הפעולה החשאית שהסתבכה בעומק הרצועה

כניסת כוח צה"לי, אפילו הוא מיומן מאוד ומאומן, ליישוב ברצועת עזה, מסכנת את חיי הלוחמים ועלולה להוביל לנפילה בשבי. זה יכול כמובן להוביל להסלמה משמעותית. לכן פעולה כמו זו שהתבצעה אמש (יום א') היא עניין לא שגרתי בשנים האחרונות. היא מתבצעת רק בנסיבות מיוחדות - כאשר אין אמצעי מודיעיני או מבצעי, או תחבולה מבצעית, או שיטת פעולה ללא נוכחות לוחמינו בשטח, שתשיג את התוצאה הרצויה לצה"ל או לשב"כ.

בדרך כלל מדובר בפעולה שמחייבת זיהוי מקרוב ובאופן ודאי של היעד המודיעיני או היעד לפגיעה, או חקירה יסודית תוך מגע ישיר של נשוא פעולת האיסוף המודיעיני.

לעתים פעולה כזו מתבצעת כאשר כתוצאה ממידע מודיעני איכותי נוצרת הזדמנות בלתי חוזרת לחסל רב מחבלים או מוקד ידע של הטרור או לשבש נכס לחימה איכותי, או להשיג קלף מיקוח (כמו שישראל חטפה את מוסטפא דיראני ב-1994 במטרה להשיג מידע על רון ארד, או לשחררו בתמורה לנווט שנשבה בלבנון ולא חזר). אבל נראה שלא זו הייתה הכוונה.

השאלה היא מה בדיוק קרה שם, איך ומדוע הכוח בפעולה החשאית נחשף והסתבך בקרב. תהייה נוספת היא כיצד נקלע מפקד בכיר בחמאס לזירת הפעולה, ואף נהרג במהלכה? האם הכוח בא לעקוב אחר פעילותו, למשל בחפירת מנהרות?

נכון לחצות, נראה שחמאס פוסח על שתי הסעיפים בהתלבטות אם להגיב בירי מאסיבי של רקטות לשטח ישראל על הרג אנשיו, או להבליג כדי שלא לאבד את ההטבות שהוא עתיד לקבל בתמורה לרגיעה. אבל ההערכה בצה"ל היא שהג'יהאד האיסלאמי דוחף להגיב וחמאס בינתיים עומד בלחץ. לכן גם צה"ל מתאפק לפי שעה על השיגורים שהיו בלילה.