פער המינים
האם תתערבו כשתראו גבר יוצא ממסיבה עם בחורה שתויה? האם תתעמתו עם בחור שמשכר בחורה כדי לשכב איתה? • מחקר חדש מגלה שהתשובה תלויה יותר מכל במינו של המשיב: בעוד שרוב הנשים יתערבו, הגברים יביטו מהצד ולא יעשו דבר • עורכת המחקר: "חינוך להתערבות מונעת הוא אחת הדרכים העיקריות למנוע אלימות מינית"
מה הייתם עושים לו ראיתם חבר שלכם עומד לצאת מבר עם בחורה שנראית שתויה? מה הייתם עושים אם חבר שלכם היה מוביל לשירותים במועדון בחורה שנראית מסוממת ולא מבינה מה קורה איתה? מחקר חדש מגלה פערים גדולים בין התשובות שנתנו נשים לשאלות האלה לבין התשובות של גברים.
המחקר בדק את תגובותיהם של גברים ונשים שנקלעו לסיטואציה שבה הם צופים מהצד באירוע של פגיעה מינית שנמצא בעיצומו או עומד להתרחש בסבירות גבוהה. ערכה אותו ד"ר אביגיל מור, ראש התוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל־חי וחוקרת בכירה בתחום האלימות כלפי נשים, בשיתוף סטודנטיות מהתוכנית. המחקר כלל ראיונות עם 324 גברים ונשים בגילי 20–40.
על פי ממצאי המחקר, 70% מהנשים אמרו שהיו מתערבות בסיטואציה שתוארה לעומת 38% בלבד מהגברים. כשנשאלו אם היו מתעמתים עם חבר שמזמין אליו הביתה בחורה שיכורה או עם חבר שמשכר בחורה במטרה לשכב איתה נמצא פער דומה בתשובות: כ־70% מהנשים השיבו שכן, לעומת כ־38% מהגברים.
לדברי ד"ר מור הנורמות של אי־נקיטת עמדה מצד צופים מהצד היא שמאפשרת הלכה למעשה את המשך קיומה של אלימות מינית נגד נשים. "באי־נקיטת עמדה הניצבים מנגד כמו משתפים פעולה עם הפוגעים ומפקירים את הנפגעת", אמרה.
מהמחקר עלה עוד כי גברים ונשים רואים בצורה שונה את ההשפעה שיש לאלכוהול או לסמים על היכולת לתת הסכמה חופשית ליחסי מין. כך למשל נמצא ש־72% מהנשים מאמינות שבמצב של שכרות או שימוש בסמים אין אפשרות לתת הסכמה חופשית למין, לעומת 38% בלבד מהגברים.
כשהתבקשו להתייחס להיגד שאומר ש"בנסיבות מסוימות ניתן להבין גבר שלא התייחס ברצינות לסירוב של אישה לסקס", 32% מהגברים הסכימו לעומת 13% בלבד מהנשים. עוד עלה מהמחקר כי 82% מהנשים נוטות על פי רוב להאמין כשאישה מתלוננת על אונס, לעומת 48% בלבד מהגברים.
"העובדה שגברים מאמינים יותר במיתוסי אונס, מגלים יותר אמפתיה לתוקף ורואים פחות מנשים את השכרות כגורם החוסם את האפשרות לנתינת הסכמה חופשית, מסבירה מדוע הם נוטים פחות להתערב - ומחדדת עד כמה חשוב שמאמצי המניעה יופנו לכיוונם", אומרת ד"ר מור. "חייבים לחנך שאין, ולא יכולה להיות, הסכמה חופשית למין אם הבחורה איננה במצב של צלילות מלאה, וכך גם קבוע בחוק".
לדברי ד"ר מור, "במחקר יש התייחסות ממשית להתרחשויות יומיומיות חוזרות ונשנות. בחורים חוברים לבחורה שתויה, ולעיתים אף משקים אותה במזיד באלכוהול או אפילו בסם האונס, והחבר'ה מסביבם מקבלים זאת כהתנהגות קבילה ואף רצויה.
"ניתן גם להניח שבמציאות כזו, גם הבחור הבודד שהיה רוצה לשחות נגד הזרם ולהתערב, היה נכנע ללחץ החברתי או חושש לשמו בקרב החבר'ה. אפשר רק לשער כמה פגיעות מיניות יכלו להימנע לו הצופה מהצד היה מתערב ומונע את המשך ההתרחשויות".
מור קוראת לצאת בקמפיין "כששותים אין הסכמה חופשית למין", על משקל "כששותים לא נוהגים". "חינוך להתערבות מונעת מצד הצופה מהצד היא אחת מדרכי המניעה העיקריות של האלימות המינית", היא אומרת.
