שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "אין משבר נדל"ן - יש משבר תחבורתי"
    על פי כל התחזיות אוכלוסיית המדינה עתידה להכפיל את עצמה בשלושים השנים הבאות - גידול מסיבי שדורש היערכות רחבה בתשתיות הנדל"ן, התחבורה, המים והחשמל. האם מדינת ישראל נערכת כראוי? הגענו לשמוע על כך בכנס "70 שנות נדל"ן ישראלי"

     

     

    אחת הסוגיות הבוערות שנדונו בכנס "70 שנות נדל"ן ישראלי", שנערך בהשתתפותם של בכירי ענף הנדל"ן ונציגי הממשלה, היא תחום התשתיות הלאומיות. על פי התחזיות אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה שוב בשלושים השנים הבאות - גידול שיוביל לעומס בלתי סביר על תשתיות המדינה. "משבר הדיור הוא רק ביטוי לחוסר הראייה הלאומית ביחס לגידול המסיבי באוכלוסייה ולהאצה ברמת החיים", אומר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. "המדינה לא ראתה את הצמיחה הזו מתרחשת לפני כשש שנים, וכעת כשקצב הילודה והעיבוי של האוכלוסייה מתמשך חייבים לפתח תשתיות בכל התחומים - בתי חולים, תחבורה, בתי ספר ועוד", מוסיף דוד.

     

    כנס פסגת הנדל
    תשתיות לאומיות: האם מדינת ישראל נערכת לגידול באוכלוסייה?(צילום: סיון פרג')

     

    בדיון שעסק ב"פרויקטים הלאומיים הגדולים" טענה ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, כי מדינת ישראל שרויה "במשבר תחבורה חריף יותר מאשר במשבר דיור". לשיטתה, אם עושים חישוב של משק בית בחריש שמחזיק שני כלי רכב, לעומת משק בית במרכז תל אביב ללא רכב, על פי החישוב שלה אין זה בהכרח זול יותר לחיות בחריש. "צריך להביא בחשבון את בזבוז הזמן על הכבישים כזמן עבודה ואת זמן האיכות שאנחנו מפסידים עם הילדים. את המיסים עלינו שמפחדים להעלות כדי להשקיע בתשתיות אנחנו פשוט משלמים בזמן על הכביש", מתארת ד"ר טולקובסקי.

     

    מחלף בית ינאי (צילום: עידו ארז)
    משבר חריף מהנדל"ן - הכאוס התחבורתי של מדינת ישראל(צילום: עידו ארז)

     

    התחזיות הקודרות בהיבט היערכות המדינה בתחום התשתיות הלאומיות קשורות קשר הדוק לאחת הרעות החולות של ממשלות ישראל לדורותיהן - העדר התכנון לטווח הארוך. "לצערנו, מסיבות פוליטיות מדינת ישראל לרוב חושבת לטווח קצר - זאת הסיבה שלא רואים מספיק מיזמי תשתיות נרחבים בארץ", מספר דרור מרמור, עורך מרכז הנדל"ן. לתפיסתו, בעבר ממשלות ישראל התנהלו אחרת: "לשמחתנו חוזי המדינה ידעו לחשוב על הפרויקטים הגדולים באמת - המוביל הארצי למשל. אם מנתחים את הפרויקט הלאומי הגדול כיום, הרכבת הקלה, שמים לב שהוא לא מבוצע כראוי - במקום לפרוש רשת שלמה מבצעים כל קו בנפרד. כל עוד לא תהיה רשת בין התחנות, נמשיך לעמוד בפקקים", מעריך מרמור.

     

    המבנה הראשון בתוואי הרכבת הקלה שבונה נת
    "כל עוד לא תהיה רשת רכבות - נמשיך לעמוד בפקקים"(צילום: מוטי קמחי)

     

     

    ומהו הפתרון? יש המאמינים שהעברת הפרויקטים הלאומיים לסקטור הפרטי (בשיטת התקשרות BOT) היא דרך הכרחית לייעול תהליכים. "אנחנו רואים שאם פרויקט תשתית מנוהל ומבוצע על ידי המדינה, הוא נמשך פי שלושה זמן ועולה פי שלושה. אם אותו פרויקט עובר לסקטור הפרטי, אפשר להבחין שהוא מנוהל לפי תקציב סדור ולעיתים אף מקדים בזמנים", טוען דוד. לגישתו, שתי הדוגמאות המנוגדות והבולטות ביותר הן עיר הבה"דים והקו האדום של הרכבת הקלה. "משרד הביטחון בפרויקט התקשוב ועיר הבה"דים העביר את ביצוע הפרויקטים לסקטור הפרטי בשיטות BOT, והנה הם מתקדמים בקצב מצוין. הדוגמה ההפוכה היא הקו האדום שאותו המדינה לקחה על עצמה, והוא חורג ומתארך", הוא מוסיף.

     

    פרויקט לאומי שמנוהל בסקטור הפרטי - עיר הבה"דים בדרום (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
    פרויקט לאומי שמנוהל בסקטור הפרטי - עיר הבה"דים בדרום(צילום: ישראל יוסף)
     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עפר מאיר
    האם מדינת ישראל ערוכה לגידול באוכלוסייה?
    צילום: עפר מאיר
    מומלצים