שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    על מה חשבתי כשיצאתי עם רווק ללא ילדים?

    לתומי, האמנתי שאני מציאה. הרי כבר הוכחתי את יכולת הפריון שלי, יש לי בית משלי ועבודה סופר טובה ורווחית. אני יודעת לנהל בית ותקציב, ואפילו הצלחתי לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח ורצינית. זה שהיא נגמרה בגירושים? פרט שולי בלבד

    בהתחלה זה היה נראה כמו חלום – מישהו שהוא רק שלי. אין לו את הימים עם הילדים שהוא אינו פנוי בהם, הוא לא צריך לבדוק כלום עם האקסית, היא לא מעצבנת אותו ולא עושה לו דווקא. הוא אדון לעצמו, וכפועל יוצא מכך, הוא נמצא פה בשבילי ובשבילי בלבד.

     

    גרושה שיוצאת עם רווק ללא ילדים יכולה ליהנות מיתרונות רבים, או לפחות כך חשבתי. בין העבודה, לילדים ולניהול משק הבית, יהיה לי את האי שלי. את השקט הזה, הרוגע, את מקום המפלט שבו אוכל לדבר ולפרוק בלי שמישהו יענה לי, "כן, והילדים שלי הם...", או "קרה לי אותו דבר עם גרושתי". זה היה כמו לחזור לרגעים מאושרים של תקופה אחרת, תקופה בה הדבר הכי חשוב היה אנחנו – מה אנחנו מרגישים אחד כלפי השנייה, וכמה פעמים נצליח לעשות סקס בלילה אחד. אך היו כמה דברים שהפתיעו אותי, ולכן לא הייתי מוכנה לקראתם. הם הכו בי בתדהמה, ותהיתי אם אותם הדברים תמיד היו שם ואני לא שמתי לב אליהם, או שמדובר בדברים ייחודיים למצבי.

    זוג ללא כסף יושב בבית קפה (צילום: Shutterstock)
    גם רווק וגם עני. העיקר שאימא שלו שונאת אותי(צילום: Shutterstock)
     

    מי ידע למשל שהוריו של אותו רווק שיוצא איתי יאסרו עליו, כמו בגן ילדים, להתערבב איתי ועם ילדיי כי אני "סחורה פגומה"? לתומי, חשבתי שאני מציאה. הרי כבר הוכחתי את יכולת הפריון שלי, יש לי בית משלי ועבודה סופר טובה ורווחית. אני יודעת לנהל בית ותקציב, ואפילו הצלחתי לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח ורצינית. זה שהיא נגמרה בגירושים? פרט שולי בלבד.

     

    אז מסתבר שאני לא מציאה גדולה, וחלומה של כל אם פולנייה בישראל הוא בחורה רווקה וקצת חכמה שבאה ממשפחה טובה. ילדים, ובכן, הם ממש לא בונוס מבחינתה. זה בסדר, לא איתמם ואומר שלהיות בזוגיות עם גרושה פלוס ילדים זה לא סיפור מורכב, אבל בעידן בו כל זוג שלישי מסיים את נישואיו בגט כואב ברבנות, לא מן הנמנע שאנשים ימצאו את עצמם מעורבים במערכות יחסים עם אנשים גרושים, עם ילדים או בלי. נעלבת ונבוכה עד עמקי נשמתי, מצאתי את עצמי נלחמת על האי שלי. איך ייתכן שלא יקבלו אותי? הרי הורים וחברים מתים עליי. אבל הנה, עובדה.

     

     

    ואם חשבתם שחוסר פופולריות בקרב הורים זה נורא, חכו למה שקרה אחרי כן - ההתערבות של אותו רווק במרקם היחסים שביני לילדיי. כמה מעצבן היה לגלות שאותו רווק מהולל מרשה לעצמו להעיר לי על רמת הסמכות ההורית שלי, ומתווכח איתי על אופי הצבת הגבולות שלי. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כשאמר לי בביטחון שאינו מבייש מנכ"ל חברה להדרכת הורים, שיש לו ניסיון רב בשמירה על האחיינית שלו, ושלפעמים זה חכם לקבל ביקורת מ"מישהו אובייקטיבי שרואה את הדברים מבחוץ".

     

    כמי שבטוחה עד מאוד בהורות שלה, ניסיתי להסתכל את זה בראש פתוח – הרי "אורח לרגע, רואה כל פגע". הסכמתי לקבל ביקורת, אך הבהרתי לשותפי החדש כי הערות מסוג זה - מקומן בשיחות פרטיות בינינו ולא בדיון פתוח מול הילדים. לאחר תקופה קצרה, ההערות שהיו אמורות להיות מכוונות אליי, החלו לקבל כיוון קצת שונה, וכוונו ישירות אל הפשושים. זה היה הקו האדום מבחינתי. בעיקשות/קטנוניות לא הסכמתי לוותר על הסמכות ההורית הבלעדית שלי. לילדים שלי כבר יש אבא מעורב, מחנך ומכיל. אין לי צורך בעוד אחד.

     

    בלב שבור מעורבב בהקלה גדולה, שחררתי אותו כי המחירים עלו על הרווחים. עם הפרידה הדרמטית הגיעה התובנה – מהיום אני יוצאת רק עם גרושים עם ילדים ובלי הורים. שיהיה לי בהצלחה!

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    לא גרוש פלוס? לא קונה
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים