עקוב אחריי

כולם מכירים את סהר קליזו. כלומר כל מי שמתחת לגיל 20, שזה בעצם כולם: ילדים ובני נוער הם קהל היעד החשוב ביותר למפרסמים כיום, והם מי שקובעים מה נראה בטלוויזיה. הווידיאו הרג את כוכבי הרדיו, הריאליטי את עולם הסלבס כמו שהכרנו פעם, ועכשיו כוכבי הרשת בדרך לקחת את מה שנשאר, ולברוח עם שקים של כסף.

קליזו (24) הבין את זה מזמן, והוא מגיע למשבצת משלו ב־HOT חמוש ברזומה הרלוונטי לעידן החדש, שבו לא משנה איזה מקצוע הגברת בבגרות או אם אתה יודע לפתוח קובץ אקסל: הקריטריונים הם מספר עוקבים באינסטגרם (144 אלף), מספר מנויים ביוטיוב (277 אלף) ומספר צפיות ביוטיוב (מעל מיליון לסרטון המצליח ביותר שלו, מאות רבות של אלפים בכל השאר).

"פרויקט קליזו" הוא גרסה טלוויזיונית למה שהיוטיובר עשה היטב בערוץ המושקע שלו. סרטוני מתיחות ושלל אתגרים ברוח האינטרנט, ותיעוד הכיף שהוא עושה עם חברים בווילה מפנקת, במעין סדרת רשת. עכשיו הוא כאילו עולה שלב במעבר למסך הטלוויזיה המסורתי. חותמת מיוחלת לסטאר אינטרנטי, אישור מהממסד הישן. אבל אין כאן שום אבולוציה, כי התוכן נשאר זהה.

אם קהל היעד הוא מבוגרים, הסדרה מאפשרת להם להכיר טוב יותר את מה שהילדים שלהם צורכים בסמארטפון. קליזו וחבריו מבלים בווילה, וכהגדרתם "חיים את החלום ומתעדים את זה", כלומר הולכים לים כדי לאסוף בחורות למסיבת בריכה (שגם המוזמנים אליה הם צעירים עם עשרות־אלפי עוקבים), ועושים פעילויות שאפשר אחר כך לכנות בתיאורים כמו "מטורף!" או "מ־פ־ח־י־ד!" (תחרות אכילת אבטיחים בלי ידיים עם די־ג'יי סקאזי למשל). אווירה של חופש גדול ונעורים - דבר בהחלט מהנה, מעורר קנאה ובסך הכל לא מזיק, אך גם לא מעניין במיוחד.

אם קהל היעד המיוחל הוא ילדים, המהלך חכם לכאורה: בהנחה שמי שעוקב אחריו ברשת ימשיך עם קליזו לטלוויזיה, החשבון פשוט. אבל העוקבים ממילא צופים און־ליין, אז למה שבעבור אותו הדבר הם יטרחו להוציא את הטלפון מהיד ולהושיט אותה לשלט?

מה שקליזו כן מאפשר לצופיו הצעירים הוא לחלום בגדול על עוקבים ותהילה. הרי התחושה הכללית היא שהיום בעזרת הרשת כל אחד יכול להיות כוכב. אבל הוא לא הגיע למעמד כזה במקרה. חוץ מהשקעה, יש לו משהו משותף עם כל סטאר מסורתי: כריזמה ובכמויות. ואת זה לא לומדים בבית־הספר לאינסטגרם של דנה זרמון. כך שאם בטלוויזיה חושבים מה לעשות איתו ועם יוטיוברים אחרים, אפשר פשוט להמשיך ללהק אותם לריאליטי או לתפקידי הגשה, ולא לעשות העתק־הדבק מהרשת. וחוץ מזה "לחיות את החלום" - זה לא לרקוד במסיבת בריכה. זה לרקוד בבריכה ולקבל על זה כסף.

בקטנה: כמה ימים אחרי שעופר שכטר הודיע כי לא יגיש את "האח הגדול" בעונה הבאה לצד אסי ישראלוף ולירון ויצמן, הודיע אתמול ישראלוף שגם הוא בחוץ, בגלל לוח זמנים צפוף. האמת? הסיבה בכלל לא משנה. נכון לעכשיו ויצמן תעשה זאת לבדה - בדיוק כמו שהיה צריך להיות מלכתחילה. רק שהמחשבה על אישה שמובילה לבדה תוכנית בידור כנראה לא נשמעת עדיין הגיונית למישהו. ויצמן הוכיחה שהיא מצוינת, ויכולה להנחות לבדה. השניים בעניבות הפפיון רק הפריעו. אין שום סיבה לחפש להם מחליף.