שתף קטע נבחר

חברות כרטיסי האשראי: הריבית על ההלוואות בדרך למעלה

היקפי הרכישות בכרטיסי אשראי ממשיכים לגדול, אולם במקביל גם הריבית על ההלוואות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי מטפסת והיא כנראה תמשיך לעלות

אנחנו ממשיכים לגהץ והיקפי הרכישות בכרטיסי האשראי ממשיכים לעלות מרבעון לרבעון. על פי דוחות חברות האשראי שפורסמו השבוע, נכון לסוף חודש ספטמבר, החזיק הציבור בכמעט 11 מיליון כרטיסי אשראי תקפים. סך הרכישות בכרטיסים ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-86.5 מיליארד שקל ובתשעת החודשים הראשונים של השנה סך הגיהוצים בכרטיסי האשראי הסתכם ב-244 מיליארד שקל, נתון המהווה גידול של כ-9% בהשוואה לאשתקד.

 

בעוד ישראכרט וכאל רשמו עליה דו ספרתית במחזורי השימוש בכרטיסים, בלאומי קארד הגידול היה צנוע בהרבה ועמד על כ-3.5%, בעיקר בעקבות המעבר של מאות אלפי לקוחות מועדון שופרסל מלאומי קארד לכאל.

מאסטרקארד מאסטרפס כרטיס אשראי קניות ב רשת קניות אונליין (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

מנתוני חברות האשראי עולה כי במקביל לגידול בכמות ההלוואות שנוטל הציבור חלה עלייה בריבית על ההלוואות. נכון לסוף חודש ספטמבר סך תיק האשראי הצרכני שהחזיקו כל החברות יחד עמד על 12.8 מיליארד שקל, גידול של כ-6% מתחילת השנה.

 

תיק האשראי הצרכני של ישראכרט גדל מתחילת השנה ב-14% והסתכם ב-2.77 מיליארד שקל. בכאל רשמו גידול של 9% לסכום של 4.6 מיליארד שקל. בלאומי קארד המחזיקה בתיק האשראי הגדול ביותר – 5.4 מיליארד שקל, כמעט ולא חל שינוי – גם זה כתוצאה מאיבוד נתח הלקוחות של מועדון שופרסל.

 

הריבית על ההלוואות בעליה

שינוי משמעותי חל בריבית על ההלוואות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי. מדובר בהלוואות שצרכנים לוקחים מהחברות (כולל לווים שבכלל לא מחזיקים בכרטיס של אותה חברה), וכן בצרכנים שבוחרים לשלם בתשלומים בריבית (קרדיט).

 

בחינת הריבית הממוצעת הנגבית מהלקוחות בכל אחת מהחברות מעלה כי בלאומי קארד הריבית הממוצעת ברבעון המקביל אשתקד עמדה על 8.1% ואילו ברבעון האחרון היא טיפסה ל-8.7%.

 

בישראכרט הריבית ברבעון המקביל בשנה שעברה עמדה על 7.7% ואילו ברבעון האחרון היא הגיעה ל-8.3%.

 

בכאל נרשמה דווקא ירדה קלה בריבית מ-10.85% ל-10.4%, אך עם זאת כאל עדיין גובה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר מבין חברות האשראי, ובפער ניכר.

הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני ()
 

תמחור הריבית מתבסס לרוב על שלושה פרמטרים עיקריים – סוג ההלוואה (אשראי "מתגלגל", הלוואה לכל מטרה וכדומה) מאפייני הלקוח (ככל שהלקוח מוגדר כלקוח "טוב" וברמת סיכון נמוכה, כך הריבית תהיה נמוכה יותר) ועלות גיוס הכסף (כמה עולה לחברה לגייס את הכסף שאותו היא מלווה ללקוחות) .

 

היפרדות חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט מהבנקים המחזיקים בהם (לאומי ופועלים) יוצרת השלכות שונות על החברות שבשורה התחתונה פועלות לעליית הריבית.

 

ישראכרט פועלת "לגוון" יותר את תיק האשראי שלה, כך שהיא פונה ליותר לקוחות ומציעה גם מוצרים שמתומחרים בריבית גבוהה יותר. לפחות בטווח הקצר לחברה יש מספיק הון, כך שהיא לא צריכה לגייס כסף כדי להלוות, מה שעשוי לייקר עוד את הריבית, אולם בטווח המעט יותר רחוק ייתכן וגם הגורם הזה ישפיע על עליית המחירים. המציאות הזו קיימת כבר כיום בלאומי קארד שמלבד פנייתה להלוואות וללקוחות בסיכון קצת יותר גבוה, היא נאלצת לגייס כסף ולשלם עליו (אחרי שהפסיקה לקבל כסף בזול מבנק לאומי) – מה שמעלה עוד את תמחור ההלוואה. 

 

בכאל, שהחוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי לא חל עליה והיא תישאר בבעלות בנק דיסקונט, מנצלים את היתרון היחסי כדי להפחית סיכונים בהלוואות ובכך להוריד במעט את הריבית. עם זאת, כאמור כבכאל עדיין הריבית יקרה יותר.

 

שינויי חקיקה שחלו באחרונה בכל הנוגע להליכי גבייה והוצאה לפועל המגינים על הלווה, משפיעים גם הם על ייקור הריבית מבחינת החברות המלוות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים