרסה, כנות, ביטוי שאינו מתחנף ולא מתאים את עצמו למבחני התאמה שלטוניים.
"אנחנו משתנים והארץ שינתה את פניה. הימים מביאים לא רק חוקים חדשים אלא מילים חדשות – נאמנות, משילות ועוד. שיח חברתי ופוצע – האם יש מי שנאמן ויש גם מי שבוגד? הבו לנו עם ממושמע ומחונך שחשיבותו אחידה".
לפנייה לכתב/ת 
השרה מירי רגב
צילום: יואב דודקביץ'
מומלצים
