האימפריה צוללת
מארק צוקרברג היה איש השנה של “טיים” ב־2010. נימוקי הבחירה היו “על חיבור של יותר מחצי מיליארד אנשים ומיפוי של הקשרים החברתיים ביניהם, על יצירת מערכת חדשה של חילופי מידע ועל שינוי האופן בו אנחנו חיים את חיינו”. מייסד פייסבוק אף העניק למגזין ראיון לרגל קבלת התואר היוקרתי. בתחילת הכתבה סופר על מפגש משעשע במטה החברה עם אחד, רוברט מולר, אז מנהל ה־FBI וכיום החוקר המיוחד לבדיקת הקשרים בין הממשל הרוסי לקמפיין של טראמפ. כמה שעות לאחר המפגש, נטען, צוקרברג היה צריך שיזכירו לו איך קוראים לאיש.
שמונה שנים אחרי, “רוברט מולר” הוא כנראה מהשמות שצוקרברג כבר לא ישכח לעולם, ואילו הוא עצמו עוד יכול להיות “איש השנה” אבל מסיבות אחרות לחלוטין. 2018 הייתה ציון דרך במעמדן של ענקיות הטכנולוגיה בכלל ופייסבוק בפרט: אחרי הכישלון המהדהד במאבק נגד הפייק ניוז והפריצה הרוסית לשרתי החברה, באה פרשת קיימברידג’ אנליטיקה ועימה גם העדות ההיסטורית של צוקרברג בפני הסנאט. ובדיוק כשנדמה היה שאולי פייסבוק תתאושש מהמכה, הגיע בשבוע שעבר תחקיר מקיף של ה”ניו יורק טיימס” שחשף צדדים אפלים נוספים בפעילותה של החברה.
יותר ויותר אנשים מבינים את ממדי העוצמה שפייסבוק אוצרת בתוכה ואת פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לדמוקרטיה ברחבי הגלובוס. לפי התחקיר של ה”ניו יורק טיימס”, פייסבוק לא בחלה באמצעים כדי להילחם ביריבים שזוהו כאיום על כוחה.
ככל שעובר הזמן, החזון האוטופי שליווה את ימיה הראשונים של הרשת החברתית מתחלף בחשדנות שהייתה צריכה להיות שם מלכתחילה - ועל היעדרה האנושות מחזירה את התשלום עם ריבית. כשקוראים באותו גיליון של “טיים” מה היו החששות והביקורות על פייסבוק לפני פחות מעשור – תנאי פרטיות מסובכים להבנה, השטחת קשרים סוציאליים, ועוד – מתעוררת תחושה כמעט נוסטלגית, אווירת ש”אלה יהיו הצרות שלנו”.
בהתאם, גוברים הקולות להעלות את רף האגרסיביות בפעילות נגד החברה (כמו גם נגד גוגל, אמזון ואפל). “לפרק את פייסבוק” הייתה כותרת המאמר של רוברט רייך, לשעבר שר העבודה של ארה”ב, שפורסם שלשום. “כמה זמן יעבור לפני שפייסבוק תנצל את המידע והפלטפורמה שלה נגד מבקריה? או לפני שמבקרים פוטנציאליים יושתקו רק בגלל שאפשרות כזו קיימת?”, כתב רייך.
המחדלים של פייסבוק הם בעיה גלובלית, אבל גם ברמה המקומית בהחלט יש סיבה לדאוג. אמנם לעת עתה נדמה שהבחירות בישראל נדחו. אבל מתישהו ב־2019 – אלא אם שוב ראש הממשלה יכריז בנאום דרמטי שהמצב הביטחוני לא מאפשר זאת, ואפילו יפעיל לשם כך את ראש המל”ל – אזרחי ישראל ילכו לקלפי. וכשזה מגיע לקמפיינים פוליטיים, אין כמו פייסבוק להפצת שקרים ושנאה, שלא לדבר על תרחיש דומה לזה שאירע בבחירות 2016 בארה”ב. ישראל, מעצמת סייבר כפי שיש מי שנוהגים לציין כל שתי דקות, צריכה להיערך אם ברצונה בהליך דמוקרטי נקי מזיהומים. מי יודע, אולי הפעם לא בא לה.
בינתיים, השווקים מביעים את דעתם על האימפריה הצוקרברגית. הצניחה במניות של פייסבוק – ולא רק שלה - היא איתות נוסף לכך שההערצה העיוורת כלפי ענקיות הטק איננה עוד. זה לא שהמשקיעים נעשו מוסריים יותר, הם פשוט רואים איך הציבור מתחיל להתעורר מהעסקה שבמסגרתה מכר את עצמו תמורת נזיד עדשים סמיך ורעיל. כרגיל, צוקרברג לובש את הפרצוף הכי חמוד שבאמתחתו ומבטיח לתקן ולהשתפר. זה אולי עבד אי־אז, בעידן הנאיביות של 2010. בסוף 2018 זה רחוק מלהספיק.
