שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    גורם חקירה: "תיק הצוללות - 'פרשת קו 300' של הרכש הביטחוני"
    המשטרה הודיעה על המלצתה להעמיד לדין שישה מעורבים מרכזיים בתיק 3000. זמן קצר לאחר מכן אמר גורם המעורה בפרטי החקירה, כי עד המדינה מיקי גנור "חשף אותנו למידע בנוגע לדרך שבה מתקבלות החלטות בעניין ביטחון המדינה בהינף יד, וכיצד נכנסים שיקולים זרים עבור בצע כסף"

     

    פרשת ה צוללות ()
    פרשת ה צוללות

    שעות ספורות לאחר שהמשטרה הודיעה היום (ה') על סיום החקירה בתיק 3000 ("פרשת הצוללות") ועל ההמלצה להעמיד לדין שישה מעורבים מרכזיים - אומר גורם המעורה בחקירה כי "פרשת הצוללות היא קו פרשת המים של הרכש הביטחוני, בדיוק כמו פרשת קו 300 עבור מערכת הביטחון".

     

    הגורם הוסיף כי עד המדינה מיקי גנור "חשף אותנו לעולם של הרכש האסטרטגי העסקי. הוא סיפר לנו איך זה קורה בפועל: איך מתקבלות החלטות בעניין ביטחון המדינה, במקרה הזה החלטות בנוגע לרכישת כלי שיט במאות מיליוני אירו". הוא אמר עוד כי "אנחנו חושבים שהחלטות כאלו מתקבלות על סמך ישיבות מסודרות, אבל לצערנו גילינו איך הן מתקבלות בהינף יד וכיצד נכנסים שיקולים זרים עבור בצע כסף". 

     

    דוד שמרון בהתייחסות ראשונה    (צילום: אוהד צויגנברג)

    דוד שמרון בהתייחסות ראשונה    (צילום: אוהד צויגנברג)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עוד אמר הגורם, כי "סביבתו של ראש הממשלה עסקה בקידום האינטרסים של מיקי גנור. עם זאת, כולם טענו שראש הממשלה לא היה מודע לאינטרסים של גנור".

     

    בצהריים, כאמור, הודיעה המשטרה כי ישנה תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום נגד שישה מעורבים: מקורבו של ראש הממשלה עו"ד דוד שמרון, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר "צ'ייני" מרום, השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה ומזכיר חברת קצא"א דוד שרן, ותא"ל (במיל') שייקה ברוש. לא נמצאה תשתית נגד מקורב אחר של נתניהו, עו"ד יצחק מולכו.

    פרשת ה צוללות ()
    פרשת ה צוללות

      

    בהודעת המשטרה נטען כי שמרון חשוד שעשה שימוש במעמדו ובקרבתו לראש הממשלה בנימין נתניהו, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור שמולם פעל על מנת לקדם את עסקאות כלי השיט. שמרון מסר ל-ynet בתגובה: "עוד לא קראתי את מה שהפיצו לתקשורת. אני לא יודע באופן מפורט מה הם אומרים, אבל אני יכול לנחש. אני לא שמח, אבל גם לא מודאג. בסופו של דבר מי שמחליט זו לא המשטרה אלא הפרקליטות. היות שלא עברתי שום עבירה – להערכתי ועל רקע היכרות עם העניין בכללותו ואת פרטיו, בסופו של דבר התיק הזה ייסגר בלא כלום בידי הפרקליטות".

     

    מהי פרשת הצוללות?

    "תיק 3000" עוסק בחשדות למסכת עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות נוספות, שכללה עובדי ציבור, גורמים עסקיים ונושאי משרה בכירים בשנים 2017-2009 במטרה לקדם אינטרסים עסקיים הנוגעים לרכש צוללות וכלי שיט עבור מדינת ישראל מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. ביולי 2017 נחתם הסכם עד מדינה עם החשוד מיקי גנור, ששימש בתקופה הרלוונטית נציג טיסנקרופ בישראל. בהסכם נקבע כי גנור יועמד לדין ויורשע בגין עבירות מס, ירצה 12 חודשי מאסר וישלם קנס בסך 10 מיליון שקל, ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה.

     

    "על פי ממצאי החקירה, במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני טיסנקרופ למדינת ישראל חמש צוללות אשר נמצאות בשירות פעיל. עד 2009 שימש תא"ל (מיל') שייקה ברקת נציג התאגיד מול מדינת ישראל. במהלך 2009 הוחלף ברקת במפתיע בגנור. המשטרה סבורה שלאלוף מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז בר יוסף הייתה מעורבות משמעותית בהחלפה, מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור בהמשך.

     

    "בתקופה שבה שימש גנור נציג התאגיד - בין 2009 ל-2017 - הושלמה עסקת רכש כלי שיט מהתאגיד בשווי של מאות מיליוני אירו, והתקיימו מגעים לרכישת כלי שיט נוספים בשווי כספי רב עוד יותר. לאורך החקירה עלו חשדות ששורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים לקחו או דרשו טובות הנאה מגנור, "בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין בתשלומי שוחד במזומן ובצ'קים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה הקשורה בתפקידם ובין על מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל כמפורט לעיל ובין בהקשר למיזמים עסקיים אחרים, עכשוויים ועתידיים, אשר קרמו עור וגידים בארץ ובחו"ל בשותפות עם גנור – וכל זאת תוך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי שעליו הופקדו לבין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים".

     

    גנור (מימין) ושמרון (צילום: אוראל כהן, אוהד צויגנברג, דובר צה"ל) (צילום: אוראל כהן, אוהד צויגנברג, דובר צה
    גנור (מימין) ושמרון(צילום: אוראל כהן, אוהד צויגנברג, דובר צה"ל)

    אבריאל בר יוסף (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    אבריאל בר יוסף(צילום: אבי מועלם)

    אליעזר (צ'ייני) מרום (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
    אליעזר (צ'ייני) מרום(צילום: אלעד גרשגורן)

    עיקרי החשדות נגד המעורבים:

    תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף – שימש מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ובהמשך היה המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל). הוא חשוד שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שיט - זאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן.

     

    נגד בר יוסף התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.

     

    • תא"ל (מיל') שייקה ברוש – מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף, ששימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי. הוא חשוד ש"הוכנס" בכוונת מכוון על ידי בר יוסף כגורם מתווך לגנור במהלך עסקה לרכישת כלי שיט, וזאת על מנת לטשטש את קשר השוחד בין השניים. בהמשך, סבורה המשטרה, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, שנועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור.

     

    נגד ברוש התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, הוצאת חשבונית שלא כדין ועבירות הלבנת הון.

     

    • אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום – חשוד שבעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל יחד עם בר יוסף להביא למינוי גנור לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת. כמו כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו מצה"ל הוא קיבל לכאורה כספים מגנור בכסות של שירותי ייעוץ בסך כ-600 אלף שקל.

     

    נגד מרום התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מע"מ (הוצאת חשבונית שלא כדין).

     

    • עו"ד דוד שמרון – שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של ראש הממשלה ועורך הדין הפרטי של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו. הוא חשוד שפעל בשליחותו של גנור על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד טיסנקרופ, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לנתניהו, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור שמולם פעל. כל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד ראש הממשלה, ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין שלו.

     

    על פי החשד, בתמורה לפעילותו בשליחות גנור קיבל ממנו שמרון תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" בכמה פעימות ובסכום כולל של כ-270 אלף שקל. תשלומים אלה, נטען, ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השיט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".

     

    נגד עו"ד שמרון התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של תיווך בשוחד ("שוחד הנעה") בכל הנוגע למערכת יחסיו עם גנור, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון בהקשר למעורבותו בפרשת "קרדיט סוויס".

     

    • השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג – חשוד שבעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט. זאת, על פי החשד, בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור בכמה פעימות ובסכום המצטבר לכדי יותר מ-100 אלף שקל.

     

    נגד זנדברג התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והוצאת חשבונית שלא כדין.

     

    • דוד שרן – בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך היה ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו. לסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד הוא פעל לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013–2016 סכומי כסף בכמה פעימות בסכום מצטבר של כ-130 אלף שקל, באמצעות מתווכים שהוצבו במטרה להסוות ולטשטש את קשר השוחד. בנוסף נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ בשנת 2012.

     

     

    נגד שרן התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.

     

    • מי שלא יוגש נגדו כתב אישום הוא עו"ד יצחק מולכו – שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. הוא נחשד שבעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלסטינים, נפגש במהלך 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשת שמרון. הוא נחקר על החשד שבמהלך מפגש זה דנו מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שיט ועסקאות כלי שיט עתידיות. המשטרה חקרה אם עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד ראש הממשלה - בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עורכי הדין.

     

    בסופו של דבר, כאמור, לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביצוע עבירות של מולכו.

     

    פרקליטו של בר-יוסף, עו"ד ז'ק חן, מסר: "הודעת המשטרה נגועה באותה המגמתיות שאפיינה את החקירה כולה. אין לנו ספק שבחינה עניינית ורצינית של העובדות, שתיעשה על ידי הפרקליטות, תעלה שלא נפל פגם בהתנהלותו של בר יוסף".

     

    פרקליטו של זנדברג, עו"ד ירון קוסטליץ, מסר כי הוא משוכנע שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגיש נגדו כתב אישום ולא נפל בו דופי.

     

    עו"ד יצחק מלכו מסר: "הייתי סמוך ובטוח שהחקירה תיגמר בלא כלום. כפי שהודעתי כמה פעמים בעבר, לא היתה לי שום מעורבות בענין שנבדק".

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים