אחרי דיון סוער: חוק "הנאמנות בתרבות" עבר בקריאה ראשונה
לאחר דיון סוער במליאת הכנסת, אישרו חברי הכנסת את "חוק הנאמנות בתרבות" בקריאה ראשונה. במהלך הדיונים כינה ח"כ אורן חזן את ח"כ גילאון "חצי בן אדם", השרה רגב כינתה את יחימוביץ': "שקרנית וצבועה" והסבירה: "מה אתם רוצים? שישרפו את הדגל ואני אממן את זה?"
מליאת הכנסת דנה הערב (יום ב') בחוק "נאמנות בתרבות" שיזמה השרה מירי רגב בקריאה ראשונה. במהלך הצגת הצעת החוק על ידי השרה רגב, קראו חברות כנסת במחנה הציוני קריאות נגד שרת התרבות. הדיון הידרדר לקרב צעקות לאחר שח"כ אורן חזן כינה את ח"כ אילן גילאן "חצי בן אדם" ובתגובה תקף ח"כ חיליק בר את ח"כ מאיר כהן, שניהל את הדיון. אחרי הדיון הסוער, החוק עבר בקריאה ראשונה ברוב של 55 קולות בעד לעומת 44 מתנגדים. החוק יעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. ynet העביר את הדיון במליאה בשידור ישיר.
במהלך הדיון הסבירה רגב מדוע החוק חשוב: "החוק הזה מגדיר מחדש את גבולות הגזרה של האסור והמותר, הראוי והבזוי במוסדות התרבות שלנו שנתמכים מכספי הציבור. כן לחופש הביטוי, כן לביקורת, ביקורת נוקבת, לא להסתה נגד מדינת ישראל מתקציב ציבורי". במהלך נאומה של ח"כ שלי יחימוביץ' כינתה אותה השרה רגב: "שקרנית וצבועה". בתגובה אמרה לה ח"כ יחימוביץ': "תרגיעי באמת, קצת איפוק שרת התרבות, מה יש, מה קרה?". בסיכום הדיון התווכחה בקולי קולות השרה רגב עם חברי הכנסת מהאופוזיציה ואמרה: "מה אתם רוצים? שישרפו את הדגל ואני אממן את זה?".
במהלך הדיון פרצה מהומה במליאה כשבמהלכה כינה ח"כ אורן חזן (הליכוד) את ח"כ אילן גילאון (מרצ) "חצי בן אדם". ח"כ חזן אמר: "תפתח את האזניים אדוני היו"ר. הוא קרא לי גולם", ופנה לגילאון שנאם: "אין לך תרבות. מה זה הדבר הזה?".
בעקבות דבריו של חזן, ח"כ חיליק בר מהמחנה הציוני צרח על ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) שמנהל את הישיבה ואמר: "על הבהמה הזה אתה לא שולט. לא אומר לו כלום ולא מוציא אותו. איך אתה מגן על האפס הזה? הוא קורא לבנאדם נכה חצי בן אדם ואתה לא מוציא אותו. תתבייש". בנאומו על הדוכן כינה ח"כ בר את ח"כ חזן: "סרסור של שנאה והסתה". ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר בדיון במליאה: "החוק הזה הוא קו פרשת המים, שאחריו ישראל תראה אחרת, לא עוד מבצר של דמוקרטיה ושל חופש הביטוי, אלא מדינה של קרנפים. על זה אנחנו נלחמים היום".
בעקבות הסערה במליאה קוראת סיעת המחנה הציוני להשעות את ח"כ חזן מפעילות בכנסת. "חזן חצה עוד גבול של בוטות וחוצפה. אין מקום להתנהגות כזו בכנסת. אנחנו דורשים מיו"ר הליכוד להשעות את ח"כ חזן מכל פעילות פרלמנטרית. הבושה הזאת לא יכולה להימשך", נמסר.
ממפלגת מרצ נמסר בעקבות הקריאה של ח״כ חזן: "האירוע השפל, הקטן והעלוב הזה - כלפי אחד האנשים האהודים והחביבים בכנסת - אילן גילאון - רק מעיד על תחתית החבית אליה הגיעה מפלגת השלטון עם חוק הנאמנות הלקקני. אנחנו נאמנים לתרבות ולתרבות הדיון וכופרים בצנזורה, בגסות ובלקקנות של הליכוד של השרה רגב ושל ח"כ חזן".
ח"כ חזן פרסם הבהרה לדבריו ובה מסר: "במהלך דבריו של ח"כ גילאון במליאה, הוטחו כלפיי העלבות קשות תוך כדי שהוא קורא לי בור ומכנה אותי גולם. תגובתי השקולה והרגועה לעלבונותיו הייתה שאני לא מתייחס לדבריו כיוון שהוא חצי בן אדם. תגובה זו נבעה בגלל התנהגותו השפלה ובשל כך שחבר הכנסת גילאון לאורך כל הקדנציה לא מפסיק לקלל, להכפיש ,להתבהם ולפגוע בי".
"מאחר שהיו מי שניסו בכוח להוציא את דברי מהקשרם תוך שהם מכנים אותי, בהמה, אפס ושלל קללות שהדעת לא סובלת, עליתי והבהרתי כי דבריי נאמרו אך ורק ביחס להתנהגותו הבהמתית והנמוכה של ח"כ גילאון ולא לשום דבר אחר. אם חלילה מישהו הבין אחרת, אני מתנצל. חשוב להבהיר כי מי שמקלל ומתבהם יחטוף ועל כך לא אתנצל".
יו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם", אלכס פרידמן, הגיב לדבריו של ח"כ חזן ומסר: "השימוש הציני בביטוי המסמל את מאבק הנכים ושם הארגון שלנו, המוביל את המאבק בארבע השנים האחרונות, מסמל שפל חדש ביחס הממשלה לציבור הנכים. אנו מצפים מהכנסת לגינוי חריף ונקיטת הליכים משמעתיים כלפי ח"כ חזן למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. הבוטות של ח"כ חזן חוצה כל גבול ואנו דורשים ממנו התנצלות מיידית בפני ח"כ אילן גילאון, בפני ארגוננו על השימוש לרעה בשם ובעיקר כלפי 1.5 מיליון איש עם מוגבלות בישראל".
מוקדם יותר בדיון אמרה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין לשרה רגב: "אנחנו לא נשתוק על דברים הזויים שרגב אמרה. תתביישי לך". השרה ענתה לה: "תתביישי את". לאחר מכן תקפה ח"כ לאה פדידה את ההצעה: "כל קשר בין תרבות לבינך מקרי בהחלט. אז תעשי לי טובה ואל תטיפי לנו". ח"כ אורן חזן התערב ואמר: "אני רוצה כבוד מלכות לשרה רגב". פדידה השיבה: "אתה בכיין. רוצה ממחטה?".
לאחר מכן עלה לדוכן הנואמים ח"כ מוסי רז (מרצ), המתנגד להצעת החוק. רגב אמרה לו: "אין לי כוח לשמוע את הדיבורים שלכם. לא קראתם את החוק". בתגובה אמר ח"כ רז כי "אותה אחת שלא יודעת שרבע פחות משליש, אותה אחת שקבעה שלא הייתה הסתה לפני רצח רבין - תקבע מה זה הסתה".
ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני פנתה לשרת התרבות רגב בשיר שכתבה: "רציתי לשאת נאום נגד חוק הנאמנות, אבל בשבילך השרה מירי רגב חייב לשלב קצת תרבות. איך אוכל להעביר בכמה מילים, את הנזק והטרפת שמובילה מלכת הטירלולים. בחרתי בדרך של חמשיר, אומנם זה לא צ'כוב אבל זה עדיין נהיר. השרה רגב הייתה צנזור ראשי, תפקיד בכיר, על כך כל אחד יסכים. אך בדמוקרטיה, המצב קצת מורכב, כאן לכל אחד מותר לומר את שעליו".
"אולי היא תבין שתרבות מעל הכל? אולי היא תפנים שהיא לא כל יכול. שלצעוק שהיא דורשת מס שפתיים, מוביל להצגה שבסופה אין כפיים. כבר שבעה עשר פעמים היא ניסתה, לפסול יצירות שעוררו את כעסה, וכשהבינה שאין מנוס, את המערכת החליטה לדרוס".
בחודש שעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק "נאמנות בתרבות". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלל תחילה את החוק תוך רמיזה שהוא בלתי חוקתי ושלא יוכל להגן עליו בבג"ץ. בעקבות התיקונים שהוכנסו בחוק הנאמנות,קבע היועץ שהחוק אינו חף מקשיים בשל חשש מפגיעה בחופש הביטוי, אך אין מניעה להמשיך בחקיקתו והוא הסיר את התנגדותו הנחרצת לחוק.
התיקון לחוק התרבות והאמנות, שאותו הובילה השרה רגב ואשר זכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, אמור לשלול תקציבים מגופים נתמכים שלפי ההצעה "חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. כך לדוגמה, יישלל תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
הצעת החוק קושרת לראשונה באופן הדוק בין תכנים אמנותיים ובין תקצוב ותמיכה שמקבלים יוצרים ממוסדות תרבות מהמדינה. במסגרת מה ששרת התרבות מכנה "צדק תרבותי", הכוונה היא לערוך שינויים בקריטריונים של ועדת התמיכות במשרד התרבות והספורט.
עוד לפני ששינה את דעתו, מנדלבליט סבר כי העברת הסמכות לשלילת התמיכה מחוק יסודות התקציב, שעליו ממונה שר האוצר, לשרת התרבות, היא בעייתית. זאת מכיוון שמעניקים לשרת התרבות סמכות שאין לשרים אחרים. עוד קבע היועץ, בהתייחס לנוסח המקורי של החוק, כי בפועל יכולה שרת התרבות להביא לסגירתו של מוסד תרבות על ידי הפסקת התמיכה הממשלתית בו באופן גורף. "זאת דווקא בתחום שבו קיימת חשיבות מיוחדת בשמירה על חופש הביטוי האמנותי". כאמור, אחרי תיקונים שהוכנסו בחוק, מנדלבליט אינו מתנגד לו.
רגב: "לא אהיה כספומט"
השרה רגב החלה לעסוק בחוק הנאמנות בתרבות כבר בשנת 2016. עד היום, סעיף 3א' לחוק התקציב קובע שניתן לקנוס בדיעבד מוסד תרבות שעבר על חוקי מדינת ישראל, אולם מדובר בהליך ארוך שנתון להחלטתו של משרד האוצר, כך שבפועל משרד התרבות מחויב להמשיך לממן מוסדות בכל מקרה, ואיננו מתווה מדיניות. השרה רגב טענה כי יש צורך בהעברת סמכויות למשרד התרבות בשל העובדה שלמשרד האוצר אין נגיעה או ממשק למוסדות התרבות, וכך גם מנגנון פיקוח עליהם. לדבריה, המנגנון כיום לוקה בחסר והמדינה מזרימה כספים לקידום מוסדות ללא כל פיקוח.
"באחריותו של משרד התרבות לפקח על מוסדות התרבות, לרבות התוכן שמוצג בהם, ולוודא שהם לא עוברים על חוקי המדינה", אמרה אז רגב. "מוסדות התרבות הם לא מעל החוק. עליהם לפעול על פי חוקי מדינת ישראל ועלינו לוודא זאת - לא לעצום עין. לא אהיה כספומט. יש לי אחריות לכסף הציבורי והחוק הזה יעניק לי את הסמכות לממש את האחריות שלי ולשלול תמיכה ממוסד מפר חוק".
לפנייה לכתב/ת 
