מתווך יקבל עמלה אף שלא היה מעורב ברכישת הדירה

הנכס הוצג לרוכשת "על הדרך", ומאז המתווך לא לקח חלק במו"מ שעליו כלל לא ידע. ביהמ"ש קבע שלמרות זאת, הוא זכאי לקבל עמלה

מערכת psakdinפורסם: 13.11.18 , 23:05

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של מתווך נגד רוכשת דירה, והורה לה לשלם לו עמלה של כ-42 אלף שקל אף שכמעט לא היה מעורב במו"מ על העסקה. השופטת סיגלית מצא קבעה שאף שלא ביצע פעולות רבות, הוא זכאי לדמי תיווך בשל האופי הייחודי של המקצוע.

הנתבעת ובעלה רכשו את הדירה ביולי 2015. כחודשיים לפני כן הראה להם המתווך את הדירה במעין "דרך אגב", לאחר שבדקו דירה אחרת באותו בניין. כעבור כמה חודשים הוא גילה שהנתבעת ובעלה רכשו את הדירה "השנייה" ודרש מהאישה דמי תיווך, אולם היא סירבה וטענה שזייף את ההסכם שלדבריה עסק רק בדירה הראשונה.

חוק ונדלן

מתווך נדחה: "לא עשית פעולות שיווק"

עו"ד דנה ספיר-חן

בעלת נכס בנתניה מכרה את הבית תמורת 4.3 מיליון ש' ביום האחרון של תקופת הבלעדיות. אבל ביהמ"ש קבע שהיא לא צריכה לשלם דמי תיווך

מתווך תבע עמלה ונדחה: "לא עשית פעולות שיווק"

המתווך הגיש נגדה תביעה וטען באמצעות עו"ד אילן גולדנברג שבמסגרת ההסכם נכללו שתי הדירות. לדבריו הוא היה "הגורם היעיל בעסקה", שהרי לפני שהציג לנתבעת את הדירה שנרכשה, לא היה כל מגע בינה לבין בעליה.

הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד רן גל, טענה מנגד שהמתווך זייף את טופס הזמנת שירותי התיווך והוסיף אליו את הדירה השנייה לאחר שחתמה עליו. לדבריה הוא לא היווה את הגורם היעיל משום שלא הציג את הדירה למכירה, לא מסר לגביה פרטים וככל הנראה כלל לא היה מודע לכך שהדירה מוצעת למכירה.

השופטת סיגלית מצא דחתה את הטענה בדבר זיוף, והבהירה כי "משאין מחלוקת כי התובע מסר לנתבעת העתק מטופס הזמנת שירותי התיווך ומשלא ידע התובע כי הנתבעת לא שמרה על ההעתק שנמסר לה עד למועד הדיון, אין זה סביר כי היה מגיש תביעתו על בסיס טופס מזויף אשר נקל להפריכו על-ידי הצגת העותק".

לעניין שאלת הגורם היעיל בעסקה הציגה השופטת כמה מבחנים שבית המשפט העליון קבע בעבר, ובהם מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, חלוף הזמן בין ההצעה המקורית עד סיום העסקה, מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך ועוד.

היא סברה כי רוב המבחנים מתקיימים ומצביעים על זכאות התובע לדמי תיווך, וזאת אף שלא ידע על התפתחות העסקה, לא היה מעורב במשא ומתן ולמעשה גילה על העסקה רק בדיעבד.

בתוך כך הבהירה השופטת מצא כי התוצאה של חיוב הנתבעת בדמי תיווך אמנם "נראית קשה", אלא שיש לזכור שעיסוק התיווך הוא בעל אופי ייחודי של סיכונים וסיכויים, ובסופו של דבר שכר הטרחה מותנה בתוצאה.

בסיכומו של דבר חויבה הרוכשת לשלם למתווך כ-42 אלף שקל בגין דמי תיווך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,562 שקל.