שתף קטע נבחר

אולי הגיע הזמן לחייב בחוק ללכת להצביע?

שיעור ההשתתפות בבחירות נמצא בירידה לא רק בישראל אלא ברוב הדמוקרטיות במערב. יש מדינות שמצאו דרכים להתמודד עם הבעיה

 

בנימין נתניהו (צילום: אמיל סלמן )
.(צילום: אמיל סלמן )

בבוקר הסיבוב הראשון בבחירות המקומיות לפני שבועיים קרא נשיא המדינה ראובן ריבלין לאזרחי ישראל: "צאו להצביע. הראו לילדיכם ולעצמכם כי את הדמוקרטיה חייבים לחגוג, ודאגו לממש את חובתכם בטרם תתבעו את הזכויות המגיעות לכם כתושבים בשנים הבאות". על רקע הסיבוב השני המתקיים היום (ג') עולה שוב הסוגיה המטרידה של שיעור ההצבעה. אחוזים ניכרים מהאזרחים הישראלים בוחרים לא לממש את זכותם (ב-2008 הצביעו רק 51.9% בעלי זכות הצבעה וב-2013 רק כ-51.1%), אבל זאת לא בעיה מקומית: מדובר במגמה עולמית.

 

 

בשלושת העשורים האחרונים ישנה ירידה דרמטית בשיעור ההשתתפות בכל מערכות הבחירות בדמוקרטיות המערביות. כך, למשל, בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 השתתפו רק 59.7% מבעלי זכות הבחירה האמריקנים. מתוכם 46.1% הצביעו לדונלד טראמפ (48.2% הצביעו להילרי קלינטון, שבשל שיטת האלקטורים הפסידה אף שקיבלה את רוב הקולות). מכאן שנשיא ארה"ב הנוכחי נבחר על ידי 27.5% בלבד מבעלי זכות הבחירה.

 

שתי הקבוצות המרכזיות הנמנעות מלהצביע הן הצעירים והמוחלשים (מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך). אולם עיון מעמיק מגלה קבוצה שלישית המדוברת הרבה פחות: בני מעמד הביניים האדישים או המיואשים.

 

בשנים האחרונות החלו מדינות רבות לתור אחר פתרונות להעלאת שיעור המצביעים: יום שבתון, קלפיות ניידות, הארכת מועד ההצבעה מיום אחד לכמה ימים, דרכי הצבעה מגוונות ועוד. המחוקק הישראלי, המוטרד משיעורי ההצבעה הנמוכים, ביקש גם הוא לעודד את המצביעים וקבע השנה את יום הבחירות המקומיות כיום שבתון – מהלך שעלה למשק מאות מיליוני שקלים, אבל התוצאה הייתה עלייה זעומה בלבד באחוזי ההצבעה.

 

כך למשל, נמצא כי במדינות שבהן נקבע מועד הבחירות כשבתון עלו אחוזי ההצבעה בממוצע ב-6%. ואכן בבחירות המוניציפליות שהתקיימו לפני שבועיים בישראל, בעידוד השבתון, עלה אחוז ההצבעה ב-7%. כל זאת משום שהגמשת הליך ההצבעה מקל בעיקר על מי שממילא התכוון להצביע.

 

באתונה העתיקה, ערש הדמוקרטיה, חובותיו של האזרח כללו גם השתתפות בהליך הבחירות. במועד הבחירות היו מרכזים בכיכר העיר את כל האזרחים ומקיפים אותם בצמר הטבול בצבע אדום. מי שניסה לחמוק סומן באות הקלון והיה עליו לשלם קנס.

 

אבל חובת ההשתתפות בהליך ההצבעה לא שייכת רק לעבר הרחוק. היא קיימת ב-17% ממדינות העולם (עשר מתוכן חברות ב-OECD), ובהן השלטון מייצג לא רק את רוב אוכלוסיית המצביעים, אלא גם את רוב אוכלוסיית האזרחים: ארגנטינה, אוסטרליה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, קונגו, קוסטה ריקה, קפריסין, אקוודור, מצרים, פיג'י, גבון, יוון, הונדורס, לבנון, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, מקסיקו, נאורו (NAURU), פנמה, פרגוואי, פרו, סינגפור, תאילנד, טורקיה (מ-1983) ואורגוואי (מ-1971). שיעור ההצבעה במדינות אלה גבוהים בממוצע ב- 15% ממדינות שבהן לא קיימת חובת השתתפות בבחירות.

נשיא ארה
טראמפ. רק 27.5% מבעלי זכות הבחירה הצביעו לו(צילום: EPA)

חובת ההצבעה פוגעת בזכויות - בחירות, בחופש הביטוי ולעתים בחופש המצפון והדת - אולם היא רק אחת מתוך אגד חובות המוטלות על האזרח, כגון שירות צבאי, תשלום מסים, חינוך הילדים ובמדינות מסוימות גם שירות כמושבע בהליך משפטי. נראה כי חובת ההשתתפות ביום הבחירות גורמת לנטל הנמוך ביותר.

 

בנוסף, ניתן לדאוג שהפגיעה בזכויות החוקתיות תהיה מידתית. ראשית, חובת ההצבעה, בניגוד לשמה, מטילה חובת התייצבות ביום הבחירות ולא הצבעה בפועל. שנית, קיימים מגוון פתרונות לריכוך הפגיעה: מתן אפשרות להימנע או להצביע עם פתק לבן, קביעת ועדת חריגים שתבחן טענות לגבי פגיעה בחופש הדת או המצפון ואכיפה באמצעות הטלת קנס מידתי ולא שלילת זכויות.

 

היום, יותר מבעבר, קבוצת הצעירים שאינם מצביעים גדלה והולכת. צעירי הדור מתחנכים באקלים שבו אי-הצבעה הפכה לנורמה. לכן קיים חשש אמיתי שעם התבגרותה של קבוצת הצעירים שלא מצביעים, המשבר ילך ויעמיק.

 

עיגון חובת ההשתתפות בבחירות מהווה פתרון למשבר ההצבעה החריף, המגן על הערכים הדמוקרטיים הנשחקים בעטיו: שלטון העם, ייצוג של כל הקבוצות באוכלוסייה ושוויון פוליטי. אבל בנוסף הוא גם בעל ערך חינוכי ותרבותי. ממש כמו שהדגיש הנשיא ריבלין ביום הבחירות.

 

  • אלונה חגאי פריי היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. עבודת המחקר שלה, "חובות אדם חוקתיות", בוחנת בין השאר את חובה ההצבעה הקיימת במדינות שונות

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רביטל אופק
אלונה חגאי פריי
צילום: רביטל אופק
מומלצים