חשופים מול הרקטות: מפאר היצירה הישראלית לשכונה מוזנחת

הרקטות לא שוגרו מאז אתמול (יום ג') אחר הצהריים, הפסקת האש מעוררת המחלוקת בתוקף, אבל לכולם ברור שזה לא הסוף. ובשכונת "עתיקות" באשקלון עברו את סבב הלחימה הזה בלי מיגון של ממש. חשופים.

ביקרנו כאן לפני קרוב לארבע שנים, ונראה שלא הרבה השתנה. המקום מוזנח. רוב תושבי השכונה הם קשישים, עולים חדשים ומשפחות מעוטות יכולת. ברחוב החידה בשכונה הוותיקה מתבלט "בית זולוטוב", או "שיכוני זולוטוב", שנבנו בשנת 1962 בסגנון הברוטליזים, על-ידי האדריכל הידוע וזוכה פרס רוקח, נחום זולוטוב. משחקי האור והצל שיצרו מרפסות השמש והחצר הפנימית המטופחת פרסמו את הבניין בעולם - כדוגמה קלאסית לרוח היצירתית והחדשנית של מדינת ישראל. אחרי יותר מחמישה עשורים, המבנה המתפורר, ללא מיגון, הפך למלכודת מסכנת חיים.

סוניה גימפלסון ואחותה אילנה צ'צ'קו. "אין זמן לרדת ארבע קומות"(צילום: אסף קמר)

מסמל חדשנות לבניין מתפורר ושיכון עוני(צילום: אסף קמר)

"שיבנו לנו ממ"דים"(צילום: אסף קמר)

סוניה גימפלסון, בת 10, בת לעולים, גרה עם משפחתה בקומה הרביעית וללא מעלית. היא מספרת שהיא מפחדת כשיש אזעקה באמצע הלילה ואין לה לאן לברוח. "בלילה כשהטילים הגיעו התעוררו ורצנו למקלחת להסתתר וחיבקתי את אימא שלי. זה בית ישן ואין לנו ממ"ד".

אחותה הגדולה אילנה צ'צ'קו, שמגדלת בדירה גם את בנה התינוק, אומרת ש"החיים במדינת ישראל בשנת 2018 ללא ממ"ד - הם סיוט. כשיש התקפת טילים אנחנו מתחבאים בחדר של המקלחת. עד שנרד למטה ארבע קומות עם התינוק ונגיע למקלט זה ייקח הרבה זמן ויהיה מאוד מסוכן. סבתא הציעה לנו לעבור אליה, אבל בגלל הכלבים אנחנו נשארים כאן". 

ומה במקלט הציבורי למטה? האחיות קצת חוששות לרדת לשם, אבל המקום דווקא נקי, יש מזרן ושמיכה וסימנים של שני דיירים שהעבירו בו את הלילה.

המקלט דווקא נקי, היה מי שישן בו(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

הזנחה בשיכוני זולוטוב(צילום: אסף קמר)

"צה"ל זה המיגון שלנו, צריך להשתמש בו"

באחד מבתי הקרקע הישנים שמול "בית זולוטוב", מיסה חכמון, עולה ותיקה מתוניסיה, מארחת בשולחן שבמטבח את בניה הבוגרים ובני משפחתה המודאגים, שבאו לבקר ולאכול את "הקוסקוס הכי טעים בעולם" כהגדרתם. חכמון מוגבלת פיזית, ומשתמשת בהליכון. "אני לא יכולה לרוץ למקלט השכונתי, לא יכולה לעבור לבד בלילה את המדרגה ביציאה מהבית. אין לי ברירה ואני נשארת בבית. אני מבקשת מהמדינה שתעשה לנו ממ"ד בבית - כמו שעשו לתושבים הוותיקים בשדרות".

הכניסה למקלט השכונתי(צילום: אסף קמר)

הגבר הכי הצעיר בשולחן, הנכד ניסים חדד, שמודאג ממצבה של סבתו, כועס: "המדינה חייבת לדאוג לכל מי שאין לו ממ"ד בבית. בשביל מה אנחנו משלמים מיסים? הממשלה חייבת למגן אותנו מהטילים".

אחת הבנים הבוגרים של חכמון, שסיים לאכול את הקוסקוס ומגדיר את עצמו כליכודניק שרוף, טוען כי מדובר במשבר במנהיגות. "הבעיה היא לא במיגון של השכונה, אלא בהנהגת המדינה. אם המנהיגים שלנו היו עושים - מה שצריך ונותנים לצבא לפעול - לא היינו צריכים שום מיגון. בין אוכלי אדם אי אפשר להיות צמחוני, צה"ל זה המיגון שלנו וצריך להשתמש בו".

בשולחן נשמעה גם אכזבה ממערכת "כיפת ברזל", הפלא הטכנולוגי שכבר הציל חיים רבים, אבל אתמול ושלשום נראה היה שלא עומד בכל המטחים הרצופים מהרצועה. "אי אפשר לסמוך על הכיפה, בייחוד כשהחמאס יורה ביחד המון טילים לאותו כיוון. זה סכנת נפשות לגור כאן ככה. איפה המנהיגים שלנו?"

בסרטוני הווטסאפ הביקורתיים והציניים כלפי ראש הממשלה ושר הביטחון, שהם מקבלים ומעבירים מאחד לשני במהלך הארוחה המשפחתית, "ליברמן הוא הכול דיבורים, הוא רק הבטיח ולא מקיים. כלב נובח - לא נושך. הוא הבטיח לחסל את הנייה תוך 24 שעות. נהרגים אצלנו אזרחים מטילים ואנחנו יורים בחזרה - על בתים ריקים. אנחנו צריכים מעשים ולא דיבורים".

לאחר פרסום הכתבה ביקש ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג' לקרוא לממשלה לקדם את הצעתו למתן זירוז לבניית ממדים בבתים שנבנו לפני 1991. "בין אם תהיה הפסקת אש או לא, כולנו מבינים שזה רק עניין של זמן עד לחידוש הירי. הממשלה מחויבת לתת מענה הגנתי לתושבים. כבר ארבע שנים שאנחנו בקשר עם משרד הפנים, רח"ל ופיקוד העורף בנושא. הגשנו מיפוי צרכים על מנת למצוא פתרון לבתים שנבנו לפני 1991 והם ללא מרחב מוגן כדי לתת פתרון הן במסגרת מענק או בסיוע סבסוד", מסר. חג'ג' הוסיף: "לא נזרה חול בעיני הציבור בנושא בניית ממ"דים ללא עלות, אבל כן אפשר וחובה לתמרץ לבנות".