שתף קטע נבחר

 
צילום: חגי אהרון

"לגור כאן זו סכנת נפשות". הטרגדיה של שכונת "עתיקות" באשקלון

לפני 50 שנה היא אמורה הייתה להפוך לפנינה ארכיטקטונית שתוביל את העיר, אבל המציאות טפחה על פני התושבים. באופן סמלי, ה"סלב" העיקרי שיצא ממנה הוא בכיר עברייני הדרום שלום דומרני. "מהבניינים פה יצאו הרבה פושעים", אומרת שכנה, ואחר מוסיף: "החברים שלי כבר בבית קברות". סיור מצולם

בשנת 1962 תכנן האדריכל זוכה פרס רוקח נחום זולוטוב את "בית זולוטוב" בשכונת עתיקות (שמשון ב') באשקלון, ועשה זאת בסגנון הברוטליזם שהיה אופנתי מאוד בזמנו. משחקי האור והצל שיצרו מרפסות השמש והחצר הפנימית המטופחת פרסמו את הבניין ברחבי העולם כדוגמה קלאסית לרוח היצירתית והחדשנית של מדינת ישראל. 50 שנה לאחר מכן אין שום דבר חדשני, אופנתי או קלאסי במה שנשאר מהמקום.

 

מלחמת הישרדות: שכונת עתיקות באשקלון    (צילום: רועי עידן, עריכה: רונה פפר)

מלחמת הישרדות: שכונת עתיקות באשקלון    (צילום: רועי עידן, עריכה: רונה פפר)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הבנייה הלא-חוקית וההזנחה השתלטו על החזית ושינו את הצורה החיצונית של הבניין לבלי הכר: כל המרפסות נסגרו בבלוקים, גרפיטי וקללות רוססו על הקירות המתפוררים, חיבורים פיראטיים נמתחו עבור חשמל, מים וכבלים, והגינות המפורסמות חרבו תחת צמחיית פרא המטפסת מכל חור.

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

"פעם גרו בבניין 72 משפחות עם ילדים", מספר יורם צבן, פעיל חברתי ובנו של ראש הוועד המיתולוגי של הבניין, ונזכר בימים היפים של השכונה. "אבא שלי היה מארגן לכולם קבלת שבת על הדשא, בחצר הפנימית. היינו עושים ביחד על האש, טיפלנו בגינות, הקמנו מגרשי משחקים לילדים. מהארץ ומחו"ל באו לראות ולצלם את הבניין המפורסם שלנו".

בית זולוטוב. כבר לא סיבה לגאווה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
בית זולוטוב. כבר לא סיבה לגאווה(צילום: רועי עידן)

 

עוד בסדרת ישראל תחתית של ynet

מלחמת ההישרדות של גבעת אולגה: "שיכורים ישנים במדרגות"

בעתיד מגדלי יוקרה, בהווה זנות והימורים. עולם שלישי בתל אביב

חי בדירה בלי שירותים. פני העוני בחיפה

עוני בבאר שבע: אין תקווה בשכונה ד'

"ילדי הלילה" של קריית משה ברחובות

צדקה תציל ממוות: העוני בבני ברק

 

יורם עזב מזמן את השכונה, אבל השכנות הקשישות מבית זולוטוב עדיין זוכרות את אבא שלו ואת הימים ההם. "בבניינים שמסביב יצאו המון פושעים אבל כאן הייתה חממה לצעירים", אומרת אחת מהן. "השכנים והקהילה המגובשת מנעו מהילדים והנוער להידרדר. גדלו פה אנשים נפלאים שהצליחו בחיים".

 

פה נולד וצמח דומרני

שכונת "עתיקות" מאשקלון - או בשמה החדש והמכובס "שמשון" - הוקמה בשנות ה-50 בקרבת החפירות הארכיאולוגיות של העיר הפלשתית הקדומה. בתחילה רוב תושביה היו עולים מצפון אפריקה, והשינוי הדמוגרפי העיקרי הגיע בשנות ה-90 אחרי העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר.

 

כיום מתגוררים בה 40 אלף תושבים, חלקם מבקשי מקלט ובני מיעוטים. מעבר להזנחה, מדובר בשכונה אלימה שבתחומה בוצעו כמה וכמה חיסולים במסגרת מלחמות העולם התחתון (כולל כאלה שהפכו לרצח חפים מפשע כגון הנערה שקד שלחוב). גם העבריין שלום דומרני, המוגדר על ידי המשטרה ראש ארגון פשיעה ארצי, נולד בשכונה, ובדרכו לפסגת העולם התחתון של הדרום הפכה השכונה לעיתים לשדה קרב שכלל מכוניות תופת, טילי לאו וחיסולים לאור יום.

 

אחת הדיירות, שמסיבות מובנות ביקשה להישאר בעילום שם, מספרת על הביקורים שלו בשכונה: "חמותו עדיין גרה כאן, ולפני שהוא בא מגיעים ה'חיילים' שלו, מכל הפינות, ובודקים את השטח. פעם שמו לו פצצה באוטו, פה מתחת לבית. הבת שלי מפחדת. היא ביקשה ממני להיזהר ולהיכנס מיד הביתה כשהוא והחיילים שלו באים. לגור כאן זה סכנת נפשות".

 

במהלך הסיור בחצר המוזנחת של השיכון, המלאה בפסולת, צמחיית פרא וחיבורי כבלים פיראטיים, מתפרץ לעברנו לפתע מבקש מקלט שעסק כנראה בבנייה בלתי חוקית. הוא דוחף ותוקף בפראות את רועי עידן הצלם. השכנות שמארחות אותנו מפחדות ואנחנו מזמינים משטרה, ולשמחתנו היא מגיעה תוך כמה דקות אבל בינתיים התוקף ברח.

 

מי יפנה את הכלב המת?

זאב לבידיסקי עלה ארצה מברית המועצות לשעבר בשנת 93' עם אמו שרה, ובמהירות עבר לחיי פשע שכללו פריצות, אלימות ואלכוהול. היום הוא בן 59 ולטענתו חזר למוטב בעקבות טיפול ייחודי לשכונת עתיקות לגמילה מעולם הפשע: "בעצת הרב של השכונה עשיתי ברית מילה ומאז נפקחו לי העיניים. עכשיו אני נקי. אני מאמין באלוהים. כל החברים שלי בבית קברות ואני חי".

שרה לבידיסקי מעל גופת הכלב בחצר (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
שרה לבידיסקי מעל גופת הכלב בחצר(צילום: רועי עידן)

אמו שרה בת ה-80, שתלאות החיים כמעט לא פגעו באנרגיה החיובית שהיא מקרינה, מגדלת חתולים וחיה מקצבת הביטוח הלאומי. "אני מקבלת 2,700 שקל בחודש שמתוכם אני משלמת 1,700 לשכירות, והשאר לחשבונות, תרופות ולמה שאני לא מוכנה לוותר עליו: טלוויזיה ב-300 שקל לחודש".

 

את ההזנחה בשכונה היא מדגימה לנו באמצעות נבלת כלב גדול שנקבר בחצר הבית שלה. היא מוטרדת מהריח הרע ומהכלבים האחרים שבאים לחפור. "שמתי דלת על הכלב המת וצלצלתי למוקד העירוני בעירייה לבוא לעזור, אבל הם לא עונים", היא אומרת.

 

בעיריית אשקלון טוענים שלא התקבלה תלונה הנוגעת לנבלת כלב, ובאשר למצבה של שכונת עתיקות נמסר: "על פי חוק, העירייה אינה רשאית לטפל בבניינים פרטיים, אך על פי החזון שלנו, פיתוח העיר ותנופת הבנייה העכשווית חייבים להתקיים לצד פעולות שימור והתחדשות עירונית. לשם כך הוקמה לפני כמה חודשים חטיבת התחדשות עירונית בחברה הכלכלית של אשקלון, שתפקידה ליזום, לקדם ולפתח פרויקטים מכוח תמ"א 38 ותוכניות אחרות שאושרו או שיאושרו בעתיד. חטיבה זו תנהל גם את פרויקט פינוי-בינוי לכשייצא לדרך ויעשה את עבודת השטח והשיווק מול תושבים ונציגות ועדי בתים. עד כה הביעו כמה יזמים רצון להתקדם בנושא וקיבלו אור ירוק, אם כי עדיין יש צורך בסיוע ממשלתי ובאישורים המתאימים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי עידן
שכונת עתיקות באשקלון
צילום: רועי עידן
מומלצים