שתף קטע נבחר

"סופר ארץ" התגלה במרחק של 6 שנות אור מאיתנו

המצוד אחר "תאום" לכדור הארץ נמשך, וחוקרים גילו כעת את כוכב הלכת השני במרחקו מאיתנו - סביב כוכב ברנרד. כוכב הלכת מוגדר "סופר ארץ", עם מסה שוות ערך לכמה כדורי ארץ, והתגלה בשיטה נדירה יחסית של מדידת השפעת כוח הכבידה שלו על כוכב האם: "תמריץ חשוב לחיפוש אחר כוכבי לכת בסביבה הקרובה"

כוכב ברנרד, שנמצא במרחק של שש שנות אור בלבד מאיתנו, התגלה בשנת 1916 ונקרא על שמו של האסטרונום האמריקני שגילה אותו, אדוארד ברנרד. כעת, קצת יותר ממאה שנים לאחר גילויו, איתר לראשונה צוות חוקרים בינלאומי כוכב לכת שנע סביבו - ואשר לא גדול בהרבה מהכדור שעליו אנו חיים. כך פורסם הערב (יום ד') במחקר בכתב העת nature

 

 

מדובר בכוכב הלכת החוץ-שמשי השני במרחקו מכדור הארץ - אחרי כוכב הלכת שזוהה לפני כשנתיים במערכת אלפא קנטאורי, במרחק של 4 שנות אור מאיתנו.

 

ברנרד הוא ננס אדום - כוכב קטן וזקן יותר מהשמש שלנו - ונמנה על הננסים האדומים הכי פחות פעילים מבין אלו שמוכרים כיום, ולכן הוא מהווה יעד אידיאלי עבור חוקרים שמחפשים אחר חיים מחוץ למערכת השמש.

 

הדמיה של כוכב הלכת (הדמיה: מתוך המחקר)
הדמיה של כוכב הלכת(הדמיה: מתוך המחקר)

 

"לאחר ניתוח מעמיק מאוד, אנחנו בטוחים ברמה של 99% שיש שם כוכב לכת, כיוון שזה המודל הכי מתאים לתצפיות שלנו", אמר איגנאסי ריבאס ממועצת המחקר הלאומית של ספרד, שהוביל את המחקר.

 

"עם זאת, אנחנו חייבים להישאר זהירים ולאסוף נתונים נוספים כדי לחזק את הממצאים, מכיוון ששינויים טבעיים בבהירות הכוכב בעקבות כתמי שמש עשויים ליצור אפטים דומים לאלו שנצפו".

 

מקיף את הכוכב כל 233 ימים

כוכב הלכת שהתגלה, שמכונה Barnard's star b, הוא "סופר ארץ" שמסתו עומדת על לפחות כ-3.2 מסות כדור הארץ. הוא מקיף לפי המחקר את כוכב ברנרד בכל 233 ימים, ונמצא סמוך ל"קו השלג" - המרחק מהכוכב שבו הטמפרטורה מגיעה לנקודת הקיפאון של המים. החוקרים סבורים כי לכוכב הלכת אין אטמוספירה, ולכן הטמפרטורה על פני שטחו מגיעה ככל הנראה למינוס 170 מעלות צלזיוס - מה שלא יאפשר למים נוזליים, תנאי חשוב לחיים כפי שהם מוכרים לנו, להתקיים על פני השטח.

 

המרחק של כוכב הלכת מכדור הארץ (הדמיה: מתוך המחקר)
המרחק של כוכב הלכת מכדור הארץ(הדמיה: מתוך המחקר)

 

כוכב הלכת הוא הראשון בגודלו שאותר בשיטה המכונה "מהירות רדיאלית", שבה מודדים החוקרים תנודות קלות בכוכב האם, במקרה הזה כוכב ברנרד, שנגרמות בשל השפעת כוח הכבידה של כוכב הלכת - אשר מושך מעט את הכוכב קדימה ואחורה בכל הקפה. רוב כוכבי הלכת בגודל של זה שאותר במחקר הנוכחי אותרו בשיטה אחרת, שיטת הליקוי. בשיטה זו מזהים את כוכב הלכת באמצעות העמעום שהוא יוצר בבהירות הכוכב, כשהוא עובר בינו לבין הצופה ומסתיר חלק מאורו.

 

התנודות העדינות של כוכב ברנרד, שאפשרו את גילויו של כוכב הלכת החדש, עניינו חוקרים כבר זמן רב. מאז 1997 אוספים החוקרים נתונים על התנודות, במטרה להבין את משמעותן. ב-2015 פורסם מחקר שהעלה את האפשרות לקיומו של כוכב לכת, אך תצפיות נוספות נדרשו אז.

הדמיה של כוכב הלכת (הדמיה: מתוך המחקר)
הדמיה של כוכב הלכת(הדמיה: מתוך המחקר)

 

עוד הרבה לפני כן, בשנות ה-60, העלה החוקר ההולנדי פיטר ואן דה קאמפ את ההשערה כי סביב כוכב ברנרד ישנם כוכבי לכת, על בסיס התנודה המחזורית של הכוכב - אך השערתו נדחתה. בין היתר, התברר כי מקור התנודות שבהם צפה היה בכלל בטלסקופ שלו. יש לציין כי גם לפי המחקר החדש השערתו לא נכונה, שכן הוא טען שאת הכוכב מקיפים ענקי גזים כמו צדק במערכת השמש שלנו - כוכבי לכת גדולים הרבה יותר מכדור הארץ או מהכוכב החדש שהתגלה.

 

כדי לאשש את ההשערה, האסטרונומים השתמשו בספקטרומטרים בעלי יכולת דיוק גבוהה כגון זה שממוקם במצפה קאלאר אלטו שבספרד. השיטה שבאמצעותה מזהים את תנודות הכוכב מבוצעת באמצעות מדידת אפקט דופלר על אורו של הכוכב. "כשהעצם נע הרחק מאיתנו, האור שבו אנו צופים הופך לפחות אנרגטי ויותר אדום. ולהפך, כשהוא נע לעברנו, האור הופך לעוצמתי יותר וכחול יותר", הסביר ריבאס.

 

"כשעשינו ניתוח מחודש לכל המדידות, גילינו נתון ברור של תקופה בת 233 ימים. הנתון הזה מצביע על כך שכוכב ברנרד נע לעברנו או הרחק מאיתנו במהירות של 1.2 מטר לשנייה – בערך במהירות ההליכה הממוצעת של בן אדם. הנתון הזה מוסבר הכי טוב באמצעות כוכב לכת שמקיף את הכוכב", הוסיף החוקר.

 

לדברי ריבאס, "כוכבי לכת חוץ-שמשיים כל כך קטנים ורחוקים מהכוכב שלהם לא התגלו עד כה באמצעות השיטה הזו". משמעות הגילוי היא אם כן שהחוקרים משפרים את יכולותיהם לגלות כוכבי לכת חוץ-שמשיים, בחיפוש אחר "הגביע הקדוש" – כוכב לכת תאום לכדור הארץ, שבו יתקיימו תנאים מתאימים לחיים.

 

חוקרת נוספת שהשתתפה במחקר, קריסטינה רודריגז-לופז ממרכז האסטורפיזיקה של אנדלוסיה, הסבירה את חשיבות התגלית: "מדובר בתמריץ חשוב לחיפוש אחר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בקרב הכוכבים הקרובים אלינו, בתקווה שבסופו של דבר נתקל באותו אחד שבו יהיו התנאים המתאימים לקיום חיים".

 

ויש גם נקודה ישראלית. במחקר השתתף ד"ר אביב אופיר, פוסט-דוקטורנט במכון ויצמן למדע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הדמיה: מתוך המחקר
הדמיה של פני השטח בכוכב הלכת
הדמיה: מתוך המחקר
מומלצים