עתירה לבג"ץ: תקצוב משרד החינוך משמר את הפערים מהיישובים המבוססים

בנט בחדר המצב, ערב לפני פתיחת שנת הלימודים(צילום: מוטי קמחי)

בימים האחרונים הוגשה לבג"ץ עתירה המבקשת לתקן את מדיניות התקצוב של מערכת החינוך. העותרים - ראש המועצה המקומית ירוחם עד לאחרונה, מיכאל ביטון, ומנהל אגף החינוך במועצה חילי טרופר - טוענים שמשרד החינוך לא מנהיג תקצוב דיפרנציאלי באופן שמצמצם פערים, למרות החלטות הממשלה בנושא והצהרות שנמסרו מטעמה. העותרים טוענים שהשקעות עודפות של רשויות חזקות, היעדר תקצוב דיפרנציאלי בחינוך העל-יסודי ותשלומי הורים גבוהים ביישובים מבוססים, הם כמה מהגורמים המרכזיים המשמרים את הפערים במערכת החינוך.

בחוות דעת שהכין פרופ' תומר בלומקין, ושצורפה לעתירה, נטען כי המצב כיום "חוטא הן לזכות לשוויון פורמלי והן לזכות לשוויון מהותי", כך שבפועל תלמידים ברשויות חזקות יותר זוכים לתקצוב גבוה יותר. מנגד, במרכז השלטון המקומי טוענים כי הרשויות נאלצות להוציא מכיסן תקציב על מנת להשלים את זה שניתן על ידי המדינה.

לטענת העותרים, התקצוב הדיפרנציאלי שקיים בחינוך היסודי לא מספיק להובלת שינוי משמעותי. כך למשל, על פי נתוני משרד החינוך תלמיד בית ספר יסודי מתל אביב-יפו זוכה לתקציב של 15,062 שקל מדי שנה. לעומתו, תלמיד מדימונה יזכה לתקציב של 19,395 שקל. "ההיקף לא דרמטי ולא נותן כלום", אומר ביטון. "צריך תקצוב של 140% לרשויות החלשות מול 80% לרשויות החלשות. היחס היום הוא 105 לעומת 100. הדיפרנציאליות לא משמעותית ולא מאסיבית. כדי שתהיה הזדמנות שווה - התקצוב הדיפרנציאלי צריך להיות מאסיבי יותר".

מיכאל ביטון: "הפער נולד בגלל העושר המוניציפאלי"(צילום: הרצל יוסף)

חילי טרופר: "העתיד שלך נקבע לפי המקום שבו נולדת"(צילום: אריאל אילון)

גובה התקצוב נובע גם מהכנסות הרשות המקומית ומגובה תשלומי ההורים, ומושפע במידה רבה מהמצב הסוציו-אקונומי של הרשות. "עד היום לא גובש מתווה שמתגבר את תקצוב שירותי החינוך ברשויות החלשות על חשבון רשויות חזקות", צוין בעתירה.

טרופר: "בישראל, המקום שבו נולדת קובע את העתיד שלך. אמור לי איפה נולדת ואומר לך בסבירות מאוד גבוהה לאן תתגייס, האם תהיה לך בגרות, האם תלך לאוניברסיטה, וכמה תשתכר בחיים שלך. את הדבר הזה צריך לשבור - ואי אפשר להסתמך רק על פילנתרופיה. צריכה להיות שיטה ומדיניות. הכלי הכי אפקטיבי של המדינה זה התקציב שלה. היום היא מתקצבת כמעט באופן שווה את כולם, וזה משמר אי שוויון. אני חושב שהרכבת בתקצוב דיפרנציאלי כבר יצאה לדרך. הבג"ץ הזה יחייב את המדינה להזדרז".

העותרים דורשים, בין היתר, לקבוע תקנה חדשה של תקצוב דיפרנציאלי גם של שירותי העזר בחינוך היסודי. "הפער נולד בגלל העושר המוניציפאלי", אומר ביטון. "96% מתושבי ירוחם משלמים ארנונה מלאה, אבל לא יקבלו חינוך כמו בתל אביב כי העירייה פשוט לא עשירה מספיק. מהעושר המוניציפאלי של הארנונה נותנים יותר לתלמידים ברשות. יש כאן ברית של ערים שלא מסוגלות לתת יותר עבור חינוך, על אף שתושביהן שילמו ארנונה כמו כולן".

יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס הגיב לעתירה ואמר כי "עד שלא נדע להגיד מהו המאה אחוז של כל ילד בישראל שיספק לו חינוך איכותי, בין אם הוריו בחרו לגור במטולה או באילת, אי אפשר לדבר על הנושא הזה באופן רציני.

"בסל בריאות למשל, אנחנו יודעים מה בפנים ומה בחוץ, ואנחנו יודעים לתת תג מחיר. תושב דימונה או נס ציונה יקבל את אותם שירותים כי ככה המדינה קבעה. בחינוך, לעומת זאת, אין דבר כזה, למרות שמשרד החינוך יטען כך.

"ברור שאף אחד לא נוגע בתפוח האדמה הלוהט הזה. שלא יובן אחרת, אנחנו דוגלים בתקצוב דיפרנציאלי - אבל זו חובת המדינה. מה שאנחנו רואים זה לא רק שהמדינה לא קובעת את אותו 'סל תלמיד', אלא ממשיכה באותה מדיניות תקצוב. כדאי לזכור שעל פי חוק, משרד החינוך הוא האחראי הבלעדי לתקצוב התלמידים".