שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בן 16, אלוף הרחפנים: "כמו עולם אחר לגמרי"
    הוא עוד לא סיים תיכון, אבל לשלמה דלל יש כבר ספונסרים, 15 רחפנים ושלל תארים. "רוצה להיות טייס בחיל האוויר, כמו אבא שנפטר לפני שנה". צפו
    שלמה דלל רק בן 16, אבל כבר יש על שמו רחפן מרוץ שאותו בנה בעצמו. הרחפן, שמגיע למהירות של 200 קמ"ש, סייע לשלמה להגיע למקום הראשון בדירוג בישראל ולזכות במקומות מכובדים, כולל מקום ראשון, בכמה תחרויות בינלאומיות גדולות. כל זה באחד מענפי הספורט המתפתחים בעולם - מרוץ רחפנים.

     

     

    "הגעתי למצב שאני מטיס שש שעות ביום כדי להגיע לרמה הכי גבוהה", מספר הנער מירושלים, "זה היה מלחיץ. היו שם טייסים מאוד מדויקים ומאוד מהירים, והמטרה הכי גדולה שלי הייתה לא להתרסק ולהיות הכי מדויק שאני יכול. בחודשיים האחרונים הייתי בארבע תחרויות, והספקתי גם לזכות במקום הראשון בתחרות שהתקיימה לפני חודש בחומה הסינית".

     

    איך הרגשת בתחרות?
    "זה היה נורא מרגש. לתחרות הגיעו 16 קבוצות מכל העולם, הביאו את הטופ של הטופ, וזה היה קשה כי היו שם המון ערפל וגשם וציפינו את כל הרחפנים בנייר נצמד ובספריי נגד מים. הייתה תחרות מאוד מגניבה. השערים עמדו ממש על החומה והיית צריך להקיף, ולפעמים השערים נפלו למטה ואנשים טיפסו והביאו אותם".

     

    שלמה דלאל ()
    נחשב לעילוי. שלמה דלל
     

    בזמן שישנתם, משוגעים לדבר הקימו ליגה ישראלית של מרוצי רחפנים, ענף ספורט שתופס תאוצה (תרתי משמע) באסיה ובארה"ב, שם כבר הפך לענף שמביא צופים וחסויות. רועי בחר, אחד ממקימי הליגה ומנהליה בישראל, מספר: "אנחנו עושים בין ארבע לשש תחרויות בשנה. כל פעם אנחנו משתדלים לעשות את זה במקום אחר. טסים מסלול מכשולים שמשלב בתוכו אלמנטים של שינויי גובה, כיוון ומהירות. בתחרות יש בין 25 ל-30 מתחרים, ארבעה טייסים למקצה, והמטרה היא לסיים את המסלול כמה שיותר מהר. המקומות הראשונים הולכים לייצג את ישראל בעולם. השנה ייצגנו גם בקוריאה וגם בסין. הבאנו מקומות לא רעים".

     

    לדברי בחר, הליגה החלה עם עשרה משתתפים וכיום היא מונה כבר יותר מ-3,000, בהם 150 שמתחרים באופן קבוע. "כל הטייסים אצלנו מתחייבים לרישיון טיסה וביטוח", הוא מדגיש, "בטיחות זה משהו שאנחנו לא מתפשרים עליו. בשנה הבאה אנחנו רוצים להציג נבחרת שתקבל מימון מהמדינה ותוכל להשתתף בתחרויות בחו"ל".

     

    "יש יריבות גדולה, אבל אנחנו גם חברים"

    בתוך הליגה הישראלית, שכוללת גם מטיסים בוגרים בני 30, שלמה בן ה-16 נחשב לעילוי. עכשיו יש לו כבר יותר מ-15 רחפנים, ספונסרים ומספר לא קטן של תארים בינלאומיים. "יש יריבות גדולה מאוד בין המטיסים, אבל אנחנו גם חברים", הוא מתאר, "אנחנו עוזרים זה לזה. הרבה אנשים מצטרפים כל הזמן ושואלים שאלות, לומדים, תומכים. זו ממש קהילה מחבקת".

     

    שלמה דלאל ()
    רק לא להתרסק

     

    איך לומדים להטיס רחפן בכזאת מהירות?

    "בשביל להתאמן יש מסלול עם שערים שאני מרכיב - כמה שיותר שערים, יותר מסובך. אתה בעצם מרכיב את המסלול ועובד על המקומות שאתה חלש בהם. כמה שיותר סוללות, כמה שיותר זמן על הסטיקים ושל טיסה. אחד הדברים הכי חשובים בתחרויות

    כרגע זה לא להתרסק, כי יש הרבה אנשים שדוחפים מעבר ליכולות שלהם ומתרסקים. מעבר לזה צריך ללמוד להסתכל דרך הרחפן. על הרחפן יש מצלמה שאותה אני קולט במשקפי המציאות המדומה שלי. אתה יושב כאילו בתוך מסך גדול ומרגיש שאתה בעולם אחר לגמרי".

     

    כסף מרוויחים מזה?

    "כסף פחות מקבלים כמטיס, אלא אם אתה זוכה בתחרויות, שבזה יש כסף. אבל הספונסרים תומכים בציוד, פרופלורים, מנועים, בקרים".

     

    בעוד שנתיים אתה מתגייס. יש כבר מחשבות לאן אתה רוצה ללכת מכאן?

    "בצבא אני רוצה להגיע לחיל האוויר, להיות טייס. אבא שלי היה טייס. הוא נפטר לפני שנה והוא השפיע עליי הרבה בחיים. אני הטסתי מטוס בפעם הראשונה כשהייתי בן שלוש וחצי. מטוס אמיתי. אני מאמין שבגלל אבא נכנסתי לרחפנים. הוא נורא תמך בי ועזר לי תמיד, והוא השפיע עליי מאוד.

     

    "הוא נפטר שבוע לפני שטסתי לקוריאה", נזכר שלמה, "אבל הוא זכה לראות אותי מקום ראשון בארץ. אם לא הייתי טס לא הייתי איפה שאני נמצא היום, ואני שמח שעשיתי את זה והתגברתי על כל הקשיים. הרגשתי שאם הוא היה פה, הוא לא היה רוצה שאני לא אטוס. אני מרגיש שהוא גאה בי, ואני בטוח בזה במאה אחוז".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים