שתף קטע נבחר

צבע בן 70 שחלה בסרטן הוכר כנפגע עבודה

ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר שבין החשיפה של עשרות שנים לתרסיס לבין סרטן שלפוחית השתן, אבל מומחה לנושא שכנע את בית הדין אחרת

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של צבע כבן 70 המתמודד עם סרטן שלפוחית השתן, והכיר במחלתו כתאונת עבודה לפי תורת ה"מיקרוטראומה" (פגיעות מצטברות). בכך הפך השופט דורי ספיבק את החלטת ביטוח לאומי, שסירב להכיר בנזקיו של האיש כתאונת עבודה.

 

בין השנים 1978 ל-2002 עבד התובע כצבע ואיש תחזוקת מתקני לונה פארק ניידים. מדי שנה הוא צבע את המתקנים מחדש לקראת עונת הפעילות הבאה. העבודות כללו גם שיוף וליטוש, שבמהלכם התובע נחשף לאבק פיברגלס, חלקי צבע ישנים, ציפויים וחלודה. בנוסף, הוא צבע לאורך שעות ארוכות באמצעות שימוש בתרסיס וביצע במתקנים עבודות ריתוך שחשפו אותו לעשן ואבק מתכות. מ-2002 ועד 2011 עבד התובע כטכנאי תנורים בחברת מאפים, ובמסגרת העבודה עסק בניקוי פיח תוך שימוש בחומרים חריפים.

 

במסגרת ההליך מינה בית הדין מומחה לרפואה תעסוקתית שקבע כי לא ניתן לבסס קשר סיבתי ברמה של יותר מ-50% בין עבודתו לבין הסרטן שבו חלה, בין היתר משום שניתן לייחס את המחלה לגורמים אחרים כגון עישון וגיל.

 

אלא שבית הדין קיבל את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף, שבשונה מקודמו סבר כי קיים קשר סיבתי בסבירות הנדרשת בין עבודתו – החשיפה לחומרים מסוכנים ועבודות צבע – לבין המחלה.

 

במענה לשאלה שנשאל הוא ציין כי "כמובן שלא קיימת נוסחה מתמטית לחישוב ההשפעות השונות, אך למיטב שיפוטי לא ניתן להתעלם מעיסוקו של התובע במשך כ-25 שנים בעבודות צבע, אשר הנו הגורם הוודאי לסרטן מסוג ספציפי שהתובע לקה בו".

 

התובע ביקש לאמץ את חוות דעת המומחה השני ולהכיר במחלה כתאונת עבודה. מנגד, ביטוח לאומי טען שיש להתעלם מחוות דעתו שכן אין בה הנמקה מספקת. הוא הוסיף שיש לדחות את התביעה משום שהתובע לא פירט לאלו חומרים הוא נחשף.

 

אבל השופט דורי ספיבק הבהיר כי טענת הביטוח הלאומי לא עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה ישנם מקרים שבהם ניתן לבחון קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודה לבין מצב רפואי גם באמצעות חוות דעת מומחה, כאשר קיימת "תשתית עובדתית לחשיפה לחומקים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור".

 

הוא הבהיר כי במיוחד במקרים שבהם ברור שעובד נחשף לאורך שנים לחומרים מזיקים, אך לא ברור באיזה היקף, ואפילו אם לא ברור מהם בדיוק אותם חומרים מסוכנים, ייתכנו מקרים מתאימים שבהם יש מקום למנות מומחה על בסיס התשתית העובדתית שהוצגה.

 

בנוגע לפער בין חוות הדעת ציין השופט ספיבק כי במקרה שבו ישנה מחלוקת בין שני מומחים שמונו בתיק, יש להכריע על פי עקרונות פרשנות חקיקה מתחום הביטחון הסוציאלי "כאשר הספק פועל לטובת המבוטח". לפיכך השופט קיבל את התביעה וביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים